הניצחון של הפועל קריית שמונה על מכבי תל אביב, ופער 6 הנקודות שנפתח בין שתי הקבוצות, הוא הכל חוץ ממקרי. כבר תקופה לא קצרה שהצהובים מגמגמים מצד אחד, ואילו הקבוצה מהצפון מוכיחה יציבות מרשימה. 3 סיבות לתקופה הפחות טובה של מכבי, ומנגד – 3 סיבות להצלחת הפרוייקט של איזי שירצקי וברק בכר.
מצעד הטעויות של פאקו: זהבי, החלוצים וההגנה
הוא הגיע בסערה עם אימפקט נהדר בהתחלה, אבל בחודשיים האחרונים יש במכבי תל אביב כשלים גלויים שהם לא מקרה חד פעמי.
1. בזבוז מוחלט של ערן זהבי כשהוא משחק בצד כמו במחצית הראשונה. הוא חייב לשחק באמצע, בשלישיית הקישור (כמו בנבחרת). ככה הוא יכול לבנות התקפות ולהיכנס לעומק בלי כדור ומפנה מקום לעוד שחקן התקפי על הקו. שלישיית הקישור בלעדיו אנמית ושבלונית.
2. אין מכבי חלוץ בכושר הבקעה. עדן בן בסט איבד בטחון מהמשחקים המוגזמים של פאקו, ראדה פריצה וברק בדש לא נכנסים לקצב ברוטציה הזו.
3. משחק הגנה רע, רע מאוד אפילו. הלחץ שלה קדימה על היריבה הוא אינטנסיבי אבל לא חכם - כך שהבלמים עומדים חשופים מול התקפות מהירות של היריבה וקל להגיע למצבים נגדה.
מצעד ההברקות של ברק בכר: הדרך, הסגנון והביחד
יש לו בוס כמו איזי שרצקי שמבין מאוד כדורגל, אבל גם מאוד קשה ותובעני. הוא מצליח לייצר כדורגל מצוין ורעב תמידי אצל השחקנים שלו והכל בתוך הפסטורליה בצפון. אלו הן נקודות המפתח להצלחה הזו:
1. השקט הנפשי של קרית שמונה (גם בדקות חלשות) והאמונה שהדרך שלהם נכונה. ברק בכר בנה צוות מאמנים מצוין סביבו: מקצועי, מנטלי וגופני שנותן יתרון לאורך זמן.
2. סגנון משחק גמיש שמנצל את היתרונות שלה. הפעם לא היה טעם לשלוט בכדור כי מכבי פגיעה במתפרצות מול המהירות של ק"ש. היא פגיעה מול מצבים נייחים, ובק"ש יודעים לנצל זאת.
3. קבוצתיות אדירה גם בהתקפה וגם בהגנה, חלוקת שערים נהדרת בין השחקנים ומעל הכל - משחק ההגנה חכם ומחויב גם של החלק ההתקפי. זה מקל על ההגנה.
בשורה התחתונה, הצהרת הכוונות של קרית שמונה, הטעויות החוזרות של מכבי ת"א והחלטת בית הדין להפחית לה נקודות הופכות את המירוץ לאליפות לסופר מעניין. יש עכשיו שלושה מחזורים בתוך שבוע - נראה מי תדע להתמודד עם ההשלכות.