פ.ס.ז' 2.0: המהפכה שעוברת אלופת צרפת

בחודש מארס האחרון כבר נפל הפור. דקות ספורות לאחר שפ.ס.ז' קרסה בסנטיאגו ברנבאו והודחה שוב מליגת האלופות בתום הפסד 3:1 לריאל מדריד, החל מחול השדים השנתי במועדון. שני האשמים העיקריים - המאמן מאוריסיו פוצ'טינו והמנהל המקצועי לאונרדו - החלו כבר לחשב את קיצם לאחור. כעבור מספר שבועות הסתיימה אחת התקופות המאכזבות ביותר בעידן הקטארי והגיליוטינה הוצאה לשדרה המרכזית בעיר. כל הסימנים מראים כי המאמן הארגנטינאי יקבל את מכתב הפיטורים בימים הקרובים, כמובן ברגע שיימצא מחליף הולם. בינתיים, גורלו של המנהל הברזילאי הכוחני נחרץ, ופריז כבר הכריזה בסוף השבוע על מחליפו: לואיס קמפוס שמו.

אם הליך הפיטורים של מאמנים בפ.ס.ז' כבר הפך לסוג של ריטואל שנתי או דו שנתי ומעט בנאלי, הרי שבעניין המנהל הספורטיבי, מדובר כבר בזעזוע של ממש. הבאתו של קמפוס לפארק דה פראנס אחרי שלוש שנות שלטון לאונרדו היא הרבה יותר מהצהרה. על פי ההודעה הרשמית של המועדון, הפורטוגלי המוערך אמור לשמש "כיועץ כדורגל" ויהיה אחראי על "הארגון, הגיוס וההופעה של הקבוצה הבוגרת". בפועל, המשימה הראשונה שלו תהיה לגייס את המאמן הבא, כנראה כריסטוף גאלטיה או זינאדין זידאן, אבל יותר מכל בחירה של מאמן או אפילו רכש חדש, הגעתו של קמפוס לפריז מסמלת שינוי אסטרטגי במועדון.

קמפוס נחשב לאחד ממוחות הכדורגל החריפים ביבשת וזו תהיה ההזדמנות הראשונה שלו בתפקיד משמעותי במועדון הפאר. את דרכו לא בדיוק סלל כמאמן מצליח, להיפך. בשנות התשעים ותחילת העשור הבא בילה במספר מועדונים בינוניים עד קטנים במולדתו פורטוגל, ללא הישגים שאפשר לכתוב עליהם הביתה, עד אשר מאס בכך והחליף מקצוע. פריצתו הראשונה לתודעה היתה כסקאוט של ז'וזה מוריניו בריאל מדריד לפני כעשור וב-2013 החל את צעדיו הראשונים כמנהל מקצועי במונאקו, אותה הוביל שנים שנים לאחר מכן לזכיה סנסציונית באליפות צרפת ועליה לחצי גמר ליגת האלופות. היעד הבא היה ליל, אותה עזב בדצמבר 2020, בעונה שבה המועדון זכה באליפות, שוב על חשבון פ.ס.ז' הגדולה והעשירה.

באותם השנים פיתח קמפוס תוכנת סקאוטינג מסועפת ומתוחכמת שהחלה לאסוף נתונים על שחקנים ברחבי העולם. פלאי הטכנולוגיה, בשילוב חוש אנושי מפותח למשחק אפשרו לו לאתר ולגייס טאלנטים זולים (או חופשיים) ולהביא את המועדונים שלו - מונאקו וליל - לרווחים כלכליים כתוצאה ממכירתם, לצד כמובן הגעה להישגים ספורטיבים אדירים. השמות שעברו תחת קמפוס בקבוצות הצרפתיות כוללים בין היתר את קילאן אמבפה, תומא למאר, פאביניו, טימואה בקאיוקו, גבריאל, אנתוני מרסיאל, ניקולה פפה, ברנרדו סילבה, בנז'מן מנדי, ויקטור אוסימן וחאמס רודריגס. הנ"ל נמכרו בעשרות מיליוני יורו (להוציא את אמבפה שנמכר ב-180 מיליון) וחלקם הפכו לכוכבי על של ממש.

ידוע לכל שהאתגר בפריז יהיה שונה מאוד ממה שחווה המנהל הספורטיבי רב התושיה בליל ובמונאקו. פריז, מהקבוצות העשירות בעולם, איננה קרקע לגידול וטיפוח של שחקנים וייצואם בכסף גדול למחוזות אחרים. קמפוס יצטרך לבנות את מדיניות הרכש שלו באופן שונה, ובמקביל להקדים קבוצות גדולות אחרות בכך שישים את ידי הזהב שלו על שחקנים צעירים יותר או פחות שיביאו לאיזון אידאלי בקבוצה ויקחו את המועדון להצלחות באירופה, משהו שכמעט ולא קרה עם כל פסטיבלי הרכש האחרונים. זו הסיבה שקבוצות בכירות ומבוססות כלכלית בפרמיירליג גיששו אצלו בשנים האחרונות, ועל פי הפרסום במארקה השבוע, גם ריאל מדריד חפצה בשירותיו והציעה לו חוזה לחמש שנים בברנבאו, לפני שפ.ס.ז' הצליחה לעקוץ אותה שוב.

אם יש משהו שמאפיין מאוד את פריז בעידן הקטארי היא תרבות האינסטנט של רכישת כוכבים "כאן ועכשיו", שלא תמיד נולדה ממניעים ספורטיביים נטו, אלא יותר מראוותנות של הבעלים נאסר אל חליפי ולאונרדו ואמונה אולי קצת נאיבית שאפשר בדרך הזו להשתלט על הכדורגל האירופי ולזכות בליגת האלופות כדרך קבע. הבאתם של ליאו מסי, ג'יג'י דונארומה וסרחיו ראמוס זו אולי דוגמא טובה לכך בעונה החולפת הרעה שעברה על הקבוצה מעיר האורות. כל זה לא אומר שהשחקנים הנ"ל אינם יכולים עוד לתרום לקבוצה, בוודאי שכן. אבל במבחן התוצאה בעיות התאקלמות וכשירות גרמו, בין היתר, לאכזבה מהם. במקרה של דונארומה, נוצרה אפילו מתיחות בחדר ההלבשה עם קיילור נבאס, שירד בהיררכיה. נראה שהגעתו של קמפוס, עשויה לסמל את השינוי בתהליך המחשבה הזה.

אחת הבעיות הגדולות של פריז בעידן הקטארי היא חוסר ההצלחה שלה בגזרת האקדמיה. כלומר, זה לא שלא גדלים בבירה הצרפתית שחקנים מוכשרים, אבל המועדון מתקשה לתת אמון בצעירים שלו ולא חושש לאבד אותם לקבוצות אחרות. מקינגסלי קומאן, דרך מייק מניאן, ג'ונתן איקונה ועד מוסא דיאבי וכריסטוף אנקונקו. כולם גדלו והתחנכו באקדמיה הפריזאית, אך לא התאקלמו בקבוצה הבוגרת ועזבו את הקן. למעשה, חוץ מפרסנל קימפמבה, קשה לחשוב על עוד שחקן בית של פריז סן ז'רמן שנמצא חזק ברוטציה של הקבוצה הנוכחית. לא ברור מה תהיה ההשפעה של קמפוס על מחלקת הנוער, אבל בפ.ס.ז' מקווים שעינו החדה תעזור למנוע את בריחת הכישרונות מהמחלקות הצעירות ליריבות אחרות בצרפת וביבשת.

אי אפשר להתעלם גם מההשפעה של קיליאן אמבפה על המהלכים האחרונים בפ.ס.ז'. על פי הפרסומים, הכוכב השתכנע וחתם על חוזה חדש ומתוקשר עד 2025 בין היתר כי הובטחו לו שינויים מבניים ומקצועיים במועדון. זה לא סוד שעבר חתול שחור בין השחקן לבין לאונרדו, שבחודשים האחרונים מודר מהשיחות על ההסכם החדש עם אמבפה. קמפוס מכיר את הכוכב הצרפתי עוד מגיל 14 שליהטט בקבוצות הנערים של מונאקו ושמר על קשרים טובים עד עצם היום הזה עם משפחתו. יש להניח שלאמבפה היה חלק בהגעתו של קמפוס לפארק דה פראנס ואם הדמות הכי חשובה במועדון נתנה את האישור לכך, הצעדים הראשונים של קמפוס בפריז אמורים להיות הרבה יותר קלים. האתגר של קמפוס בכל מקרה הוא גדול ומעניין יהיה לגלות האם יצליח לשנות את ה-DNA של המועדון על הדשא, ואפילו מחוץ לו.