(GETTY)
בפרק הראשון של סדרת המופת "טד לאסו" נזרק המאמן האמריקאי הטרי היישר למסיבת עיתונאים ומיד מצהיר: "למרות שאני לא יודע כלום על כדורגל, אני יכול להבטיח שכמו כל קבוצה שאימנתי, גם AFC ריצ'מונד תתן הכל במשך ארבעה רבעים". "שתי מחציות", עונה לו עיתונאי אנגלי סרקסטי מהקהל, ברגע שממחיש את הפערים התרבותיים והספורטיביים בין ארצות הברית לשאר העולם.
ובכן, אם אנחנו יכולים ללמוד שני דברים מאותה בדיחה קטנה ונהדרת, הרי שהם:
1) טד לאסו היה נביא. אבל את זה כולנו כבר ידענו
2) האמריקאים תמיד משיגים בסוף את מה שהם רוצים. אבל האמת שגם את זה כולנו כבר ידענו.
בשקט בשקט, מתחת לרדאר, בלי שאף אחד דיבר על זה לפני הטורניר, הכדורגל הפך במונדיאל הזה ממשחק של שתי מחציות, לכזה של ארבעה רבעים, והכל "בחסות" (תרתי משמע) הפסקות השתייה שמגיעות בנקודת האמצע של כל מחצית.
ברביעי בלילה התמודדו באצטדיון בטורונטו נבחרות גאנה ופנמה. המשחק הזה נערך תחת גשם שוטף ולמרות זאת, רגע אחרי שהמצלמה הראתה את קרלוס קיירוש מנהל את המשחק במבול, השופט השבדי גלן נייברג שלח את השחקנים ל-Hydration Break. בתרגום פשוט לעברית, קוראים לזה "הפסקת שתייה". אבל תכלס, בתרגום עוד יותר פשוט שנלקח מהכדורסל, קוראים לזה "פסק זמן טלוויזיה".
בארצות הברית לאף אחד זה לא נראה מוזר. ההיפך הוא הנכון. ב-NBA, המשחק נעצר באופן קבוע באותן דקות במהלך כל רבע, כי זה הדיל של זכיינית השידור עם הליגה. כולם, כולל השחקנים, הצופים והגוף המשדר, יודעים מראש מתי אפשר לקחת הפסקה לטובת פרסומות והתרעננות. יש שיגידו שהכדורגל אף פעם לא באמת תפס עד הסוף באמריקה כי לא הייתה בו את האפשרות הדי הגיונית הזו.
אלא שבענף מסורתי ומיושן משהו, עם המוני אוהדים שמרגישים שגם פיפ"א וגם ארצות הברית באו לעשות עליהם סיבוב, לא היה מפתיע לגלות שהפסקות השתייה התקבלו בציניות ובאצטדיונים רבים גם בקריאות בוז צורמות. למה? כי שינויים הם לא נעימים וכי לכולם ברור שהפסקת שתייה בגשם בטורונטו נועדה כדי להכניס כסף, לא כדי לעזור לשחקנים.
גם רוב השחקנים עצמם, פעילים או לשעברים, לא ממש מתחברים לקונספט. וירג'יל ואן דייק, ששיחק עם הולנד נגד יפן באצטדיון הסגור והממוזג בדאלאס, אמר: "זה די מוזר, ואני לא חושב שהאוהדים בבית נהנים מזה. אם ממש חם, זה משהו אחר, אבל צריך לבחון כל משחק בפני עצמו, לא לקבוע משהו מראש". אולי זה גם קשור לעובדה שהולנד די נעלמה מכר הדשא אחרי הפסקת השתייה של המחצית השנייה וראתה את יפן משתלטת על המשחק עד שהשיגה את שער השוויון.
המונדיאל תמיד סימל התחדשות בכדורגל. הפסקות השתייה הן ה“חדשנות“ הנוכחית (GETTY)
אגב, ואן דייק מיד הוסיף: "אבל נראה לי שכבר אמרתי מספיק בעניין הזה". הבלם של ליברפול מספיק חכם כדי להבין שמיליארד דולר שייכנסו לגופי השידור במהלך המונדיאל מהפרסומות בהפסקות השתייה הן סכום שאי אפשר לוותר עליו, והוא מעדיף לא להסתבך עם הספונסרים בכל מיני אמירות שירדפו אותו בהמשך. הכסף מנצח הכל.
מצד שני, יש כאלה שממש לא מתנצלים על פסקי הזמן בחינם שהם מקבלים. במשחק המוקדם של אותו יום ראשון, גם כן באצטדיון סגור וממוזג ביוסטון, גרמניה ספגה 1:1 סנסציוני מקורסאו הקטנטנה בדקה ה-21. בדיוק שתי דקות חלפו והנבחרות נשלחו להפסקה, אותה ניצל המאמן הגרמני יוליאן נאגלסמן לתדריך טקטי: "הם שיחקו במערך יהלום שלא ממש רואים בימינו, אז עשינו התאמות במהלך הפסקת השתייה", הוא הסביר בסיום ה-1:7 המוחץ. "היינו צריכים את הזמן הזה כדי להתארגן מחדש, כי הם הפתיעו אותנו. האמת? הפסקת השתייה הייתה טובה לנו".
צריך לומר את האמת – חם בארצות הברית בימים אלו, אפילו חם מאוד. כשאני יוצא לריצה בניו ג'רזי אני חוזר ספוג. תוך כדי הריצה אני עוצר לשתות מים, כמה פעמים. אי אפשר אחרת. זה המונדיאל עם תנאי מזג האוויר המאתגרים ביותר שהיו עד היום (גם בקטאר היה חם, אבל שם זה היה בנובמבר-דצמבר, והם השקיעו מיליארדים בקירור האצטדיונים) והפסקות השתייה, מעבר לציניות, הפרסומות והכסף שנכנס מהן, גם מגובות בעצות המומחים: "ההפסקות האלה הן הדרך שלנו להתמודד עם כל מה שיכול לגרום לתקרית לא רצויה או מצב חירום", הסביר ג'ושוע דוינצ'נזו, מהמרכז האמריקאי הלאומי להיערכות לאסונות. כל כך חם כאן שאפילו פיפ"א התקפלה רגע לפני הטורניר והודיע שתרשה לאוהדים להכניס בקבוקי מים ליציע, למרות שהספונסר שלה מוכר מים בתוך האצטדיון במחיר מוגזם.
למרות זעם האוהדים, קשה לראות משהו שיחזיר את הגלגל לאחור. המונדיאל תמיד היה החלון לשינויים בכדורגל וכמו שה-VAR לא הולך להיעלם בקרוב, כנראה שנתחיל לחיות גם עם הפסקות השתייה האלו ביותר ויותר משחקים. לפעמים הן אפילו מועילות ומשחק מנומנם במיוחד בין שוויץ לבוסניה הופך לפתע לחגיגה של חמישה שערים ב-23 הדקות האחרונות, אחרי שהשחקנים עצרו רגע לנשום ולהתרענן בשמש ובלחות של לוס אנג'לס.
בהמשך אותה סצנה מ"טד לאסו", המאמן מצהיר: "ניתן את הכל במשך שתי מחציות, בין אם ננצח או נפסיד" ועיתונאי ציני אחר עונה לו מהקהל: "או שתעשו תיקו". טד, האמריקאי המופתע, משיב: "אה נכון, אתם עושים גם תיקו פה. מאיפה שאני מגיע – אם אתה מנסה לסיים משחק בתיקו זה יכול להיות הסימן הראשון לאפוקליפסה. ייקח לי זמן להתרגל לזה".
או שאולי אנחנו, חובבי הכדורגל, נצטרך בקרוב להתחיל להתרגל גם לעולם בלי תיקו?
טד לאסו. הוא ידע (GETTY)