שיא מיתולוגי של אי ספיגה רצופה במונדיאל שוב חוזר למרכז הבמה בטורניר 2026, כאשר הוא מתקרב לנקודת שבירה אפשרית לראשונה אחרי שנים ארוכות שבהן נחשב לכמעט בלתי ניתן להשגה. מדובר באחד הנתונים היוקרתיים ביותר לשוערים בגביע העולם, כזה שמסמל יציבות, ריכוז ושליטה מוחלטת בין הקורות.
הטירוף התחיל. לחצו ל-5 חבר'ה - משחק ניחושי תוצאות המונדיאל של ערוץ הספורט בשיתוף מקדונלד'סהצטרפו לפנטזי מונדיאל של "בנק יהב" וערוץ הספורט
השיא, שנחשב לאחד הסמלים הבולטים ליציבות בין הקורות ברמת המונדיאל, כמעט ונשבר לאורך השנים רק על ידי מעטים שהתקרבו אליו, אך מעולם לא הצליחו למחוק אותו לחלוטין. כעת, במהלך הטורניר הנוכחי, נראה כי שוער נבחרת ספרד, אונאי סימון, מתקרב לצומת שבו כל דקה נוספת ללא ספיגה יכולה לשנות את ספרי ההיסטוריה.
במרכז הסיפור עומדים הנתונים ההיסטורים שנקבעו לאורך השנים על ידי כמה מהשוערים הגדולים בתולדות המשחק, ובראשם וולטר זנגה האיטלקי, שקבע את הרף הגבוה ביותר בטורניר המיתולוגי של 1990 עם 517 דקות רצופות ללא ספיגה. מאז ועד היום, ניסו לא מעט שוערים להתקרב לאותו רצף מרשים, אך בכל פעם נעצרו רגע לפני שנכנסו לספרי ההיסטוריה.
אחריו, לאורך השנים, נרשמו ניסיונות בולטים מצד שוערים נוספים שהתקרבו לרף הגבוה אך לא הצליחו לשבור אותו, כשהבולט שבהם הוא איקר קסיאס, שהעמיד רצף מרשים של 433 דקות ללא ספיגה במדי נבחרת ספרד במונדיאלים, והפך לאחד הסמלים של יציבות בין הקורות במאה ה-21.
אונאי סימון נמצא כעת על סף כניסה לספרי ההיסטוריה של המונדיאל, כאשר הוא מתקרב לשני שיאים משמעותיים במיוחד. במדי נבחרת ספרד הוא צריך לשמור על רשת נקייה עוד 50 דקות בלבד כדי לעבור את איקר קסיאס ולהפוך לשוער עם רצף אי הספיגה הארוך ביותר של ספרד במונדיאלים. מעבר לכך, אם יצליח להחזיק מעמד 89 דקות נוספות ללא ספיגה, הוא ישבור גם את השיא המיתולוגי של זנגה ויהפוך לבעל הרצף הארוך ביותר אי פעם בתולדות גביע העולם.
כך או כך, כל דקה נוספת של אונאי סימון בין הקורות מקבלת משמעות כפולה – גם במאבק על התואר העולמי עם נבחרת ספרד, וגם בניסיון להיכנס לספרי ההיסטוריה. מצד אחד הוא נלחם על זכייה במונדיאל, ומצד שני עומד בפני שבירת שני שיאים היסטוריים: עקיפת איקר קסיאס והפיכת לשוער עם רצף האי ספיגה הארוך ביותר בתולדות גביע העולם.