"מסי השחקן הכי גדול שכולנו הכי שונאים"

תאהבו יותר או פחות, אי אפשר שלא להעריך את מה שליאו מסי עושה במונדיאל הזה. הפרעוש שובר את כל השיאים בדרך לעלייה לגמר, אבל יש מי שפחות מתחבר לזה - וזה העם המצרי, שממשיך בקמפיין שנאה כלפי מסי, שהסיבה שלו היא פייק ניוז שמופץ בנוגע לדעותיו הפוליטיות והתנהגויות שלכאורה מקושרות אליו. בטור מקיף ב"אל ג'זירה" תקפו את מסי, והבהירו למה הם לא מתחברים אליו.

"בעולם הערבי, שמו של האגדה הארגנטינאית דייגו ארמנדו מראדונה מזוהה עם דמותו של שחקן ששבה את לבם של האוהדים בזכות כישרונו יוצא הדופן, אישיותו הקרובה לקהל ועמדותיו, שהעניקו לו אהבה רחבה שחרגה הרבה מעבר לכדורגל", פתחו את הטור, "אלא שבמהלך מונדיאל 2026 התמונה השתנתה, לאחר ששורה של תקריות וסמלים עוררה סערה בקרב האוהדים הערבים. הבולטת שבהן הייתה הופעתו של אוהד ארגנטינאי שנשא את דגל ישראל במהלך המשחק בין ארגנטינה למצרים בשמינית הגמר".

"האירועים שבאו לאחר מכן עוררו דיון נרחב בכלי התקשורת וברשתות החברתיות, בין היתר בעקבות העימות של מאמן נבחרת מצרים, חוסאם חסן, עם אותו אוהד", המשיכו, "לכך הצטרפו דברים שיוחסו לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ולפיהם הוא מקווה שארגנטינה תזכה בטורניר. במקביל, התחדש הדיון ביחסיו של קפטן נבחרת ארגנטינה, ליאו מסי, עם ישראל, על רקע ביקורים קודמים במדינה, פעילויות פומביות וחוזי פרסום שעליהם חתם לאורך השנים".

לאחר מכן, העלו באל ג'זירה את השאלה לגבי החיבור למספר 10: "על רקע האווירה הזו, חזרה למרכז השיח הספורטיבי בעולם הערבי שאלה ישנה, הפעם בניסוח חדש: האם מסי הרס את האהבה לכדורגל שמראדונה נטע בלבם של האוהדים הערבים?".

כוכב העבר של הכדורגל המצרי ושחקן זמאלכ לשעבר, איימן יונס, סבור כי הדיון סביב מסי אינו יכול להתמקד רק בכישרונו על המגרש, אלא גם בהשפעת עמדותיו מחוץ לכר הדשא על תדמיתו בקרב האוהדים. לדבריו, מסי איבד חלק גדול מהאהדה כלפיו לאחר שערבב בין ספורט, פוליטיקה ודת.

"מסי הוא השחקן הגדול ביותר שאנחנו שונאים", אמר יונס. "האמירה אולי נשמעת מזעזעת, אבל היא מבטאת את העובדה שאי אפשר להכחיש את כישרונו יוצא הדופן, ובאותו זמן חלק גדול מהאוהדים איבד חלק מהרגשות שהיו לו כלפיו בגלל העמדות שלו. מסי הוא שחקן פנומנלי ואין שום ספק לגבי הכישרון שלו. אפשר להשוות אותו רק למראדונה, אבל הוא איבד הרבה מאוד מחוץ למגרש".

יונס התייחס גם לסערה סביב המשחק בין מצרים לארגנטינה: "בנוגע למשחק נגד מצרים, אני לא חושב שמסי עשה טעות על המגרש. הוא דאג לאינטרסים של המדינה שלו ונלחם כדי לנצח, וזה בדיוק מה שכל קפטן היה עושה. הבעיה שלי היא איתו שהחשיבה של מסי לא שירתה אותו היטב כשהוא ערבב בין כדורגל, פוליטיקה ודת. זו הייתה נקודת המפנה שפגעה בפופולריות שלו".

"מה שהוא מציג על המגרש הופך אותו לגדול ביותר מבחינה מקצועית. הוא היה יכול להיות הגדול ביותר באופן מוחלט, אבל הוא ביצע טעות גדולה כשהוא נכנס לתחומים שאין להם קשר לכדורגל".

"מסי הוא יצירה אלוהית, רונאלדו הוא יצירה אנושית"
יונס ערך גם השוואה בין מסי לבין כריסטיאנו רונאלדו, והסביר כי ההבדל ביניהם אינו קשור רק ליכולת המקצועית, אלא גם לאופן שבו כל אחד מהם מתייחס לאוהדים ולסוגיות ציבוריות.

"כאן ההשוואה הופכת להכרחית", אמר. "מבחינתי, מסי הוא גדולתה של היצירה האלוהית, ואילו כריסטיאנו הוא גדולתה של היצירה האנושית. למסי יש כישרון מולד ונדיר, בעוד כריסטיאנו בנה את עצמו באמצעות עבודה וכוח רצון. אבל מה שעומד לזכותו של כריסטיאנו הוא שהוא כיבד אחרים, ולכן כולם כיבדו אותו.

""אנשים לא מכבדים רק את מה שהוא מציג על המגרש, אלא גם את החשיבה שלו, את כוח הרצון שלו ואת הדרך שבה הוא מתייחס לכולם. הוא לא השתמש בשמו הגדול בכדורגל כדי לערב את עצמו בדת או בפוליטיקה".

יונס הזכיר גם את כוכב נבחרת מצרים, מוחמד סלאח, כדוגמה לשחקן שמכבד את השונות בין אנשים. "הדיון כאן צריך לכלול גם את האגדה שלנו, מוחמד סלאח", אמר. "לאורך הקריירה שלו הוא כיבד דתות ואמונות שונות, ולכן זכה באהבה ובכבוד של כולם. סלאח כפה את עצמו על האנשים רק באמצעות המוסר וההתנהגות שלו, על המגרש ומחוצה לו".

לדבריו, כדי להפוך לאגדה לא די בכישרון בלבד: "אם אתה רוצה להיות הגדול ביותר, זה לא קשור רק לכדורגל. יש היבטים נוספים שאינם פחות חשובים, כמו מוסר, כבוד לאחרים והתנהלות עם כולם בדרך שמתאימה לכוכב גדול. אלה דברים חיוניים בחייו של כל שחקן שרוצה להישאר בלבם של האנשים. אני חושב שמסי לא הצליח בתחומים האלה, ואפילו נהג בהם בטיפשות".

"מסי היה הגאון הגדול ביותר על המגרש והטיפש ביותר מחוצה לו"
יונס המשיך: "אתה יכול להשתוות לכל שחקן על המגרש, לא משנה עד כמה הוא גדול, אבל לכבוש את לבם של האנשים זה דבר נדיר מאוד. כישרון לבדו אינו מספיק כדי ליצור אהבה, מפני שהאוהדים נקשרים קודם כול למעשים ורק לאחר מכן לשערים ולתארים".

מנגד, הוא הזכיר את דמותו של מראדונה, שעדיין נוכחת בזיכרון הקולקטיבי של האוהדים הערבים. "מראדונה היה חכם בצורה יוצאת דופן על המגרש, והוא ידע כיצד להגיע ללבם של האוהדים", אמר. "הוא לא היה רק שחקן מוכשר. הייתה לו אישיות שיצרה קשר מיוחד בינו לבין האנשים".

לדבריו: "סלאח וכריסטיאנו לא זכו לפופולריות רק בזכות היכולת והתארים שלהם, אלא מפני שהם כיבדו אחרים. לכן, אנשים נקשרו אליהם רגשית עוד לפני שנקשרו להישגים שלהם. העמים הערביים הם רגשיים מטבעם. כדורגל עבורנו אינו רק משחק, אלא חלק מחיי היום-יום, כמו אוכל ושתייה. אנשים אינם שוכחים בקלות מעשים ועמדות".

יונס סיכם: "אני חוזר על כך בפעם האחרונה: מסי איבד את דרכו אל לבם ואל מוחם של האנשים. הוא הגאון הגדול ביותר והחכם ביותר על המגרש, אבל באותו זמן הוא היה הטיפש ביותר מחוצה לו".