מתי נעלה לשחק כדי לנצח?

ההפסד בבוסניה מצטרף לרשימת האכזבות של נבחרת ישראל. שוב עלינו למשחק חוץ עם מטרה אחת ומחשבה אחת – איך לא להפסיד במשחק – וכשזו הגישה, קשה מאוד לנצח, כל נבחרת, בכל מגרש, בטח ובטח את בוסניה בחוץ. אז למה אנחנו לא עולים לכר הדשא במטרה לנצח ולהשיג שלוש נקודות?

• שהר: "זה כישלון לא לסיים במקום 3". ביקורת על גוטמן
   

עם כל הכבוד לאלי גוטמן, מאמן נבחרת ישראל כל הזמן משדר הגנה, וככה זה גם נראה על הדשא. בכל שלב השחקנים חושבים רק איך לא להפסיד, מפחדים להתקיף, ואז גם כשהם עולים ליתרון הם מבולבלים ומבוהלים ומיד סופגים. אם רק היינו מעזים יותר, מביאים את הגאווה הלאומית למגרש, אולי אז היה סיכוי. אבל ככה – זה פשוט לא אפשרי.

ברגע שמשחקים עם קישור כזה, בעל אופי הגנתי כל כך, אין סיכוי להצליח. לא היו מספיק שחקנים שיעזרו לחלק הקדמי, שחקני האגף – טל בן חיים ובן שהר – לא מצאו את מקומם בצורה האידיאלית, ולא מעט פעמים ראינו את ערן זהבי לבדו, לא יודע מה לעשות עם הכדור.
 
בכלל, נושא ערן זהבי בעייתי במיוחד. למה אלי גוטמן החליט לעלות עם כוכב מכבי תל אביב כחלוץ מדומה, כשכבר הוכח שהוא לא לגמרי מתאים לתפקיד ויש עמדה במגרש שמתאימה לו הרבה יותר. במשך עונה שלמה ירדנו על פאקו אייסטראן שהוא משחק עם זהבי כחלוץ במכבי ת"א, ובסוף בא מאמן הנבחרת – אלי גוטמן – חוזר על אותה טעות ועושה את אותו הדבר בדיוק.

אם אני מסתכל על הבוסנים, אני ממש לא מתלהב מהיכולת שלהם. הם לא נראו טוב, ולדעתי מדובר בנבחרת חלשה. יתרה מכך, אין שום הבדל בין ישראל לבוסניה. אדין דז'קו, למרות שכבש, בכושר נוראי ולא היה טוב גם הפעם, ועם קצת יותר אמונה והרכב התקפי יותר של גוטמן, היינו יכולים לחזור מזניצה עם נקודות.
 
עד סוף הקמפיין נחזיק אצבעות לנבחרת ונקווה שהיא תצליח לסיים במקום השלישי, ואולי משם תעפיל ליורו בצרפת. למרות שעכשיו זה נראה כמו חלום רחוק במיוחד.