הישראלי שהרשים את סיטי
התקופה במכבי חיפה, העבודה עם סוכנות השחקנים שמייצגת את בייל וההשוואה לטיאגו אלקנטרה. מתחת לרדאר, עילאי אלמקייס, שחקן נבחרת הנוער, נחשב לאחד משחקני העתיד של הופנהיים ונכנס לפנקס של אלופת אנגליה. היכרות עם הליגיונר שלא הכרתם
צפו בביצועים של עילאי אלמקייס
הוא מסומן כאחד הכישרונות הכי מבטיחים בהופנהיים הגרמנית, חתום בסוכנות של גארת' בייל ותומר חמד, מחזיק בחוזה רשמי עם אדידס העולמית ורק בתחילת החודש הבקיע בליגת האלופות לנוער מול מנצ'סטר סיטי, מה שהביא להתעניינות אפילו מאלופת אנגליה. הוא ישראלי וקוראים לו עילאיי אלמקייס, אז למה רובכם שומע את השם שלו בפעם הראשונה רק עכשיו?
אלמקייס (18, קשר אחורי) הוא סוג של תופעה. ליגיונר שלא הכרתם. מי שנחשב כיום לאחת מהתקוות הכי גדולות של ראשי הופנהיים נולד בכלל בקיבוץ רגבה שליד נהריה במרץ 2000. הוא החל לשחק בקבוצת הילדים של נהריה והפך במהרה לדבר החם. חברי ילדות מספרים שאי אפשר היה לעצור אותו, אפילו בשכונה. שהמאמן בקבוצת הילדים היה מכריח אותו להחליף בכל משחק את הספרה על הגב. למה? פשוט - כדי ששחקני היריבה יתקשו לזהות אותו.
על הכישרון של אלמקייס, שכיום גובהו 1.72 מטרים, התחילו לשמוע בכל איזור הצפון ובאופן טבעי הראשונה לקפוץ הייתה האימפריה של איזור חיוג 04, מכבי חיפה, שעקבה אחריו במשך תקופה ובהמלצת המאמן יורם בסר החתימה את אלמקייס בגיל 12, ללא מבחנים, מה שלא נהוג בדרך כלל. הקשר הצעיר לבש את המדים הירוקים עד גיל 14, ביסס את עצמו גם שם ככישרון המוביל ובמכבי חיפה כבר חיככו ידיים בהנאה כשפינטזו על היהלום שמתלטש לו אט-אט.
"אני קלטתי אותו למכבי חיפה מנהריה", מתגאה בסר, שהדריך את אלמקייס במשך כל התקופה שלו בכרמל. "רצינו אותו שנה קודם, אבל בסופו של דבר הוא הגיע בשל יותר. זיהינו את הכישרון מיד - הוא מהיר, מבין את המשחק ובכלל - שונה מאוד מרוב השחקנים בארץ, בטח בגילו. בישראל יש אולי 200 שחקנים בגילו שהם יותר טכניים, אבל עדיין לא קרובים לרמה שלו. הוא מזכיר לי את בירם כיאל במוסר העבודה ובמחוייבות שלו. בסגנון הוא יותר כמו אלמוג כהן".
בדיוק כשהכל פרח ומכבי חיפה החלה לסמן את אלמקייס לשנים הבאות, החלה התפנית בסיפור שלו. האבא דודו נחשב לחבר של אביו של הכדורגלן, גיא אסולין, ובדיוק כפי שעשה עם בנו (עבר לשחק בגיל צעיר בברצלונה), כך המליץ גם לאלמקייס לעשות עם בנו עילאי.
כשהוא בן 14 בלבד, אלמקייס ואביו היו נחושים להמשיך את תהליך ההתפתחות באירופה. המשפחה מיהרה להוציא לו דרכון צרפתי ובמקביל הבהירה את כוונותיה למכבי חיפה, שבאקט אצילי או פראיירי (תחליטו אתם) לא הערימה קשיים ושיחררה אותו. "אם יש לך הזדמנות ללמוד באוקספורד או באוניברסיטה קטנה יותר?", מסביר חבר של אלמקייס במכבי חיפה. "ברור שתעדיף ללמוד באוקספורד. המעבר הזה היה טוב להתקדמות שלו והמועדון לא רצה להרוס".
המשפחה כיוונה תחילה לספרד, בדיוק כמו משפחת אסולין, בתיווכה גם נעשו גישושים מצד ויאריאל ואספניול, אבל הביזנס הפרטי של האב בגרמניה גרם לכך שהילד ינחת בסופו של דבר במבחנים בהופנהיים. לכאורה לא שם סקסי, אבל מועדון עם אחת מהאקדמיות הנחשבות והמובילות כיום בכדורגל הגרמני. הופנהיים התרשמה וצירפה אותו לאקדמיה, אבל ההתחלה לא הייתה קלה בכלל.
הקושי הבולט ביותר היה היעדר השפה. אלמקייס ואביו לא דיברו היטב אנגלית ובטח שלא גרמנית, כך שכל ההתקשרות מול המועדון נעשתה תחילה באמצעות מתורגמן יהודי בשם רוי רייבר, ששימש אז גם כדובר של נבחרת גרמניה. המאמנים באקדמיה אהבו את היכולות של אלמקייס ואת "חוכמת המשחק" שלו כפי שהם מגדירים זאת, אבל למעשה הכישרון הישראלי כמעט שלא שיחק במשך 7-8 חודשים בתחילת הדרך. "הוא לא ידע מילה בגרמנית בתקופה הזו", מספר חבר לקבוצה בהופנהיים. "גם הכדורגל היה שונה לחלוטין ממה שהוא הורגל אליו בישראל. קצב גבוה בהרבה, פיזיות, פתאום לטקטיקה יש הרבה יותר משקל וחשיבות. זה לא קל עבור ילד צעיר שמגיע מישראל".
אבל דווקא הרגעים הקשים האלו, מספרים חברים של אלמקייס, חישלו אותו והפכו אותו לחומר אחר מהכדורגלן הישראלי הצעיר שאנחנו מכירים. "החינוך שהוא קיבל בגרמניה הוא טוב מהרבה מקומות, כולל ישראל", אומרים במועדון הגרמני. "זה מה שעיצב את האופי והמנטליות שלו ובסופו של דבר גם את השחקן שבו. הוא פיתח אישיות חזקה ובחודשיים האחרונים של העונה הפך לשחקן המצטיין. היום, תוך פחות מארבע שנים, הוא כבר דובר גרמנית שוטפת ויש לו ציונים גבוהים בלימודים".
גם כשאלמקייס התקדם לקבוצת הנערים עד גיל 16 של הופנהיים הוא לא ליקק דבש. המאמן אז היה לא אחר מדומינקו טדסקו, ששימש גם כעוזרו של יוליאן נגלסמן בקבוצה הבוגרת וכיום מאמן את שאלקה. האיטלקי ראה בהתחלה ילד ישראלי חלש פיזית בהשוואה לאחרים, כזה שלא היה רגיל לטקטיקה ולקצב בגרמניה. אבל אלמקייס לא ויתר, נלחם כדי לשרוד בסגל של טדסקו ובחצי העונה האחרונה שוב נבחר לשחקן הטוב ביותר.
"ברמות האלו, עם הניסיון הזה, להילחם כל הזמן על המקום שלך ולהיות טוב מאחרים - זה מה שחידד את המנטליות שלו", החמיאו בהופנהיים והבטיחו לי: "אם תעקוב אחריו הרבה שנים, תראה בעצמך שהאישיות שלו, לצד יכולות הכדורגל, תעזור לו להגיע רחוק כל עוד יישאר בריא".
גם מאמן הקבוצה הבוגרת, נגלסמן הצעיר והמוערך, מכיר את אלמקייס עוד כששיחק בקבוצה עד גיל 17. קפיצת המדרגה קיבלה גושפנקא נוספת לפני שנה, אז המתורגמן רייבר הצטרף לסוכנות השחקנים הבריטית "סטלאר" (Stellar), הפך לסוכן של אלמקייס ואוטומטית צירף את הילד לסוכנות שמייצגת שמות בכירים כמו גארת' בייל, ג'ורדן פיקפורד, אדם ללאנה, קווין טריפייר וכן, גם תומר חמד שלנו. החיבור לסוכנות הנחשבת הוביל במהרה גם לרומן עם חברת "אדידס" העולמית, שבשיתוף פעולה עם השלוחה הישראלית, הקדימה את שאר החברות הגדולות והחתימה אותו על חוזה רשמי. כך יצא שבגיל 17 הקשר כבר הפך לנציג רשמי של אדידס, "שגריר" הם קוראים לזה.
השער האחרון ב-2:5 הגדול על מנצ'סטר סיטי הכניס את אלמקייס עוד יותר לתודעה. ב"בילד" טענו אחרי המשחק שפפ גווארדיולה ואנשי הצוות המקצועי של התכולים התרשמו מהשחקן הישראלי והתעניינו בו. בכתבת רקע שסיקרה את הדרך שעשה מישראל לגרמניה באתר הרשמי של הבונדסליגה, אלמקייס הושווה לטיאגו אלקנטרה מבאיירן מינכן.
אגב, זה לא היה האיזכור היחידי של אלמקייס בתקשורת הגרמנית ומסתבר שכבר בגילו הוא עסוק גם מחוץ למגרש כשהפקה שצילמה סרט דוקו על חיי היהודים בהופנהיים בזמן מלחמת העולם השניה, שיתפה את השחקן הצעיר בסרט.
במקביל, אלמקייס כמובן נמנה על סגל נבחרת הנוער ונחשב לבורג מרכזי במרכז השדה, שהיה בניהולו של אלון חזן ובתקופה האחרונה עבר לידיו של ניר לוין. עוד קודם לכן אימן אותו גדי ברומר בנבחרת הנערים, שם השחקנים כמעט העריצו אותו. "הוא ילד טוב שתמיד מחייך, גם כשרע", מחמיא שחקן בנבחרת. " יש לו ראש על הכתפיים ורואים את זה גם במשחק - שחקן מאוד מעניין, תמיד נמצא במקומות שצריך אותו. בפרופורציה הנכונה, אפשר להגיד גם שמזכיר את אינייסטה. השחקן הזה שתמיד יודע לעזור לקבוצה לצאת מבעיות ולא מפחד לקחת אחריות. הוא מאוד אינטיליגנטי, מבין משחק ברמה הכי גבוהה שיש ואלו תכונות שאף מאמן לא יכול לפספס אצלו. מגיע לו להצליח, על כך שהוא גר רחוק מהבית כבר כמה שנים, למד שפה חדשה, הכיר אנשים חדשים. לא כל ילד ישראלי מוכן לזה".
ניסיתי להבין עד כמה הכישרון של אלמקייס חריג לעומת שאר בני גילו, או מצד שני כמה השפעה יש דווקא לאופי השונה שפיתח בגרמניה על ההצלחה שלו. "מבחינת כישרון הוא לא מהמובילים בישראל לגילו", מסביר שחקן אחר בנבחרת. "יש שחקנים הרבה יותר מוכשרים, ועדיין הוא נחשב למשהו מיוחד. יש לו משהו אחר, משהו שלא תמיד אפשר ללמד. מרגישים את זה בנבחרת. הוא מגיע מגרמניה, אז מסתכלים עליו אחרת, מקשיבים אחרת לדברים שהוא אומר. הוא כמו ליגיונר. תראה איך הוא נוגע בכדור, איך הוא רואה לאן הכדור צריך ללכת – זה נשמע דרמטי, אבל כל אחד שאוהב כדורגל יתאהב בו מיד".
מבחינת המעמד שלו בהופנהיים, קשה להגדיר את אלמקייס כשחקן הרכב או ספסל. ברוב האקדמיות בגרמניה, אין הרכב פותח קבוע לקבוצות. גם לא דוגלים בשיטת רוטציה כזו או אחרת. שם הסבירו זאת בכך ש"משבצים את השחקנים לפי שיקול טקטי". ז"א מתוך מחשבה איזה משחק יכול לקדם איזה שחקן? בפועל, אלמקייס יכול לשחק בשבת ואז שבוע לאחר מכן לא לקבל אפילו דקה ובכל זאת להיחשב לאחד השמות הכי חשובים לאקדמיה. רק בתחילת החודש הוא כבש בניצחון הענק 2:5 על מנצ'סטר סיטי בליגת האלופות ושבועיים קודם לכן גם ב-1:2 על פרנקפורט בליגה.
אז מה הלאה? בהופנהיים לא מהססים להצהיר שהם בונים על אלמקייס לקבוצה הבוגרת בשנים הבאות, כך שחזרה לישראל בכלל לא על הפרק מבחינת המשפחה, בטח לא כשהוא מחזיק בדרכון אירופי. "יש לו הכל כדי להגיע רחוק", פירגנו לו. "חוכמה והבנת משחק, טכניקה, יכולת לקרוא מהלכים ולדעת להביא את הכדור לאן ומתי שצריך להביא אותו".
מעל כל זה יש את האישיות החזקה אותה הוא מעצב בגרמניה ובכל זאת - חשוב לזכור שעדיין מדובר בילד. ילד שדרך ארוכה עוד לפניו, אבל שגם מחזיק בנקודת פתיחה מבטיחה. בתנאי שילמד מהטעויות של גיא אסולין.