נבחרת אורוגוואי היא שם נרדף למונדיאל. המארחת הראשונה, הזוכה הראשונה, זו שתמיד נמצאת שם - ובטורנירים של שנות ה-2000 גם מגיעה רחוק. אלא שהפעם, ה"סלסטה" שקועה בים של ספקות, מתיחות חריגה ותוצאות מאכזבות (תיקו מול ערב הסעודית וכף ורדה), שמציבות אותה על סף תהום והדחה שני ברציפות בשלב הבתים.
אך הסיפור האמיתי של אורוגוואי בטורניר הזה הוא לא הטקטיקה ולא היעדר לואיס סוארס, שבלעדיו לא ניצחה משחק במונדיאל מאז 1990. הסיפור האמיתי הוא קריסתו המוחלטת של חדר ההלבשה תחת המאמן מרסלו ביילסה.
החיבור והכימיה נעלמו כבר לפני חודשים ארוכים, והמסע הנפרד שמנהלים השחקנים והמאמן מאיים לחרב את הטורניר כולו (או אולי כבר חירב). כדי להבין איך הגענו למצב שבו חדר ההלבשה נמצא על סף מרד מוחלט, צריך לחזור אחורה בזמן, אל הנקודה שבה המסכה הוסרה מעל אחת הסביבות הרעילות ביותר בכדורגל העולמי.
המשבר הגדול
הכול התפוצץ באוקטובר 2024. חודש בלבד לאחר שפרש מהנבחרת כמלך שעריה בכל הזמנים, לואיס סוארס החליט לפתוח הכול בראיון נפיץ. חלוץ אינטר מיאמי האשים את ביילסה ב"פילוג הנבחרת כולה" וביצירת אווירה קרה, מנכרת ומשפילה. "השחקנים יגיעו לקצה, הם יתפוצצו", הזהיר וחשף את המשטר הצבאי שביטל את המסורות האהובות של חדר ההלבשה: "היו מי שקיימו פגישה כדי לבקש מהמאמן שלפחות יגיד לנו 'בוקר טוב'. הוא אפילו לא בירך לשלום במסדרון".
לפי סוארס, הניכור הקיצוני חלחל לכל עובדי מתחם האימונים: "כבר אסור להם להכנס, לברך אותנו לשלום או לאכול איתנו. הם צריכים להיזהר אפילו באיזו דלת הם משתמשים כדי להיכנס לבניין. זה שובר את נשמתי". סוארס סיפר כי במהלך הקופה אמריקה בניו יורק, ביילסה אסר על השחקנים לעצור ולברך את האוהדים שהמתינו להם. "קמתי ואמרתי לו שאנחנו הולכים אליהם בכל זאת", שחזר הקפטן לשעבר.
סוארס חשף עד כמה ביילסה סולד מלהתנהל מול מנהיגים ושחקנים עם ניסיון. השיחה האישית היחידה ביניהם במהלך חודשים ארוכים נמשכה 5-6 דקות בלבד, רגע לפני הקופה אמריקה: "התיישבתי מולו, הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי לו שאנחנו השחקנים איתו ותומכים בו. הוא פשוט הביט בי, אמר 'תודה רבה, לואיס', וזהו. לא השגתי שום תגובה".
הגילויים של סוארס זעזעו את המדינה, אך זכו לגיבוי מוחלט. פדריקו ואלוורדה, קפטן הנבחרת, אישר את הדברים: "כל מה שלואיס אמר נכון. הוא מעולם לא שיקר, הוא לא הגזים בכלל, הוא אמר את הדברים כפי שהם". נשיא ההתאחדות, איגנסיו אלונסו, הודה גם הוא שסוארס שיתף אותו בפרטים הללו לפני שהתראיין.
המשבר הגיע לשיאו על המגרש באותו חודש עם הפסד מפתיע 1:0 לפרו. ביילסה, במסיבת עיתונאים טעונה, נאלץ להודות: "אני יודע שהסמכות שלי נפגעה בצורה כלשהי, אבל התכוננתי ברצינות מרבית". בעקבות הסערה, נערכה פגישת חירום נפיצה שבה "נאמרו אמיתות רבות ודברים קשים" בין ראשי ההתאחדות לחמשת המנהיגים (חימנס, ואלוורדה, רוצ'ט, נאנדס ודה לה קרוז).
אז למה לא מפטרים אותו?
ההתאחדות רצתה לזרוק את ביילסה, אך נתקלה במחסום: פשיטת רגל כלכלית. להתאחדות האורוגוואית פשוט אין את המשאבים הכספיים לשלם את פיצויי העתק הכרוכים בביטול חוזהו של המאמן הארגנטינאי, מה שאילץ את הצדדים להמשיך יחד למונדיאל תחת מתח בלתי נסבל.
לקראת גביע העולם הנוכחי, בגיל 39, סוארס ניסה לבצע פניית פרסה דרמטית. בראיון במאי האחרון הוא התנצל בפומבי והודה שחלק מדבריו נאמרו בסערת רגשות: "אמרתי דברים שלא הייתי צריך להגיד. התנצלתי בפני מי שצריך". סוארס הביע רצון עז לחזור מהפרישה ולעזור לנבחרת בטורניר, אך ביילסה סירב בנימוס ונקם.
פרשת הכיסא אחת הדוגמאות הקיצוניות ביותר לשיטות הניהול המאוד שנויות במחלוקת של ביילסה, והאירוע שהפך לקו פרשת המים ביחסים בתוך חדר ההלבשה, נוגע לאגוסטין קנוביו. מערכת היחסים בין השניים התדרדרה לאחר שביילסה ביקר את הקשר בפומבי בעקבות הפסד לאקוודור במוקדמות.
אך הפיצוץ האמיתי הגיע בעקבות תקרית ביזארית במיוחד. במהלך אסיפת קבוצה, קנוביו הניח את רגליו על המוטות התחתונים של הכיסא שעליו ישב. ביילסה ראה בכך פגיעה אישית, האשים את השחקן בחוסר כבוד מוחלט ואף הגדיל לעשות כשהטיל ספק בפומבי בחינוך שקיבל מהוריו ובערכי משפחתו.
עוד במהלך הקופה אמריקה, העונש וההשפלה הגיעו לשיאם. ביילסה פשוט הקפיא את קנוביו, אילץ אותו להתאמן בנפרד עם השחקנים מהנבחרת עד גיל 20 ששימשו כיריבים באימונים, והכריח אותו לתפקד כמביא כדורים (!). לואיס סוארס יצא להגנתו בזעם באותם ימים: "זה חוסר כבוד מוחלט".
קנוביו שילם את המחיר והורחק לחלוטין מהנבחרת למשך כמעט שנתיים. רק במרץ האחרון, לאחר שנאלץ להתנצל בפני המאמן, הוא הוחזר לסגל. באופן אירוני, במונדיאל הנוכחי הוא כבש מול קייפ ורדה ומנסה להציל את ביילסה על המגרש, אך המשקעים הללו מעולם לא נעלמו.
השחקן שחזה הכל
כאשר לואיס סוארס ניסה להוכיח שהסביבה של ביילסה רעילה, הוא הציג ראיה מרכזית אחת: מתיאס וסינו. הקשר הוותיק בן ה-30, שמחזיק ברזומה של 70 הופעות בינלאומית ומשחק ברמות הגבוהות ביותר במדי לאציו האיטלקית, הדהים את המדינה כאשר הודיע על פרישה ופתאומית מהנבחרת בתחילת 2024, רגע לפני הקופה אמריקה.
במשך חודשים ארוכים פרישתו של וסינו נותרה בגדר תעלומה, עד שסוארס חשף את האמת המרה מאחורי הקלעים: "הוא היה הראשון שראה את זה מגיע. אף אחד לא שואל את עצמו למה בחור כמוהו עזב ככה ביום בהיר אחד? זה בגלל שהוא הגיע לקצה של להרגיש זלזול על ידי ביילסה". וסינו פשוט סירב לקבל את תרבות הניכור וחוסר התקשורת והעדיף לשבור את הכלים ולנטוש את חלום המונדיאל, מה שהיווה את נורת האזהרה הראשונה עבור יתר שחקני הסגל.
הנסיון הכושל
בתוך כל השבר הזה, הסיפור המוזר והמרתק ביותר שייך לשוער האגדי. מי שערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת עוד ב-2009 תחת אוסקר טבארס האגדי שלקח את הנבחרת עד חצי הגמר מול הולנד ב-2010, רשם מעל 130 הופעות ושיחק בחמישה מונדיאלים.
את הפרק הבינלאומי שלו הוא סיים לכאורה ביוני 2022 במשחק הכנה מול פנמה, כאשר את המונדיאל בקטאר הוא העביר על הספסל. בשנת 2024 ההתאחדות אף שחררה סרטון פרידה רשמי עבורו.
בתחילת השנה, מוסלרה עוד הכחיש כל קשר לחזרה. בראיון הוא אמר: "קיבלתי החלטה לפרוש אחרי המונדיאל. לא קיבלתי שום שיחת טלפון מאף אחד, השמועות הן רק עבודה של העיתונות". אלא שאז קרה משהו בלתי צפוי. מוסלרה עזב את גלאטסראיי הטורקית אחרי 14 עונות ועבר לאסטודיאנטס הארגנטינאית, שם חווה רנסאנס מטורף והוביל את הקבוצה לזכייה בשני תארים.
היכולת המדהימה שלו החזירה אותו לרדאר של ביילסה. במרץ 2026, בעקבות המשבר העמוק בנבחרת והצורך הנואש של ביילסה במנהיג שקט שלא יעשה רעש ויהיה לצידו, המאמן הרים טלפון והזמין את השוער בן ה-40 למחנה האימונים לקראת משחקי הידידות נגד אנגליה ואלג'יריה. מוסלרה חזר מהפרישה ושב כדי "לתמוך ולעזור", תוך שהוא מבהיר ששוחח עם השוער הראשון סרחיו רוצ'ט והסדיר איתו את העניין.
אז יש מנהיג שינסה להרגיע את הרוחות, אבל מה עם היכולת המקצועית? מה שעובד בליגה בארגנטינה לא בהכרח יעבוד במונדיאל, וכשאתה נותן לשוער בן 40, שהיה שוער משנה ב-2022, לפתוח - אתה הולך אחורה. הופעתו האחרונה במונדיאל הייתה כאמור ב-2018, שם הודחה אורוגוואי מול הזוכה צרפת ברבע הגמר. את הגול שספג קשה לשכוח, עם טעות קשה של כדור שהלך ישר לידיו.
נקפוץ למונדיאל הנוכחי. 3 שערים ספגה אורוגוואי. הראשון היה מערב הסעודית מטעות ישירה שלו, והשניים נגד כף ורדה נבעו מבעיטה חופשית בה לא היה ממוקדם כמו שצריך ויציאה גרועה שלו בשער השני של האליו וארלה. היה שווה להחזיר אותו בשביל שקט, שגם ככה אין, רק כדי לעוף שוב בבתים?
כך או כך, כנראה שחזרתו לסגל של השוער הוותיק לא ממש הושיעה והבוקר דווח כי חלק מהשחקנים, בהם המנהיגים של חדר ההלבשה עזבו את האסיפה של ביילסה. נראה שלמפגש מול ספרד, שחייבת ניצחון, הם מגיעים כמו בשר תותחים, מפורקים מבפנים.
רק ניצחון ישאיר אותה בתמונת העלייה. קל, זה בטוח לא יהיה, בטח לאור הכאוס שמשתולל מאחורי הקלעים, ועוד שוער בין 40 שמזמן אבד עליו הכלח.