מוטב מאוחר: העליה המחודשת של אנדרה סילבה

רגע לפני שהוא מוגדר פספוס, החלוץ חווה רנסנס בפרנקפורט

א א א א ( שנה גודל )
תחילת כתבה

לא חסרות דוגמאות של שחקנים מבטיחים שסומנו כ"דבר הבא" בכדורגל העולמי ולאט לאט נעלמו מאור הזרקורים. עד העונה האחרונה עשה רושם שכך יהיה הדבר גם עם אנדרה סילבה. הפורטוגלי, שפתח את עונת 20/21 באיינטרכט פרנקפורט, כלל לא ציפה להיות במקום הזה בשלב הזה בחייו המקצועיים.

הרי סילבה כבר בן 25, לא מבוגר במיוחד, אבל גם לא אותו שחקן צעיר ומתוקשר. כשהימים היפים בפורטו נראים בעיקר כמו זיכרון רחוק והאכזבה מהקדנציות במילאן וסביליה עדיין טרייה, ידע החלוץ שהשידוך עם פרנקפורט פשוט מוכרח לעבוד, אחרת הוא יתקרב בצעדי הענק לטייטל המייאש  "פוטנציאל בלתי ממומש". רגע לפני המאני טיים של העונה אפשר לקבוע חד משמעית שסילבה כבר לא צריך לדאוג. היכולת שלו באה לידי ביטוי מדי שבוע כשהוא מחורר רשתות באחת הליגות המובילות באירופה, ומכוון פעם נוספת לצמרת הכדורגל העולמי.

המטרות - כרטיס לצ'מפיונס עם פרנקפורט ושיא בן 34 שנים
את דרכו בקבוצה הגרמנית התחיל סילבה כבר בעונה שעברה, כשהצטרף בספטמבר 2019 לשתי עונות השאלה ממילאן (אנטה רביץ' עשה את הדרך ההפוכה לסן סירו). תקופת ההתאקלמות  לא הייתה פשוטה, בטח כשבתחילת שנת 2020 פרץ לחיינו נגיף הקורונה. עד חודש מרץ, אז הופסקה הליגה באופן רשמי, הבקיע סילבה ארבעה שערים בלבד ולא עמד בציפיות. לא היה שום רמז לתחילתה של התקופה הפורייה והממושכת ביותר בקריירה שלו.

לאחר חזרת הליגה במאי סילבה הבקיע שמונה שערים בעשרה משחקים, ורשם סה"כ 12 שערי ליגה ב-25 הופעות בליגה, בעוד פרנקפורט סיימה במקום התשיעי. בראיון לאתר הרשמי של הקבוצה בסוף העונה, התייחס לאחת מהסיבות לכושר הנהדר: "אני חושב שבגלל שעברתי בין כמה קבוצות ומקומות בשנים האחרונות, יש לי את היכולת להסתגל במהירות לסביבה חדשה. לפני פגרת הקורונה היו לי כמה פציעות שהאטו אותי מעט, אז הצלחתי לנצל את הפגרה לטובתי וכעת אני מרגיש חזק ומוכן להראות את האיכויות שלי".

למרות שנשארה לו שנת השאלה נוספת, הוא הסכים כבר בפתיחת העונה להפוך את המעבר לקבוע תמורת סכום המוערך בכ-9 מיליון יורו. במקביל, רביץ' הצטרף למילאן באופן רשמי. חתימה לשלוש עונות היא צעד של הבעת אמון במועדון במטרה לחזור לאירופה, לאחר שהקבוצה הגיעה עד לחצי גמר הליגה האירופית ב-2019.

במדי פורטו כשעוד נחשב להבטחה גדולה (Getty)
במדי פורטו כשעוד נחשב להבטחה גדולה (Getty)

ספק אם מישהו שיער שההצלחה תהיה כה גדולה, הן מבחינת הקבוצה והן מבחינתו של השחקן. עד לפני חודש פרנקפורט הייתה הקבוצה הלוהטת בגרמניה (ניצחה בתשעה מתוך עשרת משחקי הליגה שלה, כולל 1:2 ביתי מול באיירן מינכן). מאז היא דעכה מעט, אך גם מול הנתונים הנוכחיים קשה להתווכח: לאחר 26  מחזורים, החבורה של המאמן אדי הוטר נמצאת במקום הרביעי עם 47 נקודות, מיקום אשר שווה בסיום העונה כרטיס לשלב הבתים בליגת האלופות. ההפרש מהחמישית בטבלה דורטמונד הוא ארבע נקודות, פער הזהה למרחק של פרנקפורט מהמקום השלישי, שם נמצאת וולפסבורג. בנוסף, איינטרכט הבקיעה 53 שערים, כשרק דורטמונד (54) ובאיירן מינכן (78) מקדימות אותה בקטגוריה.

קרדיט גדול מההישג הקבוצתי עד כה הולך לסילבה, שכבש 21 שערי ליגה ב-24 משחקים, שני בטבלת המבקיעים בבונדסליגה (בצוותא עם ארלינג הולאנד) רק לרוברט לבנדובסקי האימתני. מלבד החלוץ הפולני, כריסטיאנו רונאלדו וליונל מסי (23 שערים כ"א), סילבה נמצא במקום השלישי בטבלת הכובשים בחמש הליגות הבכירות באירופה. הוא מקדים כמה מהסקוררים הבכירים בעולם הכדורגל, כולל רומלו לוקאקו, מוחמד סלאח, לואיס סוארס וקיליאן אמבאפה. בנוסף להישג המרשים, רשם חלוצה של פרנקפורט גם שלושה בישולים.

סילבה כבר הספיק לשבור את שיא הכיבושים שלו במסגרת הליגה, שעמד על 16 שערים בעונת הפריצה שלו בפורטוגל. נקודת ציון נוספת אליה לוטש החלוץ את עיניו היא העובדה שאף שחקן בהיסטוריה של פרנקפורט לא הבקיע יותר מ-26 שערי ליגה (השיא שייך לאגדת הקבוצה ברנד הולצנביין ב-76/77). משימה קשה, אך על פי כושרו הנוכחי היא בהחלט אפשרית.

הפריצה בפורטו, האכזבה מגאטוסו וחוסר העקביות בסביליה
סיפורו של אנדרה מיגל ואלנטה דה סילבה בעולם הכדורגל החל בגיל שש, כשהוריו רשמו אותו לקבוצת סלגיירוש המקומית. כילד, אנדרה לא היה טוב רק עם הכדור, אלא הצטיין ושאף להיות שחקן הוקי גלגיליות מקצועי. הדילמה הייתה קשה, אך בסופו של דבר הלחץ מצד אנשי סלגיירוש (שלא רצו לאבד את השחקן המבטיח ביותר שלהם) וההבנה שעדיף לו לעסוק בענף ספורט פופולארי יותר, הכריעו את הכף.

סילבה תופקד כקשר התקפי וקיבל את הכינוי "דקו" בגלל הדמיון למתאזרח הברזילאי שהחל את דרכו באותה קבוצה. כשהיה בן שמונה הבקיע לא פחות מ-15 שערים במשחק אחד (!) בלתי נשכח נגד ויאננסה. הוא המשיך להתקדם מדי שנה, עד שבגיל 15 הגיע הרגע המיוחל בדמות שער ניצחון מול קבוצת הנוער החזקה של פורטו. במועדון הפאר החליטו לצרף אותו תמורת סכום מגוחך של 1,000 יורו, פיצוי אותו נדרשו לשלם לסלגיירוש. אצל הדרקונים עבר הסבה לתפקיד החלוץ, ולאחר מספר עונות במחלקת הנוער של המועדון ובקבוצת המילואים, ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת. זה קרה בדצמבר 2015 מול מאריטימו, משחק אותו הפסידה פורטו 3:1.

הוא השתלב בהדרגה בקבוצה הראשונה והצליח להדהים כבר בעונה שלאחר מכן, עונת הבכורה המלאה שלו, כשהבקיע 16 שערי ליגה והוסיף עוד 5 בליגת האלופות. ההישג המרשים סידר לסילבה מעבר מתוקשר למילאן תמורת 38 מיליון יורו, הרכש השני הכי גדול בהיסטוריה של המועדון באותה העת. אמנם הקבוצה לא הצליחה להתרומם כבר שנים רבות (עד העונה הנוכחית), אך עדיין היה מדובר בהתקדמות משמעותית למועדון פאר בליגה בכירה.

במילאנו קיבל את החולצה מספר 9, אשר הייתה שייכת לאגדות כדורגל כמו מרקו ואן באסטן ופיליפו אינזגי, אבל לצערו זהו ככל הנראה האקט הזכור והמשמעותי ביותר מהקדנציה שלו בצפון איטליה. המאמן דאז, וינצ'נזו מונטלה, איבד את משרתו בתוך שלושה חודשים מפתיחת העונה, ובמקומו מונה אחד השחקנים הגדולים של הקבוצה בעבר, ג'נארו גאטוסו והשניים לא שידרו על אותו הגל. במהלך העונה סילבה תופקד על תקן החלוץ המחליף של פטריק קוטרונה והבקיע רק שני שערים במסגרת הליגה. נקודת האל-חזור מבחינתו הייתה הגעתו של גונסאלו היגוואין בהשאלה מיובנטוס בסיום העונה, תוך כדי שהוא מנשל את סילבה מהחולצה האייקונית עם הספרה 9. מכאן הדרך כבר הייתה סלולה החוצה, כשבסופו של דבר הפור נפל על סביליה והפורטוגלי עבר בהשאלה לעונה אחת.

הפתיחה בראמון סאנצ׳ס פיחואן הייתה חסרת תקדים עבורו. סילבה הבקיע שבעה שערי ליגה בשבעת המחזורים הראשונים של העונה, כולל שלושער ב-1:4 של סביליה על ראיו וייקאנו וצמד נהדר ב-0:3 המדהים של האנדלוסים על ריאל מדריד. באותם ימים נשמעו ביקורות רבות נגד גאטוסו, שעל פי הדיווחים בחר לוותר על השחקן, אך התגובה של המאמן הייתה נחרצת: "הוא לא רצה להישאר והתעקש לעזוב בכל מחיר. הוא מבקיע שערים עכשיו, אבל עשינו הכל כדי לשכנע אותו להישאר. אני יודע שאנדרה מוכיח את עצמו בסביליה, אך הוא זה שהחליט לעזוב ואף אחד לא הראה לו את הדרך החוצה".

לצערו של סילבה, ההמשך היה ורוד הרבה פחות. הוא סבל מפציעה דווקא בתקופה הפורייה ביותר שלו וראה את חברו להתקפה וויסאם בן יידר תופס את המקום כמוציא לפועל העיקרי של הקבוצה. בשורה התחתונה, סילבה רשם עונה נוספת בה לא באמת הצליח להתקדם, למרות שהמספרים היו סבירים בהחלט (9 שערי ליגה ב-27 משחקים). הספרדים לא ניסו להחתימו והוא חזר למילאנו לקראת ההכנות לעונה הבאה.

הציפייה ליורו הקרוב והעידן שאחרי רונאלדו בנבחרת
בדומה לקדנציה בדרום מערב ספרד, גם בנבחרת הלאומית סילבה נהנה מספתח מסחרר. כשקיבל את ההזדמנות האמיתית הראשונה שלו מהמאמן פרננדו סנטוס, הוא לקח אותה בשתי ידיים והבקיע 9 שערים (והוסיף גם בישול) ב-10 משחקים בקמפיין מוקדמות מונדיאל 2018. יחד עם כריסטיאנו רונאלדו (15 שערים), השניים היוו צמד קטלני בחוד ההתקפה של הנבחרת הפורטוגלית. בטורניר עצמו סילבה לא מצא את הרשת ופתח רק במשחק אחד מתוך הארבעה של נבחרתו (הודחה בשלב שמינית הגמר מול אורוגוואי), אבל אחרי שנים רבות נתן תקווה אמיתית לאוהדים שיש על מי לבנות להמשך הדרך.

במדי הנבחרת. החלוץ שפורטוגל תמיד חיפשה? (Getty)
במדי הנבחרת. החלוץ שפורטוגל תמיד חיפשה? (Getty)

בעיית החלוצים בנבחרת פורטוגל היא תופעה מוכרת. למעשה, מאז ימיו של אוסביו דה סילבה האגדי סובלת הנבחרת מחיסרון של חלוץ מטרה ברמות הגבוהות ביותר. פאולטה ונונו גומש הם דוגמאות לחלוצים שסיפקו מספרים יפים מאוד במהלך הקריירה הלאומית שלהם, אבל תמיד היו בנחיתות בהשוואה לשחקני ההתקפה הבולטים אצל היריבות המרכזיות. נכון, כריסטיאנו רונאלדו הוא אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק וכוחו עדיין במותניו, אבל ברוב הקריירה שלו שיחק כווינגר (במהלך השנים עזב את הקו ועבר לשחק יותר קרוב לרחבת היריב). גם בעונות הגדולות בריאל מדריד, כריסטיאנו השתדרג משמעותית והבקיע יותר כשלצידו שיחק מספר 9 אמיתי בדמות קרים בנזמה.

למרות הזכייה ההיסטורית ביורו 2016 (ד"ש חם לאדר בקור של מוסקבה) וגם בטורניר ליגת האומות ב-2019, טרם נמצא פרטנר אמיתי ל-CR7. כעת, הסוגיה הפכה למורכבת יותר. לא מחפשים רק שותף לפנומן של יובנטוס, אלא גם יורש. הוא חגג בחודש שעבר את יום הולדתו ה-36, ואחרי היורו בקיץ הקרוב ייתכן כי יסמן את מונדיאל בקטאר כשירת הברבור במדים הלאומיים.

רונאלדו לא ידוע כאחד שדוגל להחמיא לשחקנים אחרים בתקשורת ובוודאי לא לדבר על היום בו יחליט לתלות את הנעליים, אבל במקרה של סילבה החליט לחרוג ממנהגו כשהתראיין לעיתון האיטלקי "גאזטה דלו ספורט" ב-2017, טרם מעברו של החלוץ הצעיר למילאן. "כשאפרוש, פורטוגל תהיה בידיים טובות בגלל שהם כבר מצאו חלוץ נהדר: אנדרה סילבה". את ברכת הדרך מגדול שחקני הנבחרת הוא כבר קיבל, אך מאז, ולהוציא את אותו קמפיין מוקדמות, לא באמת הצליח סילבה לבסס את מעמדו בהיררכיה של סנטוס.

הפורטוגלים נהנים מאחד הסגלים המוכשרים באירופה. ז'ואאו פליקס שידרג את עצמו אחרי עונת בכורה קשה באתלטיקו, דיוגו ז'וטה השתלב בצורה מופלאה בליברפול וכעת חוזר לעניינים לאחר הפציעה, ברונו פרננדש הפך בשנה האחרונה לאחד הקשרים הטובים באירופה ואסור לשכוח את ברנרדו סילבה שחוזר לכושר תחת פפ גווארדיולה. יחד עם מרכז שדה המשלב אגרסיביות (דנילו פריירה), תיחכום וניהול משחק (רובן נבס) בתוספת לניסיון של המנהיגים הוותיקים ז'ואאו מוטיניו ורוי פטרישיו, לפורטוגלים בהחלט יש בסיס נהדר. גם ההגנה נראית טוב יותר בראשות צמד שחקני מנצ'סטר סיטי ז'ואאו קאנסלו ורובן דיאז שמציגים יכולת שיא בקבוצתם. כזכור, פורטוגל הוגרלה לבית המוות עם צרפת, גרמניה והונגריה, במה שיהווה מבחן אמיתי ומוקדם לשחקנים בדמותו של סילבה ולכלל הצוות המסייע של רונאלדו.

סילבה, שהפך תוך פחות משנה הפך מכישרון מבוזבז לאחד הסקוררים המובילים באירופה, ניצב בפני אתגרים משמעותיים לא פחות: מאבק על כרטיס לליגת האלופות עם קבוצתו והתמודדות לא פשוטה על מקום ב-11 של נבחרת איכותית בטורניר יוקרתי, כשברקע כבר מדווח על התעניינות מצידן של מספר קבוצות מספרד ואנגליה לגבי העונה הבאה. עוד קשה לדעת מה צופן עתידו של סילבה, בטח אם יצליח להוביל את פרנקפורט עד לליגת האלופות לראשונה מאז שנת 1960. כך או כך, נראה שכבר אפשר לקבוע כי ההחלטה האמיצה שקיבל הצליחה להתניע לו את הקריירה מחדש, ובכך למעשה הוא מוכיח שלפעמים צריך לקחת צעד אחורה כדי באמת להתקדם.

מעבר לתגובות