נרדם בשמירה: גם לוקה דונצ'יץ' אשם במצב של דאלאס
כשהם בפיגור 2:0, המאבס יודעים שבלי שיפור הגנתי של הכוכב - אין להם סיכוי לחזור לסדרה. וגם: המבחן של קיירי ארווינג והסיבה היחידה של בוסטון לדאגה. מתכוננים למשחק 3
גמר ה-NBA מגיע הלילה (בין רביעי לחמישי, 03:30) לדאלאס בפעם השלישית ולראשונה מאז 2011, אבל אם לוקה דונצ'יץ' וחבורתו לא ינצחו את בוסטון - הטירוף וההתרגשות בעיר מהר מאוד יתחלפו בסיכומים.
בגמר 2006 המאבס הובילו 0:2 על מיאמי, ב-2011 התוצאה הייתה 1:1 נגד ההיט אחרי שני משחקי חוץ והשנה הסלטיקס הם אלה שמוליכים 0:2 על הטקסנים, הודות לשני ניצחונות ב-TD גארדן, 89:107 ו-98:105, בהם הראו כמה עוצמות יש להם בשני צדי המגרש.
אתם כבר מכירים את הנתון המפורסם שאומר שאף קבוצה בתולדות ה-NBA לא חזרה מפיגור 3:0, ולכן דאלאס יודעת שמשחק 3 הוא משחק של להיות או לחדול מבחינתה. לאורך השנים כל 156 הקבוצות שנקלעו ל-3:0 גם הפסידו את הסדרה, בעוד ש-31 מתוך 36 הקבוצות שהוליכו 0:2 בגמר גם זכו באליפות (86%).
האחרונה שחזרה מ-2:0 בגמר וזכתה בטבעת היא מילווקי 2021 נגד פיניקס, כאשר הרכז הפותח שלה היה ג'רו הולידיי. חניכיו של ג'ייסון קיד יצטרכו לעשות הרבה דברים נכון כדי שהרכז האדיר של בוסטון לא ייכנס הפעם לצד השני של ההיסטוריה, ואחרי שני המשחקים המאכזבים במסצ'וסטס, אין להם יותר מקום לטעויות.
למעלה מ-19 אלף אוהדים ירעידו את האמריקן איירליינס סנטר במטרה לדחוף את קבוצתם למאסט-ווין שישאיר אותם עם הראש מעל המים, לפחות עד משחק 4. מה מחכה לנו ועל מה אנחנו צריכים לדבר לקראת ההתמודדות? בואו נראה.
גם לוקה אשם במצב
נוצר שיח שדונצ'יץ' נכנס לנעליים של לברון ג'יימס ב-2018, שהוא היחיד שמתפקד בדאלאס ושכל שאר חבריו השאירו אותו לבד במערכה. זה נכון, אך לא ב-100%.
לוקה מוביל את כל הקלעים בגמר עם 62 נקודות במצטבר (ג'יילן בראון שני עם 43, הבא אחריו בדאלאס עם 31), הוא מדורג ראשון גם בריבאונדים (21) ובחטיפות (6, לצד בראון) ושני באסיסטים (12), כאשר במשחק 2 הוא חילק 11 אסיסטים כחלק מטריפל דאבל של 11/11/32 (עם 8 איבודים). אבל, וזה אבל גדול - הוא לא קיים בהגנה.
אחרי משחק 1 דיברנו על כך ששחקני הסלטיקס פרצו בקלות מדי את ההגנה של המאבס ועברו באין מפריע את לוקה וקיירי ארווינג, ובמשחק 2 זה החמיר משמעותית מבחינת הסלובני. ג'ו מאזולה רצה לשחק על הרגליים האיטיות שלו והצליח בגדול.
במפגש השני בסדרה נרשמו 13 מהלכים שונים בהם שחקני בוסטון חלפו על פני דונצ'יץ' בחדירה - הנתון הכי גבוה בפלייאוף בעשור האחרון. כמו כן, באף משחק בקריירת ה-NBA של לוקה לא עברו אותו כל כך הרבה פעמים.
ברשת לועגים ללוקה וקוראים לו "קונוס", אבל הוא בעצמו מרוצה מההגנה של קבוצתו עד כה בסדרה. "ההגנה שלנו לא הייתה רעה", טען במסיבת העיתונאים אתמול. "הבעיה היא שאנחנו לא מסוגלים כל כך לקלוע. זו הבעיה המרכזית שלנו". דונצ'יץ' צודק שההתקפה של המאבס חלשה יותר (אם היא הייתה מתפקדת היינו ב-1:1), אך אם הוא חי בשלום עם ההגנה האישית שלו, זו תקלה בפני עצמה.
לוקה לא יהפוך בין לילה לסטופר הגנתי, אבל כבר ראינו שהוא מסוגל להרבה יותר מזה. וכשחברו לקו האחורי גם לא שומר או פוגע בהתקפה (מיד ניגע בזה), אין לו ברירה אלא להתעורר.
כולם מחכים לאיש אחד
כל אוהדי דאלאס וחובבי הענף שרוצים גמר צמוד - מחכים להגעתו של קיירי. יד ימינו של לוקה, האיש עם הניסיון והטבעת שרשום על אחד הסלים הגדולים בתולדות סדרות הגמר, אכזב בענק בצמד המשחקים בבוסטון ונחל הפסד 12 רצוף לאקסית.
עד לפני שבוע ממוצע הנקודות של קיירי במשחקי גמר עמד על 27.7 נקודות (מקום 8 בכל הזמנים) - ואז, במשחקים 1-2 במצטבר, הוא קלע 28 נקודות: 12 נקודות ב-31.6% מהשדה ולאחר שלושה ימים 16 ב-38.9%. בהגנה, קלעו מולו 27 נקודות ב-68.8% (11 מ-16).
גם קיירי כבר לא יהיה עוגן הגנתי בחייו ולדאלאס מעולם לא היה סיכוי ללכת עד הסוף דרך ההגנה של הגארדים שלה, אבל ההתקפה שלהם זה הנשק הכי קטלני שיש לקיד. כדי לזכות לוקה צריך להיות השחקן הטוב בסדרה וקיירי חייב להיות לפחות השלישי הכי טוב, אך כרגע הוא אפילו לא בטופ 10.
הכוכב בן ה-32 מתקשה להסתדר נגד הולידיי (2 מ-8 מהשדה מולו בסדרה), בראון או ווייט, וגם נגד הקהל העוין ב-TD גארדן שכנראה נכנס לו לראש וגרם לו להחטיא שלל זריקות פנויות. עד כה הוא עומד על 0 מ-8 משלוש, כאשר כל שחקני המאבס שאינם לוקה קלעו 5 מ-32 מחוץ לקשת במצטבר (15.6%).
אגב, במשחקים 1-2 בגמר 2016 ו-2017 קיירי קלע 19.8 נקודות ב-37% מהשדה, ואז שיפר דרסטית את המספרים שלו ל-35.5 נקודות ב-52% במשחקים 3-4. בדאלאס מאמינים ששחקן ברמה שלו, חבר היכל התהילה בעתיד, יידע למצוא פיתרונות.
אבל מה אם לא? אם לא - גמר 2024 ייזכר ככתם על המורשת של קיירי, שיוריד מהתדמית שלו כאחד השחקנים הכי ווינרים של הדור האחרון.
הסיבה היחידה של בוסטון לדאגה
מפגן העוצמה של הסלטיקס בשני משחקי הבית היה מרשים במיוחד. אלופת המזרח הוכיחה עד כמה היא חזקה גם כשהיא לא קולעת משלוש וכשג'ייסון טייטום לא במיטבו, הקהל התחיל לדמיין בצורה יותר ברורה את הבאנר ה-18 ורצף הניצחונות של המועדון בפלייאוף נשבר (כרגע עומד על 9). הכל מושלם. אלא שאז שקריסטפס פורזינגיס שוב נפצע.
פורזינגיס סובל מפציעה נדירה ברגל שמאל והוא בסימן שאלה לקרב השלישי. "אני אמות על הפרקט וישחק, אני אופטימי ואני מצפה שאוכל להשתתף", אמר, לפני שסייג: "כל עוד הצוות הרפואי לא ימנע ממני". כאן נשאלת השאלה - מה הסלטיקס יעשו?
אם זה היה משחק 7, תהיו בטוחים שהיינו רואים את KP על המגרש, אבל ביתרון 0:2, האם הדבר הנכון יהיה לסכן אותו? הסלטיקס יכולים לחיות עם 1:2, אפילו 2:2, אך אם הלטבי יגמור את העונה זה כבר יהיה סיפור אחר.
ב-44 הדקות עם פורזינגיס על הפרקט בוסטון ביתרון 25 על דאלאס בגמר, בעוד שב-52 הדקות בלעדיו התוצאה היא שוויון. הוא אקס פקטור, אחד המחליפים הכי טובים שאי פעם ראינו בגמר והוא עושה צרות לגבוהים של המאבס בשני צדי המגרש, בדגש על מניעת האלי-אופים.
בהנחה שפורזינגיס לא יהיה כשיר או שכמות הדקות שלו תרד עוד יותר - אל הורפורד ישחק יותר. הסנטר הוותיק פתח בחמישייה לאורך כל רצף הניצחונות של הסלטיקס והוא ללא ספק אופציה מצוינת, אבל בגיל 38 יהיה לו קשה לשחק 30/35+ דקות במשחק גמר, במיוחד כשיש רק יום מנוחה אחד בין משחק 3 ל-4.
אומרים שבדאלאס בלי הקהל הירוק ביציעים הסיפור יהיה שונה לחלוטין עבור בוסטון, אבל שוכחים שמדובר באחת מקבוצות החוץ הטובות שראינו. הסלטיקס מחזיקים במאזן 0:6 בחוץ בפלייאוף הנוכחי ו-7:20 (74% הצלחה) בשלושת הפלייאופים האחרונים. הקבוצה היחידה בהיסטוריה עם אחוז ניצחונות כזה בחוץ במשך שלושה פלייאופים רצופים היא שיקגו בולס, שרשמה אחוז זהה מ-1991 ל-1993.
בין אם פורזינגיס ישחק או לא, למאבס יש הזדמנות לנצל את הפציעה הזו כדי לצבור מומנטום ולהחזיר את עצמם לסדרה. הם היו צריכים שבב של תקווה וזה אולי מה שיציל אותם ועל הדרך ייתן לשאר השחקנים, שעד השנה לא היו בגמר, את הביטחון על מנת להיכנס לעניינים. אבל כמו שאמרנו - זה יתחיל וייגמר בקיירי.
או שדאלאס תחזור לסדרה, תחיה את הגמר הזה ותאמין שהיא יכולה להדהים את כולם, או שבוסטון תהיה מרחק נגיעה מהאליפות ה-18 וכבר אחרי שלושה משחקים נדבר עליה כאחת הקבוצות החזקות אי פעם. מה יקרה? בקרוב נגלה.