(GETTY)
שוער בודה/גלימט, ניקיטה חייקין, נחשב כיום לשחקן הנורווגי הטוב ביותר בעמדה זו. עם זאת, יליד נתניה טרם קיבל תשובה לבקשת האזרחות שלו, שהוגשה לפני למעלה משנה. הזמן טס, ופרשן ספורט מקומי מפורסם אף כתב מכתב לראש הממשלה בעצמו.
חייקין בן ה-30 מחזיק באזרחויות של ישראל, בריטניה ורוסיה. הוא מתגורר בנורווגיה מאז מרץ 2019, נשוי לאישה נורווגית מזה שנתיים ודובר את השפה. לפיכך, עמד בדרישות האזרחות. וכעת, אחרי שבמשרד הפנים המקומי הסיפור התעכב - הפתרון הושג. לאחר קבלת האזרחות סיפר חייקין: "אני פשוט מאוד, מאוד מאושר. חיכיתי לזה זמן רב, אז אני פשוט חייב להודות לכל מי שתמך בי ובמשפחה שלי. אני נרגש לקראת הדרך שלפנינו". כידוע, הנבחרת הנורווגית העפילה למונדיאל ולכן הוא צפוי לקחת חלק בסגל לטורניר הגדול.
המאמן סטולה סולבאקן הדגיש כבר בעבר הוא רואה את חייקין בסגל למונדיאל. לפי כל הפרשנים בנורווגיה, הנבחרת זקוקה נואשות לשוער ראשון, שכן אוריאן ניילנד מסביליה לא שיחק זמן רב ומשמש כרגע כשוער משנה. השחקן עצמו הצהיר שוב ושוב שהוא חולם על דרכון נורווגי, ובמיוחד על השתתפות במונדיאל.
בעקבות ההופעות שלו בליגת האלופות, ובעיקר שני הניצחונות הסנסציוניים נגד אינטר וההעפלה לשמינית הגמר, כל כלי התקשורת בנורווגיה כתבו על חייקין מדי יום, ואחד מפרשני הספורט המפורסמים ביותר במדינה, ארנסט א. לרסבן, פנה לראש הממשלה יונס גאר סטיורה.
"אדוני ראש הממשלה, אם הצלחת להשיג את השינוי שנראה בלתי אפשרי בשעות האיסור על מכירת בירה במהלך משחקי הלילה של המונדיאל, אז אתה כנראה מסוגל לשלוף את הניירות של חייקין מערמת הבקשות במשרד ההגירה ולשים אותם למעלה. אלא אם כן אתה רוצה לראות כדורים נכנסים לרשת שלנו במהלך המונדיאל. כי אנחנו לא רוצים", כתב.
איך הכדורגל הישראלי פספס אותו?
קל לדבר בדיעבד. היום ניקיטה חייקין אחד השוערים הבולטים בליגת האלופות, אך בזמן אמת היה מדובר בשוער צעיר עם בעיות ויזה, מחסום שפתי (שכן עזב את ישראל בגיל שנתיים) ורזומה שכולל יותר מדי קבוצות בגיל צעיר. מעבר לזה, הוא הגיע לקבוצות שנלחמות על חייהן.
היו לחייקין חמישה מאמנים בשנתיים בכדורגל הישראלי. היה לו מאמן אחד בבודה/גלימט, שטיל קנוטסן שעומד על הקווים של המועדון ב-2018 ומתקדם איתו בהדרגה. קנוטסן התחיל את דרכו כמאמן פיתוח שחקנים, במה שהעניק סבלנות ושקט שקשה למצוא בכדורגל הישראלי ובטח בקבוצות כמו בני יהודה וכפר סבא, כאלה שירדו לפני שנים לליגה הלאומית ומתקשות לחזור חזרה.
קבוצות מסדר הגודל של בני יהודה או כפר סבא, ברוב המקרים, לא יוכלו להשקיע זמן בפיתוח שוער חדש, בטח שוער שלא רגיל למנטליות של הכדורגל הישראלי או לסגנון המשחק, כשהחוזקות שלו (משחק הרגל למשל) נתפסו בעיניהן כסיכונים מיותרים וכך גם האופי. המקורבים לחייקין מדברים על שחקן שקט שנוטה להתאמן לבד, לא שוער "משוגע" שצורח על ההגנה שלו ודוחף אותה קדימה.
בראיון מקיף לאחרונה ב-Sports-Express הרוסי, חייקין סיפר שבבודה/גלימט קורה ההפך המוחלט. "קנוטסן מאמן מיוחד. הוא לא מתעסק בתוצאה, אלא באיכות של המשחק. הוא לא שיחק ככדורגלן מקצועי, אבל הוא משתנה והקבוצה משתנה איתו. אנחנו מדברים כל הזמן על הנעת כדור, הגנה, על המהות של הכדורגל. אני חושב שמדובר במאמן מצוין". קשה לדמיין את הסבלנות הזאת בכדורגל הישראלי, בטח באזורים בהם הוא שיחק.
חייקין היה נטע זר. שחקן שלא רגיל לכדורגל הישראלי, לסגנון המקומי, ולכן "פוספס". יש שחקנים שפורחים מאוחר יותר, וגם הוא היה צריך את הכאפה הזאת (ולכן סיפר ש"הגישה שלי לא הייתה נכונה. אני אשם שלא קיבלתי הזדמנות"). בכל מקרה, אפשר לטעון שלמדנו ממנו משהו. איך? תסתכלו על גאורגי ירמקוב, בעיני רבים השוער הטוב בליגה.
ירמקוב לא נולד בישראל כמו חייקין, אך גם הוא יהודי שמגיע מצפון אירופה (אוקראינה ולא רוסיה) ו"מגיע מבחוץ". מכבי חיפה זיהתה את הפוטנציאל ב-2024, כשהוא בן 22, אך במקום להביא אותו באופן מיידי לסגל בחרה להשאיל אותו חזרה לסביבה המוכרת של אולקסנדריה כדי שיתחשל בתור השוער הראשון.
תוסיפו לזה סביבה תומכת יותר עבור ירמקוב בהשוואה לחייקין, שמראש הגיע עבור מועדון גדול שיודע לפתח שחקנים ולמדינה אליה עלו הוריו, וקיבלתם את הסופה המושלמת. שוער שמגיע בשל, קבוצה שמסוגלת להסתכל קדימה וסביבה תומכת שהפכו אותו לשוער הטוב בליגה בעיני רבים, כולל הח"מ, וייתכן שגם לאקזיט בקנה מידה היסטורי. ירמקוב עלה 100 אלף יורו ועשוי להימכר בסכום גדול פי 35 בקיץ. חייקין קיבל 1,920 ש"ח בחודש, עזב בחינם ועכשיו ינסה לעצור את לאוטרו מרטינס.