נשיא פיפ"א ג'יאני אינפנטינו ספג ביקורת חריפה לאחר שהתברר כי תכנן ליצור חברת בת מסחרית חדשה במטרה למכור מניות במונדיאל למשקיעים פרטיים. הזעם הציבורי שנוצר אילץ את האיטלקי לגנוז את התוכנית, אך הפופולריות שלו מעולם לא הייתה בשפל חסר תקדים כזה.
אופ"א הכריזה כעת על אי-אמון במנהל הכדורגל, כאשר ויילס היא המדינה הראשונה שהסירה רשמית את תמיכתה באינפנטינו לקראת בחירות 2027. בתוך הדרמה הזו, ההתאחדות הפלסטינאית חשפה היכן היא עומדת.
בהצהרה נוקבת, התאחדות הכדורגל הפלסטינית פירטה את ההשפעה שהייתה לסכסוך על קהילת הכדורגל שלה. בהצהרה המלאה נכתב: "הדיון הגובר בקרב חברות פיפ"א סביב שקיפות, ממשל ואחריות מגיע ברגע מכריע עבור הכדורגל העולמי. התאחדות הכדורגל הפלסטינית נתנה את אמונה פעמיים בהנהגה הנוכחית של פיפ"א מאז 2015. המתנו וכיבדנו את ההליכים של פיפ"א. בתמורה, הכדורגל הפלסטיני חווה הרס חסר תקדים".
"בעיצומה של מלחמת 'ההשמדה' שמנהלת ישראל בעזה, קהילת הכדורגל שלנו ספגה אבדות קטסטרופליות. יותר מ-1,013 כדורגלנים, מאמנים, שופטים, פקידים וחברים במשפחת הכדורגל נהרגו (כך נטען). אצטדיונים, מגרשי אימונים ותשתיות כדורגל נהרסו שיטתית. דור שלם של כדורגלנים פלסטינים ראה את עתידו בסכנה. התחרויות המקומיות שלנו הושעו. הנבחרות הלאומיות שלנו אינן יכולות ליהנות מהחופש ומהגאווה שחווים 210 חברי פיפ"א האחרים לשחק בבית", הוסיפו.
הם תקפו את פיפ"א: "עם זאת, לאחר יותר מחמש עשרה שנים, הסוגיות הבסיסיות שהובאו בפני פיפ"א נותרות לכודות במעגל אינסופי של סקירות, דוחות ועיכובים פרוצדורליים, בעוד שהכדורגל הפלסטיני ניצב בפני איום קיומי שבו עצם קיומו מוכחש ונהרס. רבים שואלים כעת לגבי הכיוון המסחרי של פיפ"א והאם יש להתייחס לנכסים הגדולים ביותר של הכדורגל כמכשירים פיננסיים. אלו חששות לגיטימיים. עבור פלסטין, עם זאת, העניין בסיסי עוד יותר. הדאגה שלנו היא האם פיפ"א עדיין מחזיקה באומץ המוסדי לאכוף את התקנון של עצמה באופן שוויוני, ללא היסוס וללא כניעה פוליטית".
"לאורך תקופה זו, העיכובים החוזרים ונשנים של פיפ"א המבוססים על סטנדרטים כפולים כמו גם על דקויות משפטיות כדי לסרב להכיר במציאות המובנת מאליה, והשתיקה, לא שמרו על ניטרליות. הם אפשרו הפרות נוספות. כל החלטה נדחית אפשרה למצב בשטח להתדרדר בזמן שהאמון בממשל של פיפ"א התאכל בהתמדה".
"אין מקום שבו הדבר ברור יותר מאשר בהשתתפותם המתמשכת של מועדונים המבוססים בהתנחלויות ישראליות בלתי חוקיות שהוקמו בשטח פלסטיני כבוש (שוב, כך נטען). בזמן שפיפ"א המשיכה לדון, מספר מועדונים מאיזורים אלה המשויכים להתאחדות הכדורגל הישראלית גדל. בכך שנכשלה באכיפת התקנון של עצמה, פיפ"א אפשרה לעובדות בשטח להתבסס עוד יותר, תוך ערעור המחויבות של עצמה לשלמות הטריטוריאלית של ההתאחדויות החברות בה. שתיקה, כאשר מבוצע פשע חמור כל כך, שקולה לשותפות".
"יוזמות אחרונות הנוגעות לפיתוח כדורגל בעזה, המנוהלות באמצעות מעורבות עם ישות פוליטית גרידא שאינה קשורה לכדורגל, תוך התעלמות ואפילו אי התייעצות עם התאחדות הכדורגל הפלסטינית רק העמיקו את החששות שפיפ"א מוכנה לחרוג מהעקרונות המוסדיים של עצמה כאשר הם הופכים לא נוחים. הכדורגל הפלסטיני לא יכול להרשות לעצמו עוד הבטחות במקום פעולה. כאשר הדיונים מתחילים סביב ההנהגה העתידית של פיפ"א, ההתאחדויות החברות דורשות בצדק שקיפות רבה יותר, אחריות וממשל דמוקרטי. פלסטין דורשת עקרונות אלו כבר יותר מחמש עשרה שנים".
"הדאגה שלנו אינה מי מנהל את פיפ"א. הדאגה שלנו היא האם פיפ"א מוכנה שוב להנהיג על בסיס עקרונות. האיום הניצב בפני הכדורגל הפלסטיני הוא קיומי. הזמן הוא כבר לא מותרות שאנו יכולים להרשות לעצמנו. יש להביא את המפר לידי דין וחשבון, וחוקי פיפ"א חייבים סוף סוף להיות מיושמים ללא פחד או משוא פנים".
לסיכם נאמר: "הכדורגל העולמי מאבד אמינות. החזרת האמינות הזו דורשה הנהגה שהיא דמוקרטית, שקופה ומוכנה להגן על הערכים שהיא מכריזה עליהם ועל סדר הכדורגל הבינלאומי המבוסס על חוקים, המעוגן בחזונם של מייסדי פיפ"א משנת 1904. ההיסטוריה לא תשפוט את פיפ"א לפי ההבטחות שהבטיחה, אלא לפי העקרונות שהייתה מוכנה להגן עליהם כאשר הם היו חשובים מכל".