זה היה ביתי: 5 הרגעים הבלתי נשכחים מחיפה

קריית אליעזר. צמד מילים שמעורר כל כך הרבה תחושות. רובן שמחות, חלקן קצת פחות, אבל כולן - מרגשות עד דמעות. בתור אוהד מכבי חיפה, דווקא כזה שגדל בדרום ולא בכרמל, חוויתי המון אירועים ורגעים שאקח איתי לעד מהאצטדיון המרגש הזה. ניצחונות, הפסדים, דרבים בוערים, מפגשי פסגה, דרמות, טראומות, כוכבים מאירופה. הכל.

הערב נגיע כולנו למפלצת הבטון המיושנת הזו, אך הכל-כך אהובה עלינו, ונחלוק לה כבוד אחרון. בעידן הכדורגל המודרני, לא היה מנוס מלאמץ מגרש ביתי איכותי יותר והמעבר לאצטדיון החדש והמרשים מבורך בעיני כולם, אך קריית אליעזר תמיד יישאר בליבנו. בין כל הרגעים והזמנים היפים של האצטדיון הזה, צריך בכל זאת לבחור מה הבולטים ביותר. הנה הרשימה שלי:

5. ב-4 באוגוסט 2009, בעיצומו של קיץ ישראלי טיפוסי, מכבי  חיפה פגשה את אקטובה, יריבה קזחית וחביבה, בסיבוב השלישי של מוקדמות ליגת האלופות. אחרי 0:0 בחוץ, כל מה שמכבי חיפה הייתה צריכה זה לנצח. 0:1 או 9:10, זה לא באמת משנה. אחרי כרבע שעה ובניגוד לכל התכניות,האורחים הצנועים מקזחסטן כבר הוליכו 0:3. הירוקים המיוזעים ביציע (היה זה אחד הימים החמים שזכורים לי בקרית אליעזר) נכנסו להלם מוחלט ולא ידעו אם לצחוק או לבכות, אבל מהפך בזק של יניב קטן, אייל גולסה וצמד של ולדימיר דבאלשווילי הפכו ל-3:4 שייזכר לעד, ושלחו את מכבי חיפה לשלב הבא בדרך לליגת האלופות.

4. ב-26 במאי 1984, מכבי חיפה עשתה היסטוריה וזכתה לראשונה  בתואר האליפות. משה סלקטר, החלוץ האגדי, עלה לנגיחה, "שלף את האנטנה" כפי שנהגו לומר עליו שחקני ואוהדי מכבי חיפה וכבש את שער האליפות מול רמת עמידר. 20,000 אוהדים ירוקים חזו באבן הדרך הראשונה של מכבי חיפה בדרך לשושלת ארוכה. יציעי הבטון המאובקים זכו לטעום סוף סוף את טעם הזכייה בצלחת. היסטוריה אותה הוביל שלמה שרף ונתנה את ברכת הדרך לרצף הצלחות מרשים.

3. ב-11 בפברואר 2001, משחק עונה מול הפועל ת"א, שהייתה ידועה כמתקשה כרונית בקריית אליעזר, אך הפעם עשתה הכל נכון והובילה 0:1 במשך כל המשחק, עד שקרן אחת שהוגבהה מימין מצאה איכשהו את הראש של אדורם קייסי ומשם את הרשת של שביט אלימלך. קייסי עצמו כבר הגדיר בעבר את השער הזה כגדול ביותר בקריירה שלו, אפילו גדול מהשער בגראץ, ברגע שיינצר לעד גם בליבם של האוהדים ושהחזיר בסופו של דבר את צלחת האליפות לכרמל אחרי שבע שנים.

2. ב-1 באוקטובר 1998 הגיעה לחיפה פאריס סן-ז'רמן הגדולה והנוצצת מצרפת, אך זו לא סינוורה יותר מדי את הירוקים, שיחד עם קריית אליעזר מפוצץ ב-18,000 אוהדים רשמה את אחד הניצחונות הגדולים בהיסטוריה שלה עם 2:3 דרמטי. שער יתרון של קייסי וצמד של אלון מזרחי, אחד מהם שער ניצחון בדקה ה-90, העלו את מכבי חיפה שלב על חשבון המעצמה מצרפת, שלושה חודשים בלבד אחרי שהנבחרת הלאומית זכתה בגביע העולם.

1. רגע השיא עבור אוהדי מכבי חיפה, לא רק בין כותלי קריית אליעזר, ובלי תחרות. בפברואר 1994 נפגשו בקריה שתי הקבוצות הכי גדולות בארץ אז, מכבי חיפה ומכבי ת"א בימים בהם היריבות בין השתיים שברה שיאים. באותה עונה גם מכבי חיפה ניפצה כל שיא אפשרי, הביסה 0:5 את הצהובים באחד המשחקים הכי מדוברים אי פעם בדרך לאליפות בעונה נטולת הפסדים (!). אייל ברקוביץ', אלון מזרחי, ראובן עטר, איוון גצקו ומשה גלאם כבשו. האצטדיון רעד. קונצרט.

אז נכון, היו גם לא מעט רגעים שנעדיף לשכוח כמו הרביעייה מקרית גת או זו מהרצליה ולא מעט שנים שחונות ושחורות, אך קריית אליעזר שימש עבור כולם כבית, ובית הוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה. קיבלנו אותו באהבה, ברגעי האושר ולא פחות חשוב מכך – גם בימים העגומים. מול מכבי ת"א, 14,000 אוהדים, שנושאים עימם את כל הזכרונות, יגיעו לכבד את "סבא אליעזר" על הבמה המרכזית מול היריבה הכי גדולה. אי אפשר לבקש פרידה יותר מכובדת מזאת.