נבחרת הולנד אמנם במרחק של 3 ניצחונות מזכיה ראשונה בגביע העולמי - אבל על פי שלב שמינית הגמר הדרך לשם הולכת להיות קשה, מפרכת ואולי דרמטית. אמש (ראשון) נבחרת האורנג' היתה בפיגור עד לדקה ה-88 אבל אז ווסלי סניידר הניף את הרגל ושיגר טיל חד שקבע 1:1.
כנראה שזה רק דחף עוד יותר את ההולנדים ועמוק בתוספת הזמן או יותר נכון בדקה ה94, אריאן רובן הופל ברחבה והונטלאר שעלה כמחליף - דייק מהנקודה הלבנה. ההולנדים לא הרשימו כמו בשלב הבתים, אבל לפחות הוכיחו שיש להם אופי.
בכל מקרה, על הנייר ההגרלה האירה להם פנים כשבשלב הבא, הם פוגשים את הסינדרלה, קוסטה ריקה. אם לואיס ואן חאל יעבור גם אותה, הוא יפגוש בחצי הגמר את המנצחת מהצד של בלגיה/ארה"ב/ארגנטינה/שוייץ. בכיכר הדאם יכולים כבר לפנטז על שידור ישיר מהמרקאנה ב-13 ביולי? ימים יגידו.
ואם רציתם לדעת עד כמה המדינה בטירוף, אז תביטו בנתונים הבאים: לא פחות מ-8.7 מיליון תושבים צפו במשחק הנבחרת (זה למעלה מ-50 אחוזים מהאוכלוסיה במדינה) כשבשיא זה הגיע ל-9.1 מיליון תושבים. בנוסף 7 התוכניות הנצפות אמש היו סביב המשחק, האולפן לפני המשחק, אולפן אחרי המשחק, חדשות המונדיאל וכו'.
כמו תמיד, הכתומים צפו במשחק בכיכרות שהוצפו בעשרות אלפים וקיבלו תמיכה גם מאוהדת די מפורסמת... ריהאנה, שצבעה את פניה בצבעי הדגל וצייצה "כל הכבוד בחורים" אחרי ה-1:2. בצד השלילי, ואן חאל יצטרך להסתדר ללא נייג'ל דה יונג שנפצע אמש וגמר את המונדיאל, כך על פי דיווחים בהולנד.
מי שעבורו המשחק הזה היה עוד יותר אמוציונלי הוא דירק קאוט שרשם את ההופעה ה-100 שלו במדים הלאומיים. לאחר המשחק, הוא נאם לחבריו בחדר ההלבשה ואמר: "דיברתי עם החברים אחרי המשחק. זה רגע מיוחד עבורי, אני יודע שאבא שלי היה גאה בי ובכל שחקני הנבחרת שלנו". אביו של קאוט הלך לעולמו בתאריך הזה - 30.6.