שחקן העונה

קצר פה כל כך האביב. ליאור רפאלוב אמור לעזוב. כלום לא סגור. הוא אומר "אדבר עם יענקל'ה אחרי גמר הגביע ונראה לאן ממשיכים". מכבי חיפה, מן הסתם, תרצה שיישאר. יש לו חוזה לעוד עונה בסך 160 אלף דולר והיא ככל הנראה תציע לשדרג ולהאריך אותו. אך דודו דהאן, סוכנו של הקשר, כבר מחפש לו קבוצה. בסביבת השחקן מדווחים על התעניינות בבלגיה, צרפת (ליל), ואולי גם אפשרויות בגרמניה ואנגליה. רפאלוב, שחקן הרכב בנבחרת בשנה האחרונה, לא אמור להתקשות להשיג אישור עבודה. הוא כבר מתכונן לקראת עזיבה עם שיעורי אנגלית מאומצים בחודשים האחרונים. גם עזב את אור עקיבא ומתגורר עם ארוסתו בקיסריה. כבר בן 25, רפאלוב. זה הזמן המתאים.

• כל החדשות, התקצירים, הסטטיסטיקות, התגובות וההנפה בעמוד ליגת העל

25 זה לא גיל של פריצה. המאמן אלישע לוי אף טוען כי "כולם רק מדברים על העונה האחרונה של ליאור. בצדק אולי, כי זו באמת העונה הכי טובה שלו. אבל מאז שהגעתי לחיפה לפני שלוש שנים רפאלוב טוב. והוא כל הזמן מתקדם". הסטטיסטיקה לפני שתי עונות, באליפות, עמדה על תשעה שערים ושני בישולים. לפני שנה, בעונת אובדן האליפות בשניה האחרונה, תרם רפאלוב שבעה שערים וחמישה בישולים. אלה לא נתונים שונים בתכלית מאלה של השנה (11 שערים ושני בישולים), אך בתודעה הכללית הוא נתפש לגמרי אחרת. "אל תשכח שפספסתי גם העונה כמעט חודשיים בגלל פציעה, אז ברור שהסטטיסטיקה הרבה יותר טובה", מבאר וצודק רפאלוב, אך ספק אם הסטטיסטיקה אחראית לבדה לשינוי בתפישה. עדיין יש שני שחקנים בקבוצתו שתרמו יותר שערים ובישולים – חמד (13, 5) ודבאלישווילי (12, 3) – אז מדוע רפאלוב הוא שחקן העונה?

ראשית בשיטת האלמיניציה. חמד החל לפרוע שטרות רק באיזור המחזור ה-15. זה מדהים שהצליח להפיק כל כך הרבה בזמן קצר כל כך, אך הוא לא תרם לכל אורך העונה של חיפה. דבאלשווילי, עדיין בלתי מוערך דיו, סבל לא מעט מירידות בכושר ואפילו איבד מקום בהרכב מדי פעם, וברור כי עונתו זו פחות טובה מהראשונה. רפאלוב, למעט הפציעה, היה שם תמיד. "ליאור היה בכושר טוב לכל אורך העונה", מסביר אלישע. "למרות השיפור ההדרגתי שלו בשנים האחרונות, בעבר הוא היה יותר מדי שחקן של עליות וירידות. בתוך משחקים ובין משחקים. השנה הוא פשוט היה טוב מאוד כמעט תמיד". רפאלוב, קשר-חלוץ מצד שמאל, תיפקד כמנוע ויוצר. הוא לא ברח מהכדור או ממרכז המגרש.

רוני לוי, מאמנו הראשון בבוגרים וכיום מאמן בית"ר ירושלים, מסביר כי "מאוד קשה לשמור על ליאור ולנטרל אותו. אם תיצמד אליו, הוא יכול לעבור אותך באחד על אחד. אם תיתן לו מטר או שניים, אז יש לו בעיטה מצוינת בשתי רגליים. לליאור תמיד היה הכשרון ואני יכול להראות לך משחקים גדולים שלנו נגד ליבורנו וצסק"א מוסקבה לפני 4-5 שנים, אבל אין ספק כי העונה הוא באמת הצליח להביא את כל היכולות שלו לידי ביטוי". היכולות הללו, לפי רוני לוי, הן "שליטה אבסולוטית בכדור. אחד על אחד הכי טוב בארץ. בעיטה מצוינת בשתי רגליים. ראיית משחק. השנה גם נוסף אלמנט של כוח, ריצה וירידה להגנה שלא היה שם בעבר". רפאלוב מאשר את האבחנה: "הבנתי שאחד הדברים שהכי חסרים לי הם כוח, לכן העונה אני עובד עם מאמן כושר פרטי עוד שלוש שעות מעבר לאימוני הכושר של הקבוצה. אני לא עובד על ריצה, אלא על פיתוח שריר. הבנתי שלא הייתי מספיק חזק והשנה אני מרגיש פתאום הרבה יותר עוצמתי עם הכדור". אלישע לוי מוסיף כי "רפאלוב אולי אינו ספרינטר, אבל יש לו צעד ראשון מצוין. הוא זריז. השנה הוא גם עושה הרבה יותר הגנה, מה שמאפשר לו להיות חלק הרבה יותר משמעותי מהמשחק".

רפאלוב אינו מתייג עצמו כמנהיג, אך שחקנים בקבוצה טוענים כי "ברגע שיניב קטן, המנהיג הבלתי מעורער, נפצע ואיבד קצת מהעוצמות שלו, ליאור בלי להגיד כלום לקח את התפקיד עליו. כל עוד יניב בקבוצה אף אחד לא יהיה באמת המנהיג שלה, אבל ליאור פשוט הראה כי הוא לוקח משחקים עליו. הוא  מעודד, לא מתלונן ומשחק מצוין, בעיקר במאני טיים. הוא נהיה שחקן מצוין שאתה יכול לסמוך עליו".

רפאלוב עדיין לא מסמר חברתי. החברים הטובים שלו הם אמיר אדרי, אייל גולסה ועידן ורד. מעין רביעיית אאוטסיידרים. אך בקבוצה מדווחים כי "היחסים של ליאור עם כולם טובים, ובעיקר עם קטן. הוא לא מנסה לקחת לו מנהיגות או מעמד, זה בכלל לא הטיפוס". תהילת המיינסטרים חדשה לו. עד העונה הוא נחשב בעיקר ככשרון מבוזבז. שחקן מקומם שמעדיף לבלות, לקעקע את גופו, ובדרך כלל מבצע החלטות לא מדויקות על המגרש. אנוכיות ופעולות מאוחרות איפיינו אותו. "הכשרון תמיד היה שם ובמנות גדושות, אבל היו חסרים דברים אחרים", מסביר רוני לוי, שהתעמת לא פעם רפאלוב בתחילת הקריירה. במועדון שמקדש מקצועניות רפאלוב לא נתפש כמקצוען פול טיים. אם בתחילה זיהו בו יורש לשושלת הפנטזיסטים ברוך ממן-איל ברקוביץ'-ראובן עטר-יוסי בניון, אז רפאלוב לא הוכיח את האופי שלהם. את המוטיבציה הבלתי מתכלה. את הבטחון העצמי והמנהיגות שהיו מנת חלקם כבר בגיל צעיר. עד השנה הסתפק ב-19 שערים ב-162 משחקי ליגה בקריירה. שער בודד ב-20 משחקים בגביעי אירופה. אך למרות כל אלה, היה מאמן אירופי שהאמין בו.

"לואיס פרננדז וטל בנין הם חלק גדול מהשיפור שעברתי השנה", מודה רפאלוב. "העובדה שלא משנה מה קורה בקבוצה, יש מאמן נבחרת שמאמין בי ונותן לי מקום קבוע בהרכב העלתה אצלי מאוד את הבטחון ובסופו של דבר גם את היכולת. אבל למרות הכל, גם במכבי תמיד יש מאמן שמאמין בי גם כשהייתי פחות טוב. לאלישע אולי יש את החלק הכי גדול בהתקדמות שלי".

ערן קוליק היה מנהל מחלקת הנוער בשנתו האחרונה של רפאלוב במחלקה הצעירה של מכבי חיפה. "אני עשרות שנים מאמן כדורגל ונערים. ספק אם בכל שנותיי ראיתי כשרונות בקליבר של רפאלוב. הוא הזכיר לי את נסים כהן הצעיר", מציין המאמן הוותיק. "הוא היה ילד בן 17 שכבר מסוגל לעשות הכל. מבחינה טכנית הוא היה קרוב לשלמות. אני זוכר טורניר נוער באיטליה כששיחקנו נגד יובנטוס, לאציו ופנאתינייקוס. נתנו שביעיה ליוונים. רפאלוב היה המצטיין כמעט בכל המשחקים וכבר אז פנו אלינו אנשי מקצוע מאירופה ורצו לקחת אותו. הוא יכול היה לעבור לאירופה כבר אז. העובדה שעד היום הוא לא באירופה די מהממת ומאכזבת אותי". קוליק טוען כי למרות כשרונו העצום, בבבוגרים מיד הורידו לרפאלוב את הבטחון. "לא נתנו לו לשחק. על כל שטות היו מענישים אותו. עשו ממנו בחור בעייתי, למרות שאני אף פעם לא הכרתי אותו ככזה. לשחקני נוער, אם יש להם את הכשרון של רפאלוב, אתה צריך לתת תמיכה וטיפוח. לתת להם גם את המקום והזמן מעט להיכשל. אבל עם ליאור לא הייתה שום סבלנות, למרות שהיה שחקן בית. חבל, כי הוא לדעתי הכשרון הכי גדול שגדל בחיפה בעשור האחרון. שחקן ענק שבמשך יותר מדי שנים אולי האמין למה שאמרו עליו ולא שיחק כמו אחד כזה".

קוליק מביט ברפאלוב העונה ומזהה סוף סוף את העילוי שהכיר ממחלקת הנוער. "אין לי ספק שהוא כדורגלן העונה, למרות שגם לתומר חמד, שגדל אצלנו בנוער ומאוד החזקתי ממנו, הייתה עונה גדולה. אבל ליאור זה משהו אחר. שחקן שתרם הרבה יותר מסטטיסטיקה לעונה של חיפה. חלקים גדולים מאוד ממשחק ההתקפה היו שייכים לו".

רפאלוב עשה עוד דבר שמאפיין שחקנים גדולים: הצטיינות במאני טיים. צמד במשחק האליפות נגד קרית שמונה, משחק ענק ובישול מול הפועל תל אביב במשחק העונה, עוד תצוגה נהדרת ותרומה לשער הראשון מול מכבי תל אביב בניצחון בבלומפילד, שער יתרון מול נתניה ועוד תצוגה חלומית בחצי גמר הגביע מול נתניה. "בכל פעם שהיינו צריכים אותו השנה, ליאור הופיע", מסכם אלישע לוי, שעדיין אינו יודע אם רפאלוב יישאר. "ברור שנרצה מאוד ונעשה כל שביכולתנו כדי להשאיר אותו, אבל גם ברור כי ליאור רפאלוב ראוי מבחינת כשרון ויכולת לכדורגל באירופה". דווקא רוני לוי, מאמן בית"ר ומי שאימן את רפאלוב בשלביו הראשונים, טוען כי "חיפה זה מועדון אירופאי לכל דבר. אולי עדיף לליאור להיות המלך של חיפה מאשר עוד שחקן טוב ביבשת. זו הדילמה שניצבת בפניו כעת וזה לא פשוט להחליט".