מוריס טאונשיפ, ניו ג'רזי, מתחם האימונים של ניו יורק רד בולס. קרלו אנצ'לוטי בן ה-67 הביט בגלים שהלכו וגבהו סביבו - גלים נוקבים של ביקורת מהתקשורת הדרום אמריקאית. בברזיל כמו בברזיל, התיקו המאכזב 1:1 מול מרוקו במשחק הפתיחה של המונדיאל הרגיש כמו מצב חירום לאומי.
הפרשנים פירקו כל החלטה לגורמים - החל מההצבה של רוג'ר איבנייז כמגן ימני, דרך איגור טיאגו שקיבל את חולצת ההרכב בחוד ופספס נגיחה קריטית שהגביה לו ויניסיוס ג'וניור, ועד השאלה הבוערת מכולן - למה ילד הפלא של 50 מיליון היורו, אנדריק, ישב על הספסל לאורך כל 90 הדקות? "למה, קרלו? למה?", זעקו כותרות העיתונים בריו.
ברזיל הייתה אובססיבית לגבי שני שמות: ניימאר, שנשאר במלון בניו ג'רזי להשלמת החלמה מפציעה, ואנדריק, הסנסציה שכל הקונצנזוס הציבורי דרש לראות בדשא. בתקשורת הברזילאית שמו של מתאוס קוניה אפילו לא עלה, ואף אחד לא ניהל קמפיין עבורו. כשההמון זועק לנס, הוא תמיד יבקש את הקוסם הנוצץ ביותר.
אבל בזמן שסביבו השתוללה סערה, ולא בפעם הראשונה בקריירה הארוכה שלו, אנצ'לוטי נשאר המאמן הרגוע בעולם. כשהתקשורת דרשה תשובות, הוא פשוט ביקש סבלנות והזכיר היסטוריה קרובה: "ספרד הפסידה לשווייץ במשחק הפתיחה ב-2010. ארגנטינה חטפה הלם מסעודיה ב-2022. שתיהן התאוששו וזכו בטורניר". האיטלקי הבין שכדי לשרוד את הים הסוער הזה, הוא לא צריך עוד קוסם שינסה להילחם בזרם. הוא צריך גולש - מישהו שמביא איתו שקט, קור רוח וחוסן מנטלי, ויודע לרכוב על גלי הלחץ במקום לטבוע בהם.
הדרך המפותלת מקטאר לפילדלפיההאיזון המנטלי הזה של קוניה לא נולד במונדיאל הנוכחי, אלא דווקא נבנה במונדיאל בלעדיו. בקטאר 2022, הוא נשאר בבית. הניפוי מהסגל של צ'יצ'ה השאיר אותו עם שברון לב עמוק, אבל גם הכריח אותו להמציא את עצמו מחדש. המעבר שלו לוולבס מהפרמייר ליג היה המקום שבו הוא פיתח את עור הפיל שלו. שם, תחת הלחץ האנגלי, הוא הפך מחלוץ ורסטילי לחלוץ מטרה מודרני - שחקן שיודע לרדת אחורה, לקבל כדור עם הגב להגנה, לבשל ולייצר שטחים באינטליגנציה גבוהה. ההצלחה הזו היא שסללה את הדרך למעבר היוקרתי למנצ'סטר יונייטד בקיץ האחרון תמורת לא פחות מ-62.5 מיליון ליש"ט.
תחת מייקל קאריק באולד טראפורד, קוניה הפך לעמוד השדרה של השדים האדומים. עשרה שערים וארבעה בישולים ב-33 משחקי ליגה הובילו את יונייטד למקום השלישי. הביצועים האלה היו השקט שלו בתוך הרעש, והם צדו את עינו של אנצ'לוטי מספיק מוקדם כדי שיבטיח לו מקום בסגל כבר בפברואר.
הרגע שבו הכל התחבר הגיע כשהתייצב במחנה הנבחרת ב-27 במאי - בדיוק ביום הולדתו ה-27. "בכדורגל, כמו בחיים, זה חלק מהתהליך לעבור זמנים קשים ולהתגבר עליהם", אמר. "להיות כאן ביום ההולדת שלי זה פשוט גורל".
כדי להבטיח שיגיע בשיאו, מנצ'סטר יונייטד וההתאחדות הברזילאית הגיעו לסיכום יוצא דופן: בשל רגישות בשריר המקרב, קוניה קיבל פטור משלושת מחזורי הסיום של הפרמייר ליג מיד לאחר שהקבוצה הבטיחה את הטופ 4 בניצחון על ליברפול. המטרה הייתה ברורה - לתת לגוף שלו לנוח, כדי שהוא יוכל להיות העוגן היציב ביותר של אנצ'לוטי בארצות הברית.
גב מה-9 הגדול מכולם
אנצ'לוטי, כהרגלו, הראה שוב בבחירה בקוניה שהוא לא כפוף לציפיות של קהל, אלא מנהל מערכת, ולא מתמקד רק במה שהאוהדים רוצים לראות, אלא מה הקבוצה צריכה כדי לנצח. "אנדריק הוא כישרון יוצא דופן והוא עוד ישחק הרבה", הסביר האיטלקי בקור רוח, "אבל הוא סבלני, הוא לא ממהר לשום מקום".
ובזמן שאנדריק מחכה, קוניה מספק את התשובות על המגרש ומביא איתו את אותה קלילות של מי שרעשי הרקע לא מזיזים לו. את השערים שלו הוא חוגג בתנועת גלישת גלים קבועה על הדשא. "אני מנסה לגלוש כשאני חוזר לברזיל, בכפר קטן ליד העיר שלי", הסביר בחיוך. "עכשיו באנגליה אני מנסה להמשיך עם זה בבריסטול, אבל המים שם קפואים בצורה קיצונית".
החגיגה הזו, שמסמלת את היכולת שלו "לגלוש" מעל הביקורות, קנתה לו את המעריץ הכי גדול שאפשר לבקש: רונאלדו נזאריו - "או פנומנו". מי שהגדיר את עמדת התשע לדור שלם פרסם תמונה של קוניה חוגג לצד תמונה שלו ממונדיאל 2002, עם הכיתוב: "בפעם האחרונה שחלוץ עם מספר 9 חגג ככה, אתם יודעים מה קרה".
עבור חלוץ שספג לאורך השנים ביקורת על כך שהוא "לא מספיק ברזילאי" בסגנונו - כלומר, יותר מדי אירופאי ומרוכז בעבודה הגנתית - זו הייתה ברכת הדרך האולטימטיבית. קוניה המתרגש הגיב לאליל ילדותו: "אני חסר מילים מרוב גאווה. החולצה הזו תמיד תהיה שלך. ואם אתה רוצה לקפוץ לעזור - אני פה רק כדי להסתכל וללמוד". וכשמספר 9 הגדול בהיסטוריה של ברזיל מעניק לך את ברכת בדרך, זה שם סוף לוויכוח הציבורי.
הערב ביוסטון, ברזיל תתייצב מול יפן הקשוחה והמאורגנת בשלב ה-32. המשימה של אנצ'לוטי הפכה למורכבת יותר: ראפיניה, אחד העוגנים החשובים במערך, נפצע בשריר הירך האחורי בדקה ה-40 מול האיטי ויחמיץ את המשחק. אך כשנשאל במסיבת העיתונאים על כוכב ברצלונה, המאמן בחר להתייחס דווקא לשחקן אחר: "התפקוד של קוניה במשחק האחרון העניק לנו יתרון. זו לא עמדה כל כך מוגדרת על המגרש. חשוב לשנות מיקומים כדי לא לתת לקבוצה היריבה נקודת אחיזה ברורה".
ואכן, קוניה הוא לא סימן שאלה או ברירת מחדל של מאמן עקשן, אלא אחד מעמודי התווך של ברזיל החדשה. ויניסיוס הוא כמובן האיום המרכזי שכל ההגנהה יפנית תסמן באדום, אבל מי שיאפשר לו זאת הוא קוניה, וכשהוא יורד לקישור והבלם עולה איתו, ויניסיוס מקבל שטח בעומק - ושאלו את הסקוטים מה קורה אז.
ברזיל מחכה ל"הקסה" - הגביע השישי - מאז 2002. ב-24 השנים האלה היא שרפה כישרונות וניפצה ציפיות ענק כי היא תמיד חיפשה מושיע נוצץ שיפתור הכל ברגע של קסם. אם הדרך אל התואר המוזהב עוברת בכלל דרך הרגליים של מתאוס קוניה, הגולש שאף אחד לא ביקש אבל אנצ'לוטי ידע שאי אפשר בלעדיו - אז אולי זה באמת הגורל שחיכה לשניהם באופק.