לזלאטן איברהימוביץ' יש כמעט את הכל. כישרון נדיר, כרזימה מתפרצת וקריירה מפוארת, אבל אם יש משהו שחסר לו, ובכמויות, זה טאקט. והפעם בפינה "אני לא סופר אף אחד": חלוץ נבחרת שבדיה הגיע לאירוע הוקרה של ההתאחדות ויצא נגד ההשוואה בין כדורגל הגברים לזה של הנשים, כשהוא מתעלם ממונח מקובל שנקרא "פוליטיקלי קורקט".
זלאטן הגיע לטקס בו הוענקה לאנדרס סוונסון וולבו חדשה, על שבירת שיא ההופעות של תומאס ראבלי האגדי (143 הופעות). הבעיה החלה כאשר ההתאחדות השבדית לא העניקה את אותו הכבוד לכוכבת נבחרת הנשים של שבדיה, תרזה סיורגן, על 187 הופעות. כאן בדיוק איברהימוביץ' נשבר. "עם כל הכבוד, אין מה להשוות בין כדורגל גברים לנשים, אפילו לא בצחוק".
בשלב זה זלאטן כבר היה חזק בפנים וכבר לא היה דרך חזרה. "כשאני נוסע בכל אירופה, משווים אותי למסי ולרונאלדו, אבל כשאני חוזר הביתה משווים אותי לאישה שמשחקת כדורגל", סיפק החלוץ עוד הערה סקסיסטית והגביר את עוצמת הסערה שעוד תגיע, "עם כל הכבוד לנשים, הן צריכות לקבל הכרה רק בהתאם לתפוקה שהן מייצרות (כלכלית)".
"רק הקיץ שאלו אותי מי יותר טוב, אני או לוטה שלין (חלוצת נבחרת שבדיה)", המשיך זלאטן להרים גבה, "אתם צוחקים עליי נכון? אם אני שובר את כל השיאים האלה - שיא השערים, שיא הכיבושים בנבחרת - למי צריך להשוות אותי, למי שהחזיק קודם בשיא או לנשים?".
זלאטן עוד יספוג לא מעט אש על ההתבטאויות הללו, שבהחלט לא מקובלות בימנו, אבל תהיו בטוחים: שום דבר מזה לא יעצור את הילד הרע של הכדורגל האירופי, וגם לא את הפה שלו. לפעמים זה גם סוד הקסם שלו, כל עוד הוא לא מעליב אף אחד.