התגלגל נכון: אברטון השכיח את ניימאר

עם יותר דריבלים מוצלחים ממסי ועניין משתי המנצ'סטריות, אברטון הוא המרוויח העיקרי מההיעדרות של ניימאר מהקופה. לפני ארגנטינה, על הקיצוני שהצליח להשכיח את הכוכב

אבירן גרין
אבירן גרין
א א א א (שנה גודל)
תחילת כתבה

"הוא כריסטיאנו רונאלדו הבא", מכריזים על כל שחקן צעיר עם סיומת קטלנית. "מסי האירני", "מסי הרוסי", "מסי האיטלקי" ואפילו "מסי קיווי" הם כינויים אמיתיים למספר הבטחות, עם כשרון מיוחד ברגליים ומהווים את השאיפה להגיע לטופ, ממש כמו ליאו מסי. גם ניימאר היה אמור להיות כזה, אחד שדור הכוכבים החדש יישא אליו את עיניו, אבל רצו הגורל, ה"פציעות" ושלל השערוריות וכיום קשה לקרוא לו מודל. בכל זאת, אם מנסים בכוח למצוא בברזיל החדשה מישהו שיענה על ההגדרה "ניימאר הבא" אחד כזה הגיע ובגדול - אברטון.

נבחרת ברזיל של העשור האחרון, מה לעשות, לא התברכה בשחקנים שמקדשים את הכדורגל האטרקטיבי והתוסס, כאלה שכל נגיעה שלהם בכדור גורמת לאוהד הממוצע לקום מהכיסא ולעקוב בעניין. ניימאר אמור להיות זה שמספק את רגעי הקסם ואכן עושה זאת כשצריך (גם אם זה בא יחד עם שלל גלגולים וירטואוזים על הרצפה), אבל הפציעה שמנעה ממנו לקחת חלק בקופה אמריקה הותירה נעליים גדולות להיכנס אליהן. דווקא אברטון, שעד הטורניר הביתי ערך רק שש הופעות במדי הסלסאו, כולן במשחקי ידידות, היה זה שלקח את העניינים בידיים ואת המקום באגף השמאלי של ההתקפה.

למעשה, אברטון אפילו לא היה אמור להיות שחקן הרכב ובמשחק הראשון בקופה אמריקה (0:3 על בוליביה) הוא קיבל תשע דקות בלבד. אבל ברגע שטיטה נתן לו את ההזדמנות, הוא לקח אותה בשתי הידיים. כבר בנגיעה הראשונה שלו בכדור הקיצוני בן ה-23 עשה כאב ראש לדייגו בלחראנו וכשהוא ארבע דקות בלבד על המגרש זרק את המגן הימני האומלל יחד עם שני בלמי בוליביה ושלח בעיטה יפהפיה ומדויקת לפינה השמאלית של השער. במשחקים הבאים הוא כבר הפך לאטרקציה המרכזית בסלסאו, עם שער גדול נוסף מול פרו, ושני בישולים, שאחד מהם נפסל בגלל ה-VAR.

אברטון. לקח את ההזדמנות (Getty)
אברטון. לקח את ההזדמנות (Getty)

אז טיטה לא תכנן לכלול אותו בהרכב וסביר להניח שעם שובו של ניימאר הוא יפנה לו את המקום באגף השמאלי, אבל את אברטון זה לא מדאיג. הוא כבר רגיל להגיע מעמדת האנדרדוג ולנצל כל הזדמנות שהוא מקבל. הוא נולד במרקנאו, הנמצאת בפאתי פורטלזה בצפון מזרח ברזיל ושיחק בקבוצת הנוער של פורטלזה. האמת שקשה לקרוא לכך שיחק משום שהקיצוני לא קיבל דקת משחק בקבוצה עד גיל 15, אבל אז אביו נקט יוזמה וביקש מחורחה וראש, חלוץ עבר בגרמיו שאימן את הקבוצה עד גיל 17 של פורטלזה, לתת לו הזדמנות. וראש נתן לילד חצי שעה להוכיח את עצמו, קיבל ממנו שלושה שערים ומאז הפך לשחקן הרכב קבוע.

אברטון סיים בראש מלכות השערים בליגה הברזילאית עד גיל 17 ובמטרה לשמור עליו במועדון, הנשיא לשעבר ריבמאר בסרה שילם את המשכורת שלו מכיסו הפרטי. לרוע מזלו, זה לא ממש עזר משום שב-2012, אחרי שהציג עצמו בקופיניה (הגביע הברזילאי לנוער), גרמיו הניחה עליו את ידו. "מה שתפס את תשומת הלב שלי היו המהירות שלו, הטכניקה, אבל יותר מכל: הגישה שלו", סיפר בראיון פרנסיסקו בארלטה, שעובד במחלקות הנוער של גרמיו. "הוא אגרסיבי, עולה למעלה ולא מפחד".

בגיל 18, אברטון כבר הפך לשחקן הרכב קבוע בגרמיו ונמצא במגמת עליה מתמדת. 210 הופעות יש לו במדי הטריקולור. הוא היה שותף לזכיה בגביע הברזילאי ב-2016, קיבל את תואר שחקן השנה בליגה הברזילאית ב-2018 והחשוב מכל: זכה בגביע הליברטדורס ב-2017. גם גרף הכיבושים שלו עולה מדי שנה: משני שערים ב-2014 וחמישה ב-2015 הוא השתדרג ל-19 ב-51 משחקים ב-2018 ואחרי 24 משחקים ב-2019 יש לו כבר עשרה כיבושים. הדריבל, כאמור, הוא מנת חלקו של הקיצוני התזזיתי ובעונה החולפת סיים עם 3.4 דריבלים מוצלחים בממוצע למשחק – הכי הרבה בליגה הברזילאית.

דריבליסט בחסד (Getty)
דריבליסט בחסד (Getty)
אפילו מסי רואה את הגב שלו (Getty)
אפילו מסי רואה את הגב שלו (Getty)

עם נתונים כאלה, לא פלא שטיטה הימר עליו בקופה הביתי וגם בו אברטון עומד בקצב. ארבעה דריבלים מוצלחים פר משחק יש לקיצוני השמאלי מתוך 6.3 נסיונות – הכי הרבה בטורניר עד כה. לצורך השוואה, ליאו מסי מנסה 6.5 דריבלים למשחק, אבל רק 3.3 מהם מוצלחים. בדיוק כמו הכינוי שלו, סבוליניה (הבצל הקטן), אותו קיבל בהשראת תכנית ילדים מצוירת בברזיל, אברטון גורם ליריבים שלו לבכות ולסבול כל הדרך לשער.

סביר להניח שהיכולת שאברטון מציג בקופה אמריקה תסדר לו חוזה באחת מהקבוצות הגדולות באירופה. נכון לעכשיו, שתי הקבוצות העיקריות שהוזכרו כמועמדות לקלוט אותו הן מנצ'סטר יונייטד וסיטי. הרומן שלו עם אלופת אנגליה החל עוד ב-2016, אז שלחה נציגים כדי לצפות בו ואף הייתה קרובה להחתים אותו. בעונה החולפת, צצו דיווחים על כך שפפ גווארדיולה, בכבודו ובעצמו, התקשר לקיצוני על מנת להנחית אותו במנצ'סטר, אבל בסוף השנה שעברה הוא הכחיש והתלוצץ: "כשאתה נמצא בתקופה טובה, הגיוני שצופים בך, אבל הטלפון שלי עדיין לא צלצל. אם יש לכם את המספר של פפ, אני אשמח לקבל אותו". אחרי ה-0:3 על בוליביה הוא כבר נשמע הרבה יותר רציני בנוגע למעבר לאירופה: "אני אוהב לחתוך משמאל עם כדרור ויש לי סיומת טובה. יש הרבה מועדונים באירופה שיוכלו להיעזר בזה ואולי אוכל להשתלב במנצ'סטר יונייטד או בקבוצה גדולה אחרת".

ואיך אפשר בלי ההשוואה המתבקשת לניימאר? מעבר לסגנון המשחק הזהה לזה של כוכב פאריס סן ז'רמן, גם אברטון לקח את הזמן ולא התפתה לצאת לאירופה בגיל צעיר, למרות שדרכו אליה הייתה סלולה כבר לפני מספר שנים. הקיצוני משחק בינתיים את המשחק ואפילו התייחס לשיתוף פעולה אפשרי עם חברו, לוקאס פאקטה, במילאן. נשיא גרמיו, מצידו, כבר הכריז שמדובר באחד הכשרונות הגדולים בדרום אמריקה כיום. הטריקולור הבהירה שלא תסכים להצעות נמוכות מ-40 מיליון יורו, סכום שהגיוני שתקבל בהתחשב במחירי השוק ובכך תסמן עוד וי על עסקה מוצלחת אחרי המכירה של ארתור לברצלונה בקיץ הקודם.

פרק נוסף ייכתב ביריבות העתיקה בין ארגנטינה לברזיל הלילה (בין שלישי לרביעי) כשהשתיים ייפגשו בחצי גמר קופה אמריקה. בפעם האחרונה שהסלסאו שיחקה בטורניר גדול ללא ניימאר בבלו הוריזונטה זה הסתיים באירוע הנוראי ביותר בתולדותיה (ה-7:1 לגרמניה כמובן), אבל כשיש לה את הגרסה הכי קרובה אליו באגף השמאלי היא יכולה להיות רגועה. הגיע זמנו של אברטון.

הדבר הבא מברזיל? (Getty)
הדבר הבא מברזיל? (Getty)
הוסף תגובה