Evrim AydÄin/Anadolu via Getty Images
לפני ארבע שנים, נצח במונחי כדורגל, דרווין נונייס היה אמור להיות התשובה לארלינג הלאנד. ליברפול רכשה את החלוץ מאורוגוואי תמורת 85 מיליון יורו זמן קצר לאחר שהנורבגי חתם במנצ'סטר סיטי, בניסיון לצרף מימד של פיזיות להתקפה שהגיעה לגמר ליגת האלופות. נונייס אמנם הבקיע בבכורה, אך במשך שלוש שנים בעיקר הרבה להחמיץ ולא שמר על מקום קבוע בהרכב.
לפני שנה דרווין נונייס היה אמור להיות התשובה לכריסטיאנו רונאלדו. אל-הילאל הסעודית רכשה אותו ב-53 מיליון יורו בניסיון לבסס את השליטה בליגה המקומית, אך אחרי חצי עונה השלטונות בחרו להחתים את כרים בנזמה בקבוצה. לפני שבוע, הוא היה אמור להיות התשובה ללואיס סוארס. אל פנתרה היה מיועד להיות היורש של אל פיסטולרו בנבחרת הלאומית, מי שבגיל 26 כאן כדי להוביל את אורוגוואי חזרה למקומות בהם היא אמורה להיות. אחרי מחצית אחת בה נגע שבע פעמים בכדור (כולל בעיטת הפתיחה), מרסלו ביילסה בחר להוריד אותו לספסל, כשהוא לא בתמונת ההרכב למשחק מול כף ורדה. אם בשלוש סיטואציות שונות נונייס הוא לא התשובה, יכול להיות שהבעיה נמצאת בכלל בשאלה.
על פניו יש לנונייס את כל המאפיינים של חלוץ ברמה עולמית. הוא גדול מימדים, מהיר באופן מפתיע, בעל אינסטינקטים לא רעים ואף יכולת מול השער. גם אם בתקופתו בליברפול ראינו בעיקר החמצות, היו לו רגעים שהשאירו את האוהדים עם הלסת ברצפה. חלוצים בגובה 1.88 מ', לרוב, לא זזים כה.
בכל זאת, משהו עמד בדרך. נונייס מעולם לא הצליח להיות טוב באמת לאורך זמן בליברפול, או להישאר בהרכב של יורגן קלופ וארנה סלוט. היו מי שהאשימו את מחסום השפה, אך אחרי שלוש שנים קשה להגיד שהטיעון הזה מחזיק מים לבדו. הוא התקבל באהבה ע"י אוהדי ליברפול, וההשוואה להלאנד שליוותה אותו לאורך העונה הראשונה לא עשתה לו טוב, בלשון המעטה.
נונייס לא הכדורגלן הראשון שפורץ בליגה הפורטוגלית ומתקשה בפרמייר ליג, לא הכדורגלן הספרדי הראשון שלא מרגיש בבית בצפון אנגליה. למרות זאת, הוא הצליח להגיע למצבים גדולים. הם פשוט לא נכנסו. חלק מההחמצות שלו הזכירו לוותיקים שבאוהדי ליברפול את הבעיטה ההיא של רוני רוזנטל, חלק גרמו לצעירים יותר לאבד שערות בכל משחק.
המעבר לערב הסעודית היה אמור להקל על נונייס, אבל בסופו של דבר קשה להגיד שראינו שם הצלחה. ההחמצות ליוו את נונייס גם במדי אל-הילאל, כשהוא עבר בין משחקים גדולים למשחקים מזעזעים. שער הליגה האחרון של נונייס היה בינואר. בפברואר הוא נגרע מהסגל בשל מגבלת הזרים.
גם כאן, נונייס לא הראשון. היו לא מעט שחקנים שהתקשו להתרגל למזג האוויר ולתנאים בערב הסעודית, וגם כאן ייתכן שמחסום השפה פגע בו. ביטחון יכול להיות הכל לחלוץ כדורגל, ובליגה כמו ערב הסעודית שמשלבת בין ציפיות אסטרונומיות (ושכר מטורף) לכוכבים ומעט אוהדים במגרשים השילוב הזה יכול ליצור מעין "כלוב מזהב" שפגע בשחקנים חזקים יותר מנונייס. המונדיאל, טורניר שבאופן מסורתי נחשב לנוח עבור חלוצים גדולים, היה יכול להיות ההזדמנות שלו.
ראינו את ג'ונתן דויד למשל מבקיע שלושער מול קטאר אחרי עונה רעה ביובנטוס. מירוסלב קלוזה הגדול, שחקן שלא זז מרחבת ה-16, ניצב לבדו בתור מלך שערי המונדיאל בכל הזמנים עד לשבוע שעבר. נונייס, פעם נוספת, היה אמור להיכנס לנעליים של לואיס סוארס אחרי ההשוואות בתקופתו בליברפול. מאמן טוטאלי כמו מרסלו ביילסה מונה כדי לסחוף את אורוגוואי קדימה, בין היתר בזכות השילוב בין דרווין לפדה ואלוורדה, כוכב ריאל מדריד ואחד השחקנים הטובים בעולם.
בפועל? הוא נגע בכדור שבע פעמים במחצית שלמה, בה הנבחרת התקשתה לבוא לידי ביטוי. השער היחיד הגיע אחרי ירידתו של נונייס לספסל. אם בתחילת הדרך הוא הוגדר בתור "סוכן כאוס", מי שיכול להבקיע עם שתי הרגליים ולהתיש את הבלמים ללא הפסקה, כרגע הוא נראה בעיקר כמו שחקן עבר. בתור מי שהגיע בזמנו לאנפילד ורצה להיזכר בדומה לאיאן ראש, וייזכר בעיקר בזכות הדמיון לאנדי קארול.
נונייס נאבק. פוזיציה טיפוסית (Evrim Aydin/Anadolu via Getty Images)
האם זה באשמתו של נונייס? תלוי את מי שואלים. ליברפול לא שיחקה באמת כדורגל שמתאים לחלוצי רחבה מסוגו, וראינו את אלכסנדר איסאק מתקשה השנה במשחקים בהם שיחק תחת סלוט. חלוצים גדולים כאמור התקשו בליגה הסעודית, וכשרואים אותו על הדשא אפשר לשים לב לכישרון. הוא מגיע למצבים איכותיים והבקיע במשחקים חשובים.
מצד שני, נונייס מתקרב לגיל 27, שנות השיא של כדורגלן. העונה הטובה ביותר שלו בקריירה היא עדיין השנה בבנפיקה ליסבון, לפני הגעתו לליברפול. גם אם הוא יעבור לקבוצה גדולה בקיץ, בין אם בספרד או באיטליה, זאת עשויה להיות ההזדמנות האחרונה שלו לפני חזרה לדרום אמריקה. האם הוא מסוגל לעמוד בלחץ?
הרגע הזכור ביותר של החלוץ במדים הבינלאומיים הגיע במהלך הקופה אמריקה, בו נונייס, חוסה מריה חימנס ואחרים התקוטטו עם אוהדי קולומביה בסיום חצי גמר הקופה אמריקה בו נבחרתו הפסידה. עברו מאז שנתיים ועשרה משחקים בהם נונייס לבש את מדי נבחרתו. הוא לא הבקיע שער אחד, אחרי 13 שערים ב-29 ההופעות הקודמות במדי אורוגוואי.
זה עשוי להצביע על המוטיב החוזר בקריירה של נונייס, על בעיות מנטליות. ארנה סלוט, המאמן שזכה איתו באליפות אנגליה, התייחס בכנות מפתיעה: "הוא עובד כמו משוגע. אני יכול לחיות עם ההחמצות שלו, הוא הבקיע שערים חשובים עבורנו. אני לא יכול לחיות עם ההתנהגות שלו אחרי ההחמצות האלה. הוא היה מאוכזב מדי. חלוץ יכול להחמיץ, אבל הוא לא יכול להוריד הילוך. אנחנו נדבר על זה".
מאז אותו משחק, 2:2 מול אסטון וילה, נונייס פתח פעם אחת. זה קרה במשחק מול סאות'המפטון, אחת הקבוצות החלשות ביותר שהיו בפרמייר ליג מזה שנים, בבית. גם לאחר שכבש ובישל הוא לא הצליח לחזור להרכב עד לסיום העונה.
נונייס עצמו כתב בטוויטר ש"לפני שבועיים הייתי הטוב ביותר, הבאתי לנו נקודות. עכשיו היה לי חוסר מזל ושוב כולם אמרו שאני הגרוע ביותר. שאני כישלון". בהמשך נונייס מחק את הפוסט והעלה פוסט אחר, קלישאתי יותר, אבל הנזק נעשה. המוטיב החוזר המשיך - נונייס נתקל בחומה, מפספס הזדמנות, וזה נכנס לו לראש. הוא לא מצליח לצאת מזה.
כאן, אולי, טמון הפער בין חלוץ "טוב" לחלוץ "גדול". החלוצים הגדולים באמת ידעו שלא כל כדור יכנס, ידעו להתמודד עם בצורות וידעו לשבור אותן. גם אם לא היה לכולם את הביטחון העצמי המופרך של זלאטן איברהימוביץ', ברגע שהם היו בתוך הרחבה הם שידרו לצופים, לשוער ולכדור עצמו שהם עומדים להבקיע. נונייס לא מצליח לשכנע אף אחד, וכנראה גם לא את עצמו.
לכן דווקא המשחק מול כף ורדה, משחק בו איבוד נקודות עלול לפגוע אנושות בסיכויי אורוגוואי לעלות לשלב הבא, הוא אולי הצומת הגורלי בקריירה של נונייס. הופעה טובה מול קבוצה פיזית שהקשתה על ספרד עשויה לשנות לו את הקריירה, ולשכנע קבוצה טובה באירופה להמר עליו פעם נוספת. משחק נוסף בו הוא יוחלף במחצית, וכנראה נזכור אותו בתור מה שליווה אותו לאורך כל הקריירה. בתור פספוס.