(Photo by Doug Zimmerman/ISI Photos/ISI Photos via Getty Images)
אם יש משהו שהאמריקאים אוהבים, זה סרט גיבורי על טוב ואמצע חודש יולי הוא, באופן היסטורי, אחת התקופות הבולטות בהן הסופר-הירוז מגיעים לאקרנים.
הקהל נוטה לנהור בהמוניו, למרות שהוא יודע מה יקרה - הגיבור שלנו יצמח, יגדל וילמד, ואז יתקשה ובסוף ינצח, כי סדרי עולם חייבים להישמר. לכן, בתוך שבלונה כל כך צפויה, מי שנוטים לגנוב את ההצגה עם ה"סייד קיקס", העוזרים של גיבור העל.
בדרך כלל, קצת לפני הקרב המכריע של הסרטים הללו, אחד מרגעי השיא יכלול סיטואציה בה הגיבור לא מסוגל להסתדר לבד. הכוחות שלו נחלשים ונראה שהוא בדרך להפסיד. זה הרגע לסייד קיק להתעלות ולהציל את היום.
אחרי 28 שנות בצורת, ארגנטינה זכתה בחמש השנים האחרונות בשלושה טורנירים בינלאומיים גדולים. כמובן שהיא עשתה זאת בזכות גיבור העל שלה, ליאונל מסי. הוא היחיד בנבחרת הזו שמסוגל למלא את תפקיד גיבור העל, להוביל סרט שלם, ולהביא אותו אל הסוף הטוב והבלתי נמנע. אבל בכל אחד משלושת הטורנירים האלו, אחד משני החלוצים שלו היה סייד קיק איכותי.
בקופה אמריקה של 2021, לאוטרו מרטינס סיים כסגן מלך השערים עם שלושה כיבושים, כולל ברבע וחצי הגמר. במונדיאל 2022 לאוטרו נעלם, אבל חוליאן אלבארס הצעיר התעלה לפתע עם ארבעה שערים, ביניהם אחד בשמינית וצמד גדול נגד קרואטיה בחצי. בקופה אמריקה האחרונה, של 2024, שוב היה זה לאוטרו שהפגיז חמישה שערים, החשוב מביניהם היה שער האליפות בהארכה של הגמר.
היו לצד מסי לאורך השנים עוד שחקנים אדירים, אבל לולא התרומה המכרעת של מרטינס ואלבארס, ספק אם היא הייתה מניפה את כל שלושת התארים הללו.
ועכשיו? במונדיאל 2026? 710 דקות בסך הכל בילו על כר הדשא שני הסקוררים האדירים מאתלטיקו מדריד ואינטר במהלך ששת המשחקים של ארגנטינה עד כה, אבל למעט פנדל אחד של מרטינס נגד ירדן, כשמסי בכלל לא היה על המגרש, אף אחד מהם לא מצא את הרשת.
כל זה השתנה סופסוף בדקה ה-112 מול שוויץ, כשהבעיטה המרהיבה של אלבארס טסה לחיבורים של גרגור קובל חסר האונים. תשע דקות לאחר מכן, מתפרצת הסתיימה בשער של מרטינס, שהבטיח את הכרטיס לחצי גמר שני ברציפות ושלישי בארבעת המונדיאלים האחרונים. השערים הללו היו שונים בתכלית זה מזה, אבל גם היו כמו אותו אוויר לנשימה עבור שני החלוצים, עבור מסי ועבור ארגנטינה כולה.
יצא מתא הטלפון. לאוטרו מרטינס (Photo by Carl Recine/Getty Images)
זה היה עוד משחק שהסתבך לאלופת העולם, השלישי משלושת משחקי הנוקאאוט (הארכה נגד כף ורדה, קאמבק משוגע מול מצרים, עוד הארכה הפעם), והיא אפילו לא פגשה יריבה אימתנית כמו אנגליה. עד עכשיו, ארגנטינה שיחקה את החלק הקל יחסית של הנוקאאוט, עם הגרלה די נוחה. אם היא חולמת על הבק-טו-בק, היא תהיה חייבת להשתפר בצורה קיצונית.
נגד שוויץ, למעט פעולות בודדות, מסי נראה פחות כמו הפלא שהוא, ויותר כמו שהייתם מצפים משחקן בן 39 להראות אחרי מאמצים אימתניים תוך שבוע בשני הסיבובים הקודמים. גיבור העל שלנו היה צריך הצלה מהנבחרת שלו, וקיבל אותה בדיוק ברגע הנכון.
מה שמצחיק זה שארגנטינה, על אף הקרטועים שלה בכלל ושל אלבארס ומרטינס בפרט עד כה, מגיעה לחצי הגמר בתור הנבחרת שכבשה הכי הרבה שערים בטורניר - 17. יותר מצרפת, יותר מאנגליה, הרבה יותר מספרד. למעשה, חוץ מהמשחק נגד אוסטריה, ארגנטינה שמה שלושה כדורים ברשת בכל משחק. גם במונדיאל הקודם היא כבשה בצרורות בנוקאאוט (10 שערים) וזה הספיק לזכייה, אבל לפחות כרגע נדמה שהיא תצטרך התעלות עוד יותר גדולה כדי לשרוד מכאן והלאה.
שוויץ מצדה יכולה להיות מרוצה מההישג שלה ומתוסכלת מהדרך בה הודחה. שוב ארגנטינה עשתה לה את זה לקראת סוף ההארכה, בדיוק כמו ב-2014 וכמובן שבימים הקרובים מפלס הקונספירציות לטובת ארגנטינה יעלה עוד יותר לאור האדום של בריל אמבולו, אבל החלוץ השוויצרי בסך הכל נענש באשמתו על התנהגות מטופשת ולטובת הציבור הרחב, אנגליה - ארגנטינה המונומנטלי בחצי הגמר הוא אירוע קצת יותר מרגש מאנגליה - שוויץ, כך שדברים הסתדרו (כן, גם לפיפ"א שקיבלה בחצי הגמר את ארבע הראשונות בדירוג העולמי).
המשחק באטלנטה ביום רביעי יהיה משהו אחר מכל מה שארגנטינה נתקלה בו במונדיאל הזה. אם מסי ושני הסיידקיקס שלו בכושר, אלו חדשות נהדרות עבור האלביסלסטה, אבל גם לאנגליה יש גיבור על בדמות הארי קיין וגם לו יש כוכב משנה, ג'וד בלינגהאם, שבניגוד לאלבארס ומרטינס דווקא הופיע לכל הטורניר הזה ונראה מדהים.
לארגנטינה יש את הניסיון והכישרון הטהור, לאנגליה יש את הרעננות והיכולת ולנו יש משימה למצוא איך להעביר את הזמן עד שריקת הפתיחה של המשחק הזה. אולי מרתון סרטי גיבורי על?