שירצקי: מאוכזב שרן בן שמעון לא בא לחגיגות
אלפי אוהדים הגיעו לאיצטדיון העירוני כדי לחגוג את התואר ההיסטורי, אבל דווקא המאמן הבריז בשל נסיעה לחו"ל הבעלים: "ציפיתי שיטוס למחרת". ברק בדש: "החגיגה הזו מחממת את הלב". השר סילבן שלום: "כל המדינה שמחה"
אמנם האלופה הטריה הובסה בשבת 5:0 על ידי בני סכנין במשחק הראשון שלה כאלופה, אבל החגיגות בקרית שמונה נמשכות כרגיל: בשעה זו, אלפים מתושבי ק"ש ואצבע הגליל חוגגים את ההכתרה במסיבה גדולה באיצטדיון העירוני. בתכנית: הופעות של אמנים, ראיונות מיוחדים, מופע זיקוקים ועוד הפתעות. ככה ייעשה לאלופת ליגת העל לעונת 2011/12.
אם יש משהו שכן העיב במעט, הרי שזו העובדה שרן בן שמעון לא נוכח בחגיגות. איזי שרצקי הביע את אכזבתו: "חבל לי שרן לא הגיע למסיבה בקרית שמונה. הוא התקשר אליי לאיי סיישל, שם הייתי ביום שלישי, ואמר לי שהוא טס. אמרתי לו אין בעיה, אבל תעשה הכל כדי לטוס ביום שני בבוקר אחרי המסיבה. הגעתי לפה וציפיתי לפגוש אותו, אבל לא ראיתי אותו. לא ידעתי שהקבוצה התאמנה בשבועיים האחרונים רק שני אימונים, בחיים לא הייתי מאשר את זה. מה קרה, אין ליגה? אין תחרות בין קבוצות אחרות? אם זה היה מאמן אחר, בתקשורת כבר היו צולבים אותו, אבל לא את רן. שיהיה בריא, כל אחד דואג לעצמו. אנחנו שמחים וזה לא זמן לדבר על דברים שפוגעים. אני שמח שכל האנשים הגיעו לפה לכבד אותנו".
"כשאני רואה את האיצטדיון אני נזכר שלקחתי את הקבוצה ושיחקנו באיצטדיון בכפר בלום ואמרתי לראש העיר שככה לא נגיע לשום מקום", המשיך שרצקי. "לקח לנו חמש שנים לבנות את האיצטדיון הזה עם 2,000 מקומות ואי אפשר היה לשחק בליגת העל. היינו צריכים לבנות איצטדיון גדול יותר ולראש העיר הקודם, חיים ברביבאי, יש חלק גדול בזה. עשינו שנה נפלאה ומגיעה תודה לבן שמעון שעשה עבודה נפלאה, לשחקנים הנפלאים שלנו, להנהלה הנפלאה שלנו בראשותו של יוסי אדיר ולראשי מחלקת הנוער שהשחקנים משם הגיעו לבוגרת. יש לנו צוות מנצח. לנו יש את האוהדים הכי טובים והוגנים בארץ. אנחנו מובילים את טבלת ההגינות וזה תענוג שיש לנו כזה קהל. כל מה שאני מבקש שגם כשנפסיד שאוהדים ימשיכו לעודד. החלטנו שמחירי הכרטיסים בשנה הבאה יישארו כמו השנה, למרות האליפות. אנחנו מקווים שנצליח בעתיד לשחק לא בשבתות. זה קשה לקחת אליפות וקשה שבעתיים לשמור עליה. גם בשנה הבאה אני מבטיח שנהיה בצמרת וזה לא יהיה קל".
"אין תושב במדינת ישראל שלא שמח בשמחתכם, עשיתם את זה לכל המדינה", הכריז מעל הבמה סילבן שלום, המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל וחובב כדורגל מושבע. "קרית שמונה אלופה, זה לא היה קורה אם לא הייתה אמונה. אני שמח להיות כאן היום ולראות את האלפים שהגיעו כדי לשמוח במה שהיה נחשב עד לפני שנה כבדיחה עצובה. אם מישהו היה אומר שק"ש תהיה אלופה, היו מאשפזים אותו. זאת לא האליפות האחרונה של קרית שמונה. אנחנו לא מסתפקים בהופעה בליגת האלופות ולא שלב הבתים, אנחנו רוצים את יונייטד, ברצלונה וריאל מדריד כדי שקרית שמונה תהיה על המפה העולמית לא בגלל מצב בטחוני וכלכלי אלא בגלל ההישג המרכזי - האליפות".
ברק בדש אמר לאתר ערוץ הספורט: "מחמם את הלב לראות מה שקורה. כיף גדול להיות חלק מההישג העצום הזה. ההפסד לסכנין צרם, אבל אני בטוח שנחזור לעצמנו מהר מאוד. נשארו לנו עוד משחקים ונסיים את העונה כמו שצריך. תן לי כל שנה לחגוג חודשיים לפני. אני בטוח שתהיה אווירה יותר טובה ממה שהייתה מול סכנין".
"זו שמחה מאוד גדולה", הסכים שמעון אבוחצירה. "צריך להמשיך את אותה דרך שאיזי מתווה. אני חושב שזו דרך של הצלחות מרובות ואני בטוח שיהיו עוד הצלחות בהמשך".
הגדולה של הפועל קרית שמונה העונה טמונה אולי דווקא בעובדה שכל משחק עבורה היה בדיוק אותו דבר. מול הפועל פתח תקוה וראשון לציון, כמו מול מכבי חיפה והפועל תל אביב, חניכיו של רן בן שמעון עלו על הדשא עם משחק הלחץ שלהם, הנעת הכדור המסודרת והסיומת הקטלנית. ובכל זאת, אפשר לשים את האצבע על האירועים שעשו את העונה ההיסטורית הזו למה שהיא והמקומות שבהם כולנו הבנו לאט לאט שלא מדובר בקוריוז או בהפתעה של תחילת עונה אלא במשהו רציני. רציני מספיק בשביל להבטיח אליפות בתחילת אפריל.
המסע הבלתי נשכח של רן בן שמעון ושחקניו החל לתפוס תאוצה בניצחון הגדול על מכבי חיפה באוקטובר, כשאבוחצירה, אזולאי וגרזיצ'יץ' אותתו לאלופה היוצאת שהיא עומדת להיפרד מהתואר. חודשיים מאוחר יותר, ק"ש כבר עלתה למקום ה-1 אחרי עוד 0:1 קטן גדול על הפועל ת"א. לאחר מכן, שבוע נוסף עבר, דויד סולארי נחת בארץ והחלום התחיל להפוך למציאות.
בהמשך, הארגנטיני כבש השער שרבים מחשיבים כ-"שער האליפות", כשטיל אדיר שלו מ-20 הכניע את בני יהודה בדקה ה-93, ואז גם הגיעו הזימונים לנבחרת ישראל, לראשונה בתולדות הקבוצה. את החותמת הסופית, הצפוניים השיגו עם 0:0 בבית מול הפועל ת"א, שקבע: ק"ש אלופת המדינה 2011/12.