הסיפור של מכבי חיפה עצוב. אף אחד לא זוכר תקופה כל כך עצובה כמו שהיא עוברת עכשיו. היא מרוסקת, חסרת בטחון מינימלי, שחקנים לא מוכנים לקבל את הכדור ולבצע פעולות פשוטות. יש פה קריסה מקצועית ומנטאלית, כל מה שנעשה היום במכבי חיפה לא נעשה משיקול דעת, הכל בלחץ ובמהירות, בלי מחשבה. גם הרכישות המוזרות לא באו תוך כדי מחשבה לעתיד. הכל נעשה כדי לרצות את האוהדים או משהו כזה, זה לא רציני.
חשבנו אחרי ההדחה מגביע המדינה שמכבי חיפה גמרה את העונה, אבל היא בעצם רק מתחילה אותה, כי היא נלחמת על החיים שלה בליגת העל. מכבי חיפה נמצאת בסכנה מוחשית לרדת לליגה הלאומית. היא נוסעת לעכו בשבת הקרובה למשחק של להיות או לחדול, ואם היא לא תנצח שם זה יעבור כל גבול. לחיפה יש מזל שיש את הפועל עכו והפועל פ"ת בליגה, אחרת היא היתה מסובכת הרבה יותר.
יש דברים שנעשים במועדון שאינם מתאימים לו. שחקנים שמועמדים לעזוב בועטים פנדל, שחקנים שישבו ביציע שבוע אחד, שבוע אחרי הם בהרכב. זה בא לידי ביטוי במגרש, אין יד מכוונת, המאמן חסר השפעה. אין מי שיכוון את השחקנים, שלא יודעים מה לעשות. גם מי שנכנס וגם מי שיוצא לא יודע מה לעשות. זה מאוד עצוב לראות את מכבי חיפה במצב הזה עם האיצטדיון החדש והקהל הנפלא, כל הקריסה הזו זה דבר שאינו מובן לי.
במקום להביא את כל השחקנים במאות אלפי יורו, אפשר להסתכל על שחקנים כמו גאדיר, ריאן והחבר'ה מהפועל פ"ת... יש היום שחקנים מוכשרים וחיפה צריכה לחשוב איך היא מחזירה את הילדים האלה. אין דבר יותר בריא לקבוצת כדורגל משחקני בית. במכבי חיפה זה לא קיים. עליהם לבנות יותר על החומר המקומי, להכין אותם לשנה הבאה ולא להביא שחקנים זרים שלא יודעים מה הכושר שלהם או לא זוכרים מתי פעם אחרונה ששיחקו.
כמה מילים על הדרבי
אני לא זוכר בהיסטוריה מקרה שהפועל תל אביב מגיעה כל כך נחותה לדרבי כמו הפעם. הפועל היא קבוצה שבורה, שתתפלל לסיים את המשחק הזה בהפסד מינימלי. אין לה את הכלים והחומר להתמודד מול מכבי. היא לא יכולה להיות יריבה שקולה. אמנם בדרבי הכל אפשרי, אבל אני לא חושב להפועל סיכוי אפילו לדגדג את מכבי.