לא מעט צופים במונדיאל הבחינו בכך, ועכשיו צריכים להתרגל: הפסקות "הקירור", שמאפיינות את המשחקים וגורמות לעצירות למשך 3 דקות של המשחקים. אז מה עומד מאחורי אותן הפסקות? תלוי את מי שואלים.
על פי פיפ"א, הסיבה היא בריאות השחקנים. הטורניר נערך בקיץ בארה״ב, מקסיקו וקנדה, ובחלק מהערים צפויים חום ולחות גבוהים. לכן פיפ״א קבעה שבכל משחק תהיה הפסקה של 3 דקות בכל מחצית, בערך בדקה ה־22 ובדקה ה־67, גם אם המשחק מתקיים באצטדיון ממוזג או במזג אוויר נוח. מדובר בניסיון לאחידות, וייתכן שבהתחשב בהתחממות הגלובלית זה יהפוך לסטנדרט בכדורגל. היו מי שטענו שמדובר בצעד אמריקאי, בדומה לכדורסל או פוטבול שמשוחקים בארבעה רבעים.
המטרה היא לאפשר לשחקנים לשתות, להתקרר ולהפחית סיכון להתייבשות או פגיעות חום. השעון לא "נעצר” כמו בכדורסל, אלא הזמן מתווסף אחר כך בתוספת הזמן. המאמנים כן יוכלו לנצל את העצירה גם להוראות טקטיות, ולכן זה מרגיש לצופים כמו טיים־אאוט בכדורסל.
ההשפעה הטקטית מרתקת, כשכמובן לא נאסר על המאמנים לדבר עם השחקנים. האם נראה קבוצות מראש מתכוננות ל-21 דקות של כדורגל בצורה אחת ועושות התאמות על הדשא ל-21 הדקות הנוספות לפני המחצית? מאמנים יצירתיים כמו תומאס טוכל באנגליה או לואיס דה לה פואנטה בספרד בוודאי חשבו על זה. אחרי שלב הבתים נהיה חכמים יותר, כשסביר שזה יהפוך לסטנדרט בכדורגל. עדיין יהיו באופן טכני שתי מחציות, אך ההפסקה ביניהן דומה לזאת שיש בין רבעים במשחקי כדורסל.
יחד עם זאת, יש גם צד שנוי במחלוקת: עצירות קבועות כאלה יוצרות חלון נוח לשידורים ולפרסומות, ולכן יש מי שרואים בזה גם מהלך מסחרי, אבל ההסבר הרשמי של פיפ״א הוא בטיחות ורווחת השחקנים.