בא מהלב

אולי יותר מכל שחקן אחר בשנים האחרונות, ולדימיר דבאלישווילי (25), או יותר נכון היחס כלפיו, מהווה את המיקרוקוסמוס של תחלואות הכדורגל הישראלי. למרות שזאת לא העונה הראשונה שלו, למרות שתרומתו במהלך כל הקדנציה במכבי חיפה יציבה (16 שערים ו-9 בישולים בעונה הראשונה, 12 שערים בעונה השניה ו-7 העונה למרות מחסור בדקות משחק) ולמרות שמדובר בחלוץ זר - כנראה העמדה הקשה ביותר בכל קבוצה - הקרדיט המצטבר כלפיי הגיאורגי שואף לאפס. כל שבוע ניתן פסק הדין מחדש על פי ביצועיו באותו שבוע. כך מהתקשורת וחמור מכך, כך מהקבוצה שלו.

בדרך כלל, כאשר קיים חוסר פרופורציה שכזה הסיבות עלולות להיות חברתיות פחות ממקצועיות אבל כל מי שקרוב למועדון מצהיר שהאמת לא יכולה להיות רחוקה מכך. 'לאדו' או 'באבו', כך קוראים  לו השחקנים שמבהירים כי מדובר באחד המקובלים בחדר ההלבשה."זה אולי יפתיע אבל לאדו הוא הזר שהתאקלם הכי טוב בארץ מאז ג'ובאני רוסו. ספק בכלל", אמר עליו אחד השחקנים. התמונה שעולה היא של שחקן המחובר מאוד לשאר בזרים ובראשם ליא יא סיידו אבל גם לוויאם עמאשה. שחקן רגיש מאוד שלוקח ללב אבל גם מקצוען אמיתי שמבלה  הרבה בחדר הכושר.

אז איך הגענו למצב בו גם אחרי שלושה שערים בשני משחקים אליהם האלופה הגיעה בצומת דרכים קריטית במיוחד, הוא עדיין קרוב יותר לדלת מאשר להרכב? בקבוצה טוענים כי הספסול בתחילת הענה נבע מחוסר ריכוז. "אני כאן בלי משפחה וזה שאני לא משחק רק מדכא אותי עוד יותר", אמר דבאלישווילי לחבריו בשעתו. בקבוצה זוכרים גם מקרה בו הוא נכנס בזעם לחדר ההלבשה אחרי שכבש מספר שערים באחד האימונים, ירה: "מי אמר שאני לא יודע לכבוש?" והוסיף כמה קללות. בסופו של דבר הוא נרגע אבל בקבוצה הגיעו למסקנה שהוא לוקח דברים ללב, אולי בצורה חריפה מדי.

באותה תקופה החליט דבאלישווילי שלא משנה מה יהיה, הוא בינואר עוזב את המועדון. במהלך השהות של מכבי חיפה ברומניה לפני המשחק מול סיטוואה בוקרשט נערכה שיחה בינו לבין הנשיא יעקב שחר והוא קיבל הבטחה שאם תגיע הצעה טובה, המועדון לא יעמוד בדרכו. בנתיים התבקש השחקן לעשות הכל לטובת המועדון מכאן והלאה החלה תקופה אחרת, טובה יותר. השאלה היא עד כמה תשפיע התקופה הזו על הלך הרוח שלו ושל הקבוצה. דבאלישווילי כבר לא יחתום על הארכת חוזה, מה שמציב את ינואר כחלון ההעברות האחרון בו יכולה חיפה להרוויח עליו סכום כלשהו.

כיום סוכנים מחפשים עבורו הצעות ברוסיה, טורקיה, בלגיה ואיפה שרק אפשר אבל דבאלישווילי לא מוכל להתפשר. לחבריו אמר: "מה שמניע אותי כרגע זה הכסף. אני מרגיש שהחוזה הקרוב צריך לשדרג אותי משמעותית בצד הכלכלי". מחוץ למערכת מתקשים להבין כיצד נפערה כזו תהום בין השחקן למועדון. "אני לא יודע מה קורה בתוך המערכת אבל עם המספרים שלו בשנתיים האחרונות קשה להתווכח", אמר אלי אוחנה, "חלוץ מצויין שבהחלט יכול לעזור לחיפה אם יישאר".

שלמה שרף טוען שהזווית הכלכלית מאפילה על המקצועית: "לדעתי, בחיפה החליטו למכור אותו בכל מצב כי הוא מסיים חוזה וזו הזדמנות טובה לעשות עליו כמה לירות. יכול להיות שהוא כבר לא משרת את האינטרסים של המועדון". השבועות הקרובים יבהירו את התמונה אולם בכל מקרה נראה שחיפה תיפרד מאחד מחלוצי הרכש היעילים שהיו לה ובניגוד למקרים קודמים (קולאוטי, יעקובו) נדמה שזה בהחלט היה נמנע אם קצת יותר תשומת לב, וקצת פחות הפכפכות.