בערך 50% מהיכולת הספורטיבית נקבעת ע"י גנטיקה ואפילו יותר. יש אנשים שלא משנה כמה יהיו טובים בספורט, עדיין תהיה להם איזשהי מגבלה בגנטיקה. בכל הנוגע למחקר הגנטי של הספורט, קשה לקבל תשובות מדוייקות. הגנום האנושי אמנם פוצח בשנת 2003, אך המחקר האקדמי הספורטיבי, נמצא עדיין בחיתוליו. ד"ר ניר עינון, ישראלי שמתגורר במלבורן, שייך לקבוצת עילית של חוקרים מאוניברסיטת ויקטוריה, שמנסה לקחת את השילוב בין הגנטיקה והספורט, לשלב הבא.
"אנחנו אוספים דגימות גנטיות מכל העולם, ממקומות כמו קנייה, ג'מייקה, פולין, עוד מקומות באירופה וגם בדרא"מ ואוסטרליה, ומה שאנחנו עושים, אנחנו מנסים לאפיין איזשהו פרופיל גנטי של ספורטאי, וכשאני אומר ספורטאי אני מתכוון למשל לספרינטרים, שהם שונים מהספורטאים שרצים ריצות ארוכות, מרתוניסטים למשל, לעומת האוכלוסיה הרגילה", מספר הדוקטור.
למחקר הגנטי אותו עורך ד"ר עינון יש שלושה רובדים – בדיקת הגנטיקה של אתלטי העל, ניסיון למצוא את שיטת האימון הספיציפית לכל אדם, ובחינת האיזורים בגוף בהם האדם רגיש יותר לפציעות. הכל נשמע חיובי, אך כמובן שלכל התקדמות טכנולוגית, יש מחיר, ובעולם בו קיצורי דרך הם דבר שבשגרה, גם עניין הסימום הגנטי, נמצא על הפרק. כיום, חלק מהמחקרים מתבצעים על עכברים, בהם משתילים כל מיני גנים שקיימת מחשבי כי ישפיעו על הפעילות הגופנית של העכברים.
בהתפתחות העתידית של המחקר הגנטי, מדגישים שהמטרה היא לא לזהות מלידה או מגיל צעיר את ספורטאי העל הבא, אלא לעזור לספורטאים למקסם את היכולות שלהם. אי אפשר כמובן, להתחמק מהסביבה בה גדל הספורטאי, ולכן לכל מי שחשב שאולי נמצאה דרך המלך לשיפור הספורטאי הישראלי, שיחשוב שוב.
מתוך המגזין האולימפי מבית ערוץ הספורט, "ריו 2016", שילווה את ההכנות האולימפיות בארץ ובעולם, עד לטקס הפתיחה ב-5 באוגוסט. המגזין משודר בכל יום שישי ב-18:00, ב-5SPORT, ובו נעקוב אחר ההתקדמות והתרחבות של המשלחת האולימפית הישראלית, וכל הסיפורים החמים מהעולם. את המגזין תגיש מירי נבו, וילוו אותה באופן קבוע אריק זאבי, רון קופמן ומולי אפשטיין, לצידם של אורחים בכירים מהספורט הישראלי.