"זו עבודה נחמדה לבוא בכל יום לים. משרד יפה, לא?"

אחרי שהשיגו הכל בכדורעף הישראלי, אריק הילמן ושון פייגה החליטו לצאת מהאולם כדי להגשים חלום ולהגיע לריו 2016. ראיון עם זוג שנהנה לקום בבוקר. מתוך המגזין האולימפי

שירי אלג'ם
שירי אלג'ם
Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

כבר ב-2010, כשהם בני 24 ו-22 בהתאמה, אריק הילמן ושון פייגה השיגו הכל בכדורעף הישראלי. שני המעופפים הצעירים, שגדלו בקיבוץ העוגן וביישוב מולדת, הצטרפו בגיל צעיר יחסית למכבי תל אביב, וזכו שנה אחר שנה בדאבל, אליפות וגביע, עד שהחליטו לארוז את המזוודות ולצאת לשחק בחו"ל.

הילמן עשה זאת בגרמניה, פייגה בדרום קוריאה וביוון, וב-2012/13, החליטו השניים: יוצאים מהאולם, עוברים לחוף הים. הילמן ופייגה, שניים מהכדורעפנים הכי מוכשרים בישראל, שני שחקני נבחרת, החליטו לעזוב את הכל, וללכת לכיוון חדש: כדורעף חופים.

שלוש שנים אחרי אותה החלטה, הם עוברים מחול לחול, מטורניר כזה לטורניר אחר, במטרה ברורה - להשיג את הכרטיס לריו 2016, ולהגשים את החלום האולימפי - חלום אותו הם מבינים שלא היו משיגים אם היו נשארים בכדורעף האולמות. יחד, הם מתאמנים אצל שקד חיימי ופעם בשבוע גם תחת מאמן אמריקאי.

בראיון זוגי לתוכנית המגזין האולימפי, הם מספרים על הכיף שבעבודה שלהם ("תראו את הים, איזה משרד. מה אפשר לבקש יותר?"), על הקשר ביניהם ("מהיום שהתחלנו את הפרויקט, הבעיה הכי גדולה שלנו היא שאנחנו לא מדברים מספיק במהלך משחק") ועל החלום האמיתי, ריו 2016: "אם נגיע לשם, הכל אפשרי. כל מי שיגיע, יהיה עליו לחץ. אם נדע להתעלם ונבוא לשחק כדורעף, הכל פתוח".