הניסוי הבריאותי-ספורטיבי הגדול ביותר בכל הזמנים

ב-10 במארס, כאשר נגיף הקורונה החל להתפשט בקצב מסחרר, מנהלת הבונדסליגה הודיעה כי בפעם הראשונה בהיסטוריה של הליגה הדרבי בין מנשנגלדבך לקלן יתקיים ללא קהל. באותם ימים, היה נדמה כי משחקי רפאים, כפי שהם מכונים בגרמניה, מעקרים לחלוטין את הגורם הספורטיבי שבמשחק היפה, וכי לא ניתן לעלות על הדעת שליגה שחיה מציבור אוהדיה המסור, תמשיך להתקיים במתכונת הזאת.

מאז עברו הרבה מאוד מים בנהר הריין והקורונה השתלטה על כל חלקה טובה בגרמניה, באירופה ולמעשה בעולם כולו. המוזיקה השתנתה ללא הכר, עד כדי כך שרוב חובבי הספורט כה צמאים לכדורגל, שהם יתפשרו על משחקים נטולי קהל בתקופת הקיץ ובסופו של דבר הבונדסליגה תשוב לפעילות במתכונת הרפאים, כבר בחלק השני של מאי, כאשר כל תשעת המחזורים הנותרים אמורים להיות מושלמים עד ה-30 ביוני, מועד סיום החוזים.

החזרה של הליגה הגרמנית לפעילות אמורה לצמצם את הנזקים הכלכליים העצומים שהיו מתקבלים אם הליגה היתה מבוטלת. המספרים מדברים על נזק בגובה של 750 מיליון יורו במקרה של אי חידוש עונת 19/20. כעת, המשך קיום המשחקים יציל את הכסף מזכויות השידור והספונסרים, וההפסדים יגיעו עד ל-160 מיליון יורו בלבד. חלקו זאת ב-18 קבוצות הליגה הבכירה ותגיעו למספר זעום, באופן יחסי. גם הליגה השניה אמורה להתחדש במקביל, מה שיציל את עורן של הקבוצות הקטנות שהזהירו מפני פשיטת רגל, בהנחה והליגות לא יתחדשו.

בזמן שליגות כמו הולנד ובלגיה, נמצאות בפני ביטול, באנגליה ובספרד עדיין לא רואים את האור, הבונדסליגה עומדת להפוך לניסוי הבריאותי-ספורטיבי הגדול ביותר אי פעם ותהנה מהזכות להיות הליגה הראשונה שתתחדש לאחר משבר הקורונה עם לא מעט סיכונים ושאלות. מדינות שלמות יעקבו אחרי כל צעד ושעל של שחקני הבונדסליגה, שהחלו להתאמן כבר לפני שלושה שבועות, וילמדו את המודל הגרמני החדש, שמתאפשר בגלל ריסון התחלואה ותפיסה בריאותית יחסית מתירנית.

במסמך שדלף לתקשורת הגרמנית השבוע, הכולל 41 עמודים, מפורט המודל לחזרה למגרשים בשתי הליגות הבכירות בגרמניה. חשוב להדגיש שמי שחתום עליו היא מנהלת הליגה הגרמנית ומכון רוברט קוך, שהוא גוף פדרלי למניעת מחלות הכפוף למשרד הבריאות הגרמני, כך שיש לו תוקף בריאותי. עיקרי התכנית היא כמובן שמירה על היגיינה, ריחוק חברתי (עד כמה שניתן) וכמובן ביצוע של בדיקות לגילוי קורונה.

במסמך מוצג בין היתר תרשים האצטדיונים בימי המשחקים. לא יותר מ-322 בעלי תפקידים יורשו להכנס למגרש, בשעות שונות ומגוונות, בשלושה מעגלים: בעלי תפקידים על הדשא, בטריבונה ובחדרי ההלבשה וכאלה שימצאו מחוץ לתחומי האצטדיון מהשחקנים, עובדי מועדון, צוותי טלוויזיה, משטרה ועד לגננים של האצטדיון. במסמך מפורטים גם דרכי ההגעה של השחקנים שילונו במלון לפני המשחקים, בתנאים סטריליים, כאשר לא תתאפשר כניסה של מנקים לחדרי השחקנים ואנשי הצוות יעטו עליהם מסיכות.

עוד עיקרון חשוב הוא ביצוע בדיקות קורונה. בגרמניה, שם התחלואה ומספרי המתים נמוכים בהשוואה למדינות כמו ספרד, איטליה ובריטניה, מסוגלים לבצע כ-100 אלף בדיקות ביום, אם כי המספרים בפועל מדברים על בערך 650 אלף נבדקים בכל רחבי המדינה מדי שבוע. על מנת להבטיח את שלומם של שחקני הבונדסליגה, עליהם לבצע 20 אלף בדיקות עד לסיום עונת 19/20, כאשר כל שחקן יבצע 10 בדיקות, אחת במהלך האימונים, והיתר בין המחזורים.

יש כמובן לא מעט תהיות שעולות מהמסמך. למשל: שחקן שנבדק ישהה בבידוד, אבל השחקנים אחרים ששהו במחיצתו יזכור לפטור וימשיכו כרגיל בשגרה, ללא צורך בבידוד. ההמלצה של המנהלת "להבטיח סגל רחב ככול שניתן עד לסיום העונה" - מרמזת על מצב שבו מספר שחקנים יחלו בנגיף ויזדקקו כנראה למחליפים מקבוצת הנוער מה שמעלה את הסכנה הבריאותית. עוד בעייתיות נוצרת עם אי חובת דיווח לתקשורת במקרה של שחקנים שנדבקו. קבוצה כמו דורטמונד היא ציבורית וחובתה לדווח על כך לבורסה.

התכנית להחזרת הליגה הופכת לעניין פוליטי בגרמניה. לא כל השרים בממשלה תומכים בכך, אם כי שר הבריאות וראשי הממשלות בבוואריה ובנורדריין וסטפליה נתנו אור ירוק לחידוש המשחקים במהלך מאי. גם הציבור הגרמני חצוי. בסקר שנערך לא מזמן במדינה, כ-30 אחוז מהנשאלים מתגנדים לחזרה למגרשים בעיצומו של המשבר ומספר ארגוני אולטראס סבורים שחזרה ללא קהל היא נזק גדול לאוהדים.

יש כמובן גם שאלות חברתיות-כלכליות קשות שעולות מהתכנית: מדוע שחקנים בריאם וצעירים, יקבלו עדיפות על פני אחרים בחברה שזקוקים יותר לבדיקות הקורונה (כמו רופאים ומורים)? האם בכלל ראוי לסכן ספורטאים לפני שנמצא חיסון לנגיף? מדוע שענפים אחרים, כמו למשל התיירות, ימשיכו להיות מושבתים עד סוף הקיץ (לפי צו ממשלה) בזמן שענף הכדורגל יחזור לפעילות כמעט רגילה בתקופה הנ"ל? כמו שכבר הבנתם, למטבע הקורונה יש שני צדדים. הצעד לחידוש הליגה הגרמנית הוא סיכון גדול, אבל כזה שגם יכול לתת פתח לתקווה וחזרה לנורמליות בנסיבות הקיימות.