אומרים שלכל ספורטאי יש נקודת מפנה בקריירה. אליפות אירופה האחרונה בבאקו הייתה זו של אורי ששון. הוא זכה במדליית הכסף ובין רגע הכניס את עצמו לרשימת הג'ודאים הבכירים בישראל. "עד אליפות אירופה היו הרבה דברים מנטליים שהפריעו לי, אם זה לא להאמין בעצמי מספיק, נקודות שבירה כאלה ואחרות שלא הייתי מצליח להתגבר עליהן. שם הכל התפוצץ, שם הכל קרה. אני מרגיש שכשאני הולך אז אנשים מסתכלים יותר, אולי זה גם בגלל שאני מאוד גדול פיסית".
- הכתבה מתוך "המגזין האולימפי" של ערוץ הספורט
עד לפני שלוש שנים ששון התחרה במשקל של עד 100 ק"ג, אבל אז מאמן הנבחרת, אורן סמדג'ה, ייעץ לו לעבור למשקל הכבד. היום ששון, בן ה-25 ועם 120 הקילוגרמים שלו (בלבד), נחשב לנוף חריג במשקל: "באמת במשקל זה מרגיש כאילו אני דוד והם גוליית, החבר'ה הענקיים האלה ששוקלים 150-170 ק"ג, הרי אדם. היכולת שלי להיכנס כל כך מהר מפתיעה אותם בכל פעם מחדש".
דווקא כשנדמה היה שתקופת ההתאקלמות הסתיימה ואחרי הישג השיא שלו, ששון נקלע לתקופה קשה. הוא הודח בקרב הראשון שלו באליפות העולם, ולא הצליח להתברג בשלבים המכריעים בתחרויות שלאחר מכן. היום, הוא מבין מה בדיוק הייתה הבעיה: "לא הצלחתי לרדת מה'היי' שהייתי בו. פתאום אני סגן אלוף אירופה והציפיות שונות, היה לי קשה להתמודד עם זה מבחינה מנטלית. באותו יום כנראה שלא הצלחתי להתגבר על אורי הישן. אורי הישן עוד יכול להדהד לי לפעמים, טיפה יותר להילחץ, להתרגש יותר מדי. אז היום אני יותר מלומד, יודע איך להתגבר על זה. החלטתי שאתן לזמן לעשות את שלו".
ואכן - הזמן עשה את שלו. מאז תחילת שנת 2016, כשהמשחקים האולימפיים בריו מעבר לפינה, ששון חזר לקדמת הבמה. הוא השיג מדליית זהב ראשונה בסבב הבכיר בגראנד פרי טבילסי, והוכיח שהוא שייך לטופ העולמי, עם מדליית כסף בגראנד סלאם בפריז, שנחשב ליוקרתי ביותר בעולם הג'ודו.
"גראנד סלאם פריז היה אחד ההישגים היותר מרגשים שהיו לי בחיים. להתקדם שלב אחרי שלב זה היה פשוט מדהים, לא ראיתי את זה קורה ואז זה קרה, פתאום הגעתי לחצי גמר אז היו המון מחשבות 'וואי, זה יפני', 'והוא מקום שני בעולם' 'והוא ספורטאי גדול' ואז אמרתי לעצמי 'רגע ומה אני?' אני גם שווה משהו, אני גם מסוגל לעשות משהו גדול, אני גם מסוגל לנצח אותו ולהדהים פה את כולם. עליתי כל כך רגוע לקרב, וגם כשהוא הטיל אותי ביוקו אז זה לא הלחיץ אותי, להיפך. אמרתי בוא נמשיך באותו קרב ובום זרקתי באיפון. זה היה הרגע הכי גדול בתחרות", מספר הג'ודוקא.
קצת פחות משנה עברה מאותה אליפות אירופה שבה פרץ לתודעה. לאליפות בקאזאן, ששון מגיע כשהוא במקום אחר לגמרי, ולא רק מבחינת ההישגים על המזרן. "אני בא יותר בוגר, יותר מודע למה שקורה וגם יותר מכיל את הציפיות ואת האפשרות שאולי אכשל. אני אומר לעצמי שמה שהכי חשוב זה לבוא ולתת את כל כולי ואם זה קורה אז קשה מאוד לעצור אותי".