האיחוד הלאומי

"עשרים אלף איש, ואתה הראשון. עשרים אלף איש, אחריך שון", שר אריאל הורוביץ לזכרו של סמ"ר ניסים שון כרמלי ז"ל, שנפל בקרב ברצועת עזה ב-20 ביולי, בעיצומו של מבצע "צוק איתן". "צועדים בשקט עם פרחים, שתי אחיות – ועשרים אלף אחים. אוהדי הכדורגל שהגיעו עם הצעיפים של הקבוצה, ובחורה עם דגל שלא ברור למה היא כ"כ בוכה, בלי להכיר אותך". שון היה רק בן 21, לוחם בחטיבת גולני מרעננה, שהוריו חיו בטקסס והוא החליט חמש שנים קודם לכן, בגיל 16, לעלות ארצה, להצטרף לשתיים מאחיותיו שחיות כאן כבר כמה שנים ולהתגייס לצבא, במה שקרוי, כחייל בודד.

• ההלוויה שריגשה את כולנו: עשרות אלפים ליוו את שון כרמלי למנוחות

הלווייתו של כרמלי הפכה לאחד מסמלי המבצע, כשבעקבות קריאה ברשתות החברתיות הגיעו ללוות אותו למנוחות כ-20 אלף בני אדם, מרביתם אוהדי מכבי חיפה, קבוצת הכדורגל אותה אהד. "אין לי מילים לתאר איזה בן אדם זהב הוא היה", סיפר ימים אחרי ההלוויה חברו הטוב, אלכס קורטסה. "קצת לפני שהם היו צריכים לחזור לשטח, הוא אמר לי 'אני לא רוצה עוד פעם עזה', אבל למ"מ שלו הוא אמר שהוא נכנס בלי בעיה, למרות שהיה פצוע בקרסול. זה מראה איזה בן אדם הוא היה". חוץ מלהיות חייל מצטיין שלא חשש להילחם בחזית (גם כשהפז"ם הגיע כבר כמעט לסופו), כרמלי הצטיין גם בלהיות אוהד כדורגל, אוהד שרוף של מכבי חיפה. לעונה הנוכחית היה אמור לרכוש מנוי ל"סמי עופר" ביחד עם אביו.

בשנים הקרובות ייזכר הסיפור של שון כרמלי ז"ל בהקשרים של סולידריות, תמיכה ואחדות העם בישראל, בעיקר בזכות הלוויתו שאורגנה בתוך שעות ספורות ואליה הגיעו בחצות הליל, למעלה מ-20,000 איש. כמות האנשים האסטרונומית הזו, שברבות הימים הדביקה להלוויה ההמונית את המושג "הלוויית הפייסבוק הראשונה בישראל", הצליחה להתלכד יחד, הודות לפוסט מ-21 ביולי שכתב העיתונאי רפאל קבסה, אחד האוהדים המוכרים של מכבי חיפה בישראל ומי שעומד מאחורי קבוצת הפייסבוק הרשמית של אוהדי הקבוצה, שהצליח לגרום לעשרות אלפי מאוהדי הירוקים לעזוב הכל, ולהתגייס.

"זו בקשה ענקית מאיתנו אליכם, אוהדי מכבי חיפה, וזו ההזדמנות שלכם לעשות מצווה גדולה", רשם קבסה בהודעה על גבי הרשת החברתית, "שון כרמלי שנהרג אמש היה חייל בודד ואנחנו לא רוצים שההלוויה תהיה ריקה. היום בערב תתקיים ההלוויה שלו בבית העלמין הצבאי בשכונת נווה דוד בחיפה בשעה 23:00. בואו לתת כבוד אחרון לגיבור שנהרג כדי שאנחנו נוכל לחיות. זה המעט שנוכל לעשות עבורו ועבור העם שלנו". לפוסט המרגש הוא צירף שתי תמונות של כרמלי ז"ל, האחת במדים צבאיים וקסדה על הראש, השנייה עם צעיף של מכבי חיפה.

"הייתי באמצע פגישת עבודה ובאמצע התחילו להגיע שמועות על אוהד שלנו, חייל שנהרג באחת ההיתקלויות", מתאר קבסה את היום שבו הותרה לפרסום הידיעה על כרמלי, "כמה דקות אחרי מישהו אמר את השם של שון, וידעתי במי מדובר. אני לא מכיר את כל אוהדי הקבוצה, אבל יש כאלה שאני מכיר בפרצוף, שון הוא אחד מהם".

באותה העת ישבו להם אלון כרמלי ורעייתו, ההורים של שון ז"ל, בטקסס וכססו ציפורניים. הם לא שמעו מהבן תקופה ארוכה, והשמועות התחילו לזרום על אירוע עם נפגעים שבו מעורבת חטיבת גולני ברצועת עזה. "באותו יום הבנו שמשהו רע קורה", סיפר האב, "הייתי בארה"ב, ושעות לפני שפורסמה ההודעה הרשמית על החבר'ה מהגדוד של שון, כבר חשנו. חבר שלי בא וסיפר לנו מה קרה, וארזנו בדרך הביתה. לקח לנו הרבה זמן להגיע לארץ, כמעט יממה". ברגע אחד, כמעט בלתי נתפס, סיפר אלון כרמלי כי "כשאנחנו באוויר, אנשים קראו בעיתון את הידיעה על שון, ואנחנו איתם".

העובדה שמדובר במשפחה קטנה, ובשעת לילה מאוחרת, גרמה לחשש כי תהיה הלוויה קטנה ובקושי יהיה ניתן להשלים מניין. כאן, קבסה והפוסט נכנסו לעניינים. אחרי חצי שעה מרגע כתיבת הפוסט, היו לו כבר עשרת אלפים לייקים. "כאחד שמכיר את הרחוב החיפאי, התחלתי לקבל טלפונים והודעות לנייד ולתיבת ההודעות בפייסבוק, והבנתי שכל חיפה הולכת להגיע. הבנתי שיהיה גדול, אבל לא בסדר הגודל שזה היה באמת". בשעות שקדמו להלוויה, זכה הפוסט של קבסה ל-30,000 לייקים ובסה"כ נחשפו אליו כמיליון וחצי בני אדם. הכוח של הרשת החברתית.

באותם ימים, מכבי חיפה שהתה במחנה אימונים באוסטריה. "ראינו טלוויזיה ישראלית, וכולם כמובן נכנסים לפייסבוק כדי להתעדכן בכל מה שצריך", סיפר דובר הקבוצה, דודו בזק, "ואז ראינו משהו מדהים, את הפוסט שרפאל קבסה העלה לקבוצה של האוהדים. אני מכיר אותו, הוא בא מבית חרדי והוא בטח רק רצה לעשות מצווה עבור המשפחה, שיהיה מניין לפחות בבית העלמין, כי בכל זאת לא נעים. הסתכלתי על הפוסט, ואתה אומר 'מרגש מאוד' ועושה לייק, לכבד. אתה בכלל לא מאמין באותו רגע לאילו רמות זה יכול להגיע".

הלוויית ההמונים יוצאת לדרך
"עשרים אלף איש, ואתה הראשון. עשרים אלף איש, אחריך שון", המשיך אריאל הורוביץ בשיר שהקדיש לכרמלי ז"ל. "צועדים בשקט עם פרחים, שתי אחיות ועשרים אלף אחים. באו לומר תודה ולהיפרד, להגיד שאין דבר כזה חייל בודד. וגם עם לא ישכון לבדו, כל עוד ישנם בטקסס, בחיפה, בגוש עציון, אנשים כמוך, שון".

הודעת הפייסבוק של קבסה הצליחה להמם את כולם כולל אותו עצמו: "ההלוויה הייתה אמורה להתקיים ב-23:00, הגעתי שעה לפני ולא היה איפה לחנות. חניתי רחוק ליד בית העלמין השני, וכשהגעתי לשם הרגל, נעמדתי. אני עומד ומסתכל, ואני מרגיש שאני חי בסרט נע. אתה עומד במקום והכל זז. זה היה היסטרי. 45 דקות לפני, אי אפשר היה להיכנס לבית העלמין. רבע שעה לפני תחילת ההלוויה, הרשת האלחוטית נפלה מרוב העומס".

"לא הבנתי מה כל כך הרבה אנשים עושים שם", נזכר אלון כרמלי. "לא הבנתי לאן הם הולכים. גם לא היינו כ"כ מפוקסים. אני מכיר את בית העלמין הזה טוב מאוד ואף פעם אין שם פקקים, היינו בהלם גם מהמקרה. עד שהתקרבנו, ראינו שכולם מגיעים לבית העלמין. לא האמנו בכלל. כשהיינו בטקסס, אמרו לנו שההלוויה תהיה בלילה ויגיעו מעט אנשים. אז אמרתי לכולם שיהיה בסדר, ונסתדר עם כמה שיגיעו. ותראה מה קרה. דיברו על 20,000, אבל לפי המשטרה הבנתי שבכל סביבת בית העלמין, בחוץ ובפנים, היו משהו כמו 40,000".

לרגעים, עבור המשפחה הקרובה של שון, וגם עבור אלפי אוהדי מכבי חיפה שהגיעו, נדמה היה שהכבוד לו זוכה שון באותן הדקות, הוא הגדול ביותר. "זה בהחלט הכבוד הכי גדול שהוא היה יכול לקבל. שמעתי משר הביטחון דאז, שהרמטכ"ל שחק נפטר ועשו לו הלוויה, אז הגיעו כמה אלפים. הבן שלי, חייל רגיל ופשוט, ובעיקר לא מפורסם ולא מוכר, זכה שיגיעו אליו כמות מטורפת כזאת. זה לא דבר רגיל", אמר כרמלי האב.

בעודם במחנה האימונים, סיפר בזק על ה"אש בשדה הקוצים" שהתפשטה: "הולכים לאימון ערב, ומתחיל שיגעון. מיליון טלפונים. אני מקבל הודעות 'אני מגיע, דודו', ו'דודו, אני בא' וכו'. הרגשתי כאילו אנחנו מדברים על המשחק הראשון של מכבי חיפה בסמי עופר ולא על הלוויית חייל. מלחמות מביאות הרג, דם וכאב, אבל גם אחווה, רעות ואת תחושת ה'ביחד'".

חוסן של מועדון וקהל אוהדיו
"גם מועדוני כדורגל וגם אוהדים יכולים להראות צד אחר חוץ מהצד שכל הזמן מבליטים בתקשורת. מצד אחד, ביציעים כולם חמים, כועסים ומקללים, מצד שני זה הכל שייך למה שקורה בתוך המגרש, כי מחוצה לו הכל בסדר וכולם מתנהגים כמו בני אדם", התייחס האב לכוח שהפגינו אוהדי מכבי חיפה בסולידריות ובתמיכה.

אלון כרמלי כבר לא גר בטקסס יותר. "אשתי לא רוצה לחזור לארה"ב מאז מה שקרה בקיץ. מכרתי את העסק שלי לא מזמן, ואנחנו כאן כי קשה להיות שם בתקופה הזאת. פה זה אחרת ואנחנו מקבלים חיבוק גדול ועזרה מכולם, זה מחמם את הלב".

בחודש הבא צפוי להתקיים אירוע ספורט להנצחת זכרו של שון כרמלי ז"ל, ביוזמת אוהדי מכבי חיפה ובשיתוף עם המועדון. "כל דבר שינציח את שון, מבחינתנו זה ניצחון. לא הכרתי אותו, אבל הכרתי אותו לאחר המוות שלו. אני יודע שלעונה הנוכחית היה אמור להיות לו מנוי ב'סמי עופר', ו'סמי עופר' זה מרחק אווירי של קילומטר מבית העלמין ששם שון קבור. הוא תמיד איתנו. בזכות שון אנחנו משחקים כדורגל, בזכות אנשים כמוהו שנתנו את החיים שלהם למדינה. אז יכול להיות שהוא לא זכה לראות את 'סמי עופר', אבל הוא איתנו בלבד תמיד", סיפר דודו בזק.

גם אביו של כרמלי יוזם בימים אלה טורניר בין קבוצות האוהדים, למיגור תופעות האלימות והגזענות הגואות בכדורגל הישראלי: "אנחנו מדברים על קיום של טורניר אוהדים שרופים, שאת זה אני מכיר מקרוב כאוהד שרוף של מכבי חיפה. ברגע שכולם יהיו ביחד, ה'לה פמיליה' של בית"ר, אוהדי מכבי חיפה, הפועל חיפה, קרית שמונה, ב"ש וכו', אני מאמין שזה יקרב באופן טבעי את כולם וירגיע את השנאה והתחרות שיש ביציעים. בחוץ חושבים שאוהדים זה חיות, זה זמן להוכיח אחרת".