גולשת הרוח דניאלה פלג סיימה אתמול (שבת) את אליפות העולם באנגליה במקום הרביעי. זו הייתה אליפות העולם השישית שלה בבוגרות, כשברזומה שלה היא מחזיקה במדליית כסף מאליפות העולם ב-2022 בה היא זכתה בגיל 18 בלבד, ובשתי מדליות זהב מאליפות אירופה ב-2024 ו-2025.
שבוע האליפות של פלג כלל תהפוכות, שינויים והתעלות, שהביאו אותה בסופו של דבר לסיים במקום הרביעי בעולם, כשמעבר לפן המקצועי, היא גם התמודדה במאבק מנטלי להצליח ולסיים הכי קרוב שאפשר לפודיום.
היא פתחה את האליפות עם יום מוקדמות ראשון חלש מאוד, שלא מאפיין כלל את היכולות שלה, כשסיימה במקום ה-32 הכללי. ביום השני למוקדמות הדברים עדיין לא הסתדרו, כשאותו היא סיימה במקום ה-31 הכללי. דווקא בנקודה הזו, כשנותרו 3 ימי מוקדמות בלבד עד לשיוטי הגמר, פלג הצליחה להתעשת, להתחיל לצמצם פערים מהצמרת, ולהגיע עד לעשר המובילות שהמשיכו ליום השיוטים האחרון. שם היא סיימה במקום הרביעי, מרחק קצר מאוד מהפודיום, במה שיכול היה להיות פודיום ישראלי מלא עם 3 גולשות כחול-לבן.
דניאלה, איך את מסכמת את האליפות?
״זו הייתה אליפות עולם עם הכי הרבה רגשות מעורבים. ממש רכבת הרים. פתחתי על הפנים את התחרות, קשה לי עדיין להצביע למה. כשאני אגיע לארץ אני אתחקר עם המאמנים מה קרה שם. למרות זאת, לא וויתרתי. אני שמחה שמיום ליום הצלחתי לשפר את המיקום שלי, והצלחתי בסופו של דבר להיכנס לשיוטי מדליות. הרגשתי שהיום אני באה לטרוף. נכנסתי לגמר מהמקום הכי נמוך, ידעתי שאין לי מה להפסיד. שמתי את כל הז׳יטונים שלי על היום הזה״.
איך הצלחת להתמודד עם התוצאות של היום הראשון, ולעשות סוויץ׳ מנטלי להמשך התחרות?
״זה היה מאוד קשה לפתוח ככה את התחרות, במיוחד אחרי שהרגשתי שאני בתקופה טובה, אחרי אימונים טובים שהיו לי פה לפני האליפות. זה היה מאוד מתסכל. אחרי הים הראשון פשוט סגרתי את הטלפון, לא נכנסתי לרשתות, ואמרתי שאני מתרכזת רק בעצמי ולא בשום דבר אחר. דאגתי להזכיר לעצמי את היכולות שלי, את זה שאני גולשת טובה ושיש לי הישגים״.
ולמרות הרצון, גם ביום השני הדברים פחות עבדו
״נכון גם ביום השני לא הלך לי טוב, וזה היה עוד יותר קשה, אבל דאגתי להמשיך ולהזכיר לעצמי שאני מסוגלת, שיש לי יכולות והישגים, ושאפשר עוד לתקן״.
מה שחר צוברי המאמן אמר לך אחרי יום המוקדמות הראשון והשני?
״שחר עודד אותי הרבה. גם לו זה לא היה קל לראות אותי במיקומים שהייתי בשיוטים, וגם בבאסה שהייתי בה. הוא גם הזכיר לי את היכולות שלי, אמר לי להרים את עצמי משיוט לשיוט, להתעלות מהיומיים הפחות טובים. הוא עזר לי לזכור שאני טובה, הזכיר את התקופה האחרונה שלי ואת האימונים הטובים שהיו לי, ומשם זה עליי. בסוף הצלחתי להתאושש מזה ולהתחיל להצליח. תמיד מנסים להימנע מימים כאלה בתחרויות. אני שמחה שהצלחתי לחזור, שהצלחתי להראות חוסן מנטלי ואת היכולות שלי״.
איך הרגשת בשיוטי רבע הגמר וחצי הגמר?
״הגעתי לגמר עם ביטחון בגלל שעברתי בצורה טובה את הרבע ואת החצי. ידעתי שאני מסוגלת לעבור אותם, הרגשתי מאוד נוח בתנאים שהיו אתמול עם רוח חזקה וקצת גלים״.
ואיך הרגשת בשיוט הגמר? זה לא היה כל כך רחוק מלהגיע לפודיום ישראלי מלא, לצד תמר שניצלה ושרון שסיימה במקום השני
״הרגשתי שאני מאוד בטוב, אבל בזינוק קיבלתי דגל אדום ונענשתי, באותו רגע לא היה לי איך להימנע מזה. בעונש הייתי צריכה לבצע סיבוב של 360 מעלות עם הגלשן, ואז הייתי צריכה לרדוף אחרי כולן. לא קיבלתי את הדגל האדום ישר אחרי הזינוק, ואני הרגשתי ממש טוב והייתי במהירות טובה, וכשהבנתי שנענשתי אז הבאסה הייתה עוד יותר גדולה. אחרי העונש אמרתי לעצמי שאם לא לנצח את השיוט, אז לפחות לנצח את הגולשת האוסטרלית שהייתה שלישית, אבל בסוף לא הצלחתי. זה חלק מהמשחק ומהספורט, למדתי גם מזה״.
מה הדבר הבא?
״אין יותר מדי זמן לנוח, יש פגרה ממש קצרה, ואז חוזרים לעבוד לקראת אליפות העולם הבאה שתהיה בינואר. שם יתחילו לחלק את הקווטות למשחקים האולימפיים בלוס אנג׳לס, וזו המטרה״.