אין בכלל ספק ששני המשחקים בין פורטוגל לשבדיה, הראשון ביום שישי בערב והגומלין ביום שלישי, יהיו מרתקים. כל חובבי הכדורגל בעולם לא יחמיצו את מפגש הענקיות הזה, שהשיא שלו יהיה הדו-קרב בין שניים מהשחקנים הטובים בעולם - כריסטיאנו רונאלדו וזלאטן איברהימוביץ'.
אבל בינינו, מי בכלל צריך את זה? ביום שלישי בלילה, אחרי שיסתיים משחק הגומלין בשטוקהולם, אחת משתי הנבחרות תתחיל לעכל שהיא לא תהיה במונדיאל ואחד משני כוכבי העל הללו יבין שבמקום לשחק בקיץ בברזיל, הוא ייאלץ לצפות במשחקים בטלוויזיה.
יש הרבה מאוד טענות כלפי פיפ"א. עיקר הטענות קשורות לשחיתות, שמביאה להחלטות מוזרות ולא סבירות. מה למשל? מדינה ננסית כמו קטאר תארח את המונדיאל, ועכשיו אחרי שכולם הבינו שלא ניתן לשחק שם בחום הנורא של הקיץ, רוצים להעביר את הטורניר לחודשי החורף. אבל רבות מההחלטות התמוהות של פיפ"א לא קשורות לשחיתות וללחצים פוליטיים וכלכליים כאלו ואחרים, אלא סתם לטיפשות.
כאשר נודע מי הן שמונה הנבחרות האירופאיות שישחקו בפלייאוף העלייה למונדיאל, הוחלט שההגרלה לא תהיה חופשית לחלוטין אלא שייקבעו שני דרגים, עליון ותחתון. ועל פי מה נקבעו שני הדרגים? על פי דירוג פיפ"א הידוע לשמצה, שלפעמים הקשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט. וכך קרה שבדרג א' הופיעו נבחרות פורטוגל, יוון, קרואטיה ואוקראינה, ובדרג ב' צרפת, שבדיה, רומניה ואיסלנד. ההגרלה זימה לפורטוגל את שבדיה, אבל באותה מידה יכולנו לקבל את פורטוגל מול צרפת, גרוע לא פחות...
איך שלא תסובבו את זה, אין פה היגיון. המונדיאל הוא אירוע הספורט הגדול והיוקרתי ביותר בעולם, שחלק מהקסם שלו זו המסורת וההיסטוריה. ולכן העדיפות צריכה להינתן לנבחרות עם העבר המפואר ביותר. לא יכול להיות שצרפת, אלופת העולם ב-1998, תהיה בדרג השני ואילו אוקראינה, שהשתתפה במונדיאל אחד, תהיה מדורגת לפניה!
ההיגיון הבריא צריך היה להביא לכך שבדרג הראשון ייכללו צרפת (אלופת העולם ב-1998, סגנית ב-2006, ומקום שלישי ב-1958 ו-1986), שבדיה (סגנית אלופת עולם ב-1958, מקום שלישי ב-1950 ו-1954), פורטוגל (מקום שלישי ב-1966 ומקום רביעי ב-2006) וקרואטיה (מקום שלישי ב-1998).
כמובן שלאף אחת מהארבע לא היה מובטח מקום במונדיאל. הן עדיין היו צריכות לעבור את שלב הפלייאוף - אבל לפחות לא היינו מגיעים לסיטואציה ההזויה שבה אחד מהכוכבים הגדולים בעולם ייעדר בוודאות מהמונדיאל.
סוף הכסילות של פיפ"א? ממש ממש לא. הפערים העצומים שנראו במשחק בין אורוגוואי לירדן (ואחר כך גם בין מקסיקו לניו זילנד) מעלים שאלה נוספת: מי צריך את משחקי הפלייאוף המיותרים האלה? אורוגוואי הביסה את ירדן 0:5 בחוץ, במשחק מאוד בינוני בסטנדרטים שלה ואני חושש שירדן האומללה תחטוף בשבוע הבא תבוסה כפולה ומכופלת במונטבידאו. למי זה נחוץ?
אפשר וצריך היה להחליט מראש שלדרום אמריקה מגיעים חמישה כרטיסים למונדיאל – ולא ארבעה וחצי – ולאסיה ארבעה. זה יפה שפיפ"א רוצה לקדם את הכדורגל בכל העולם, אבל צריך להיות היגיון מאחורי השיגעון. הכדורגל באפריקה התפתח באופן מרשים בשנים האחרונות ומאות שחקנים אפריקנים משחקים בהצלחה רבה באירופה. לכן לאפריקה מגיע לקבל חמישה כרטיסים למונדיאל. ואפילו שישה.
אבל כמה שחקנים מצטיינים מאסיה אתם מכירים בליגות הבכירות של אירופה? יש בערך חמישה יפנים טובים, ארבעה קוריאנים ושני איראנים. זהו. מסתבר שהכדורגל באסיה עדיין לא מספיק איכותי, ומעבר לשלוש-ארבע נבחרות (כולל אוסטרליה), כל היתר ברמה נמוכה למדי.
העניין הוא שהפוליטיקה היא זו שקובעת בסופו של דבר את מספר הנבחרות ששולחת כל יבשת, ולכן ספ בלאטר ומישל פלאטיני "עוזרים" למדינות הקטנות וליבשות החלשות, כי מה שמעניין אותם בעצם זה לקבל את ההצבעה הנכונה בקונגרס הבא.