נמצא האשם. באנגליה לא ידעו את נפשם אחרי ההדחה הכואבת מול ארגנטינה, כאשר נבחרת שלושת האריות ספגה מהפך דרמטי ו-2:1 מהאלביסלסטה. הביקורות לא איחרו לבוא.
אלן שירר: "הדבר המאכזב מנקודת המבט של אנגליה הוא – האם הם לא היו יכולים לצאת אל פרננדס מהר יותר? תראו כמה שטח פנוי יש לפניו. אחרי משהו כמו חמישה או שישה ניסיונות שלא הלכו לו, את זה הוא מדייק. איזו בעיטה אדירה. אחרי החילופים, לאנגליה יש עכשיו שישה שחקני הגנה על המגרש. הם בהחלט נראים מאוד, מאוד הגנתיים. איך הם יכולים למצוא את רגע הקסם הזה? זה עבד להם בצמד המשחקים האחרונים, אבל עכשיו זה נראה מאוד, מאוד שונה".
מיקה ריצ'רדס: "לארגנטינה יש את ה-GOAT הגדול בכל הזמנים. חשבנו שזה יכול להיות בלינגהאם, שזה יכול להיות קיין. אבל זו בדיוק הסיבה שמסי הוא המלך".
ויין רוני: "אנגליה הייתה בפאניקה, אתה לא יכול לעלות ל-0:1 ואז פשוט להיכנע, אתה רוצה להיות היוזם, לשחק קדימה וללחוץ ארגנטינה היא זו שנמצאת תחת לחץ!".
ג'ו הארט: "טוכל הראה שהוא לא האמין בקבוצה שלו אחרי שהיא עלתה ליתרון 0:1"
שירר המשיך: "השינויים של אנגליה התפוצצו עליה, היא לא מסוגלת בכלל לצאת קדימה. ארגנטינה היא אלופת העולם מסיבה מסוימת, איזה קאמבק שלהם".
ב-BBC היו הרבה יותר תקיפים: "הכל באשמת טוכל. ללכת אחורה ולהזמין לחץ! מי לא ראה את זה בא? אף אחד לא מופתע, זה היה באוויר. לאנגליה יש להאשים רק את עצמה". עוד נכתב: "החילופים השליליים של טוכל הזמינו לחץ. היינו צריכים לשלוט במשחק והוא בחר להכניס בלמים".
לורי ווייטוול מ'האתלטיק' הוסיף: "תומאס טוכל הלך על אותה אסטרטגיה כמו נגד מקסיקו בלי להבין, כך נראה, שלארגנטינה יש את היכולת ההתקפית לפצח את הבונקר לאורך 30 דקות. זו דרך עלובה להיות מודח מגביע העולם בשלב הזה".
אלברט אורטגה מ'ElConfidencial' כתב: "הביזיון של תומאס טוכל עוד יילמד בספרי ההיסטוריה כאחד ממעשי הפחדנות הגדולים ביותר בספורט. ביתרון 0:1 הוא שלח את אנגליה להסתגר בחצי המגרש שלה והגיש את המשחק על מגש של כסף לארגנטינה. ההפסד כולו שלו".
פול מרסון סיכם: "נגמרו המילים. טוכל הזכיר את גארת' סאות'גייט שספג המון ביקורת על ההגנה. טוכל התנהג באותה דרך. זה מובן מול מקסיקו בעשרה שחקנים ובתנאים קשים, אבל כאן? צריך לעשות משהו אחר, ללמוד ביורו. גארת' מאמן הגנתי, אבל אי אפשר להגיד את זה על טוכל".
טוכל עצמו ניסה לסכם: "זה אחד המשחקים הכי טובים שהיו לנו, אולי הטוב ביותר. אין חרטות. טסנו המון, שיחקנו בתנאים קשים, בגובה גבוה, בחום, בעשרה שחקנים. הבחורים עברו כל מכשול. היינו קרובים מאוד. שינינו מערך כי היו יותר מדי חורים בהגנה, ניסינו לסגור את הפערים האלה".