בוקר אחד התעוררו שחקני נבחרת הצעירה של ישראל, רובם אפילו לא כוכבים בליגת העל, וגילו להפתעתם שהם טאלנטים גדולים שאמורים להשתוות לאיטליה, ספרד, אנגליה וכל שבע הטובות באירופה, תוך משחק כדורגל שובה עין. כדורגל שלעיתים רחוקות שיחקו בליגה שלנו. ואז, אחרי שקיבלו פיק ברכיים במשחק הראשון מגודל המעמד, הם גילו שמרסקים אותם, משפילים אותם ואת המאמן שלהם בכל מקום אפשרי ובאופן בוטה, ואפילו הקהל שלהם עושה להם "אולה" ציני במשחק מול איטליה - אחת המועמדות לכתר.
החגיגות אחרי המשחק מול אנגליה היו מוגזמות, אבל שיקפו את הניצחון הפנימי של השחקנים כלפי התקשורת והקהל שזלזלן וריסקו אותם במשך שבוע. אפשר להבין את הרגש שצף ועלה בהם, אבל עדיין היה צריך לשמוח בצורה יותר מאופקת ולא לתת סיבה לאנשים להתמקד בחגיגה אלא בניצחון המצוין.
ואחרי כל זה, צריך גם לסכם את היורו של נבחרת ישראל (להזכירכם, הנבחרת שלנו). ניצחון על אנגליה, תיקו מול נורבגיה, והפסד לאיטליה. יותר נקודות בטורניר מגרמניה, רוסיה ואנגליה. כל מי שהיה שומע לפני פתיחת הטורניר שזו תהיה השורה התחתונה של הנבחרת, היה מחייך בסיפוק. נבחרת ישראל, החלשה מבין שמונה הטובות באירופה (לדעתי גם בין ה-15), צריכה להתנצל על ההופעה שלה ביורו הזה? אתם רציניים?
אני בטוח שנבחרת אנגליה חוזרת היום הביתה מלאת "גאווה" בהפסד המשפיל שלה לנבחרת ישראל. הרי השחקנים שלה, שגם ככה נצלבים במולדתם, לא ידעו שהפסד כזה ישאיר אותם עם אפס נקודות בטורניר, שייזכר לעד כגרוע מאוד. הם פשוט רצו להיות נחמדים למארחת. וברצינות, נבחרת אנגליה רצתה מאוד לנצח אתמול. זה היה אמנם משחק משוחרר ולחוץ פחות, אבל גם ותחת עייפות מצטברת, מה שהקל על הנבחרת שלנו שזקוקה לשטחים ומרווחים כדי לייצר כדורגל שקשה לה לייצר תחת לחץ אינטנסיבי.
ועדיין, זה נצחון נהדר. ניצחון של נבחרת ששיחקה במשחק הראשון רע מאוד מול נורבגיה למרות התיקו, נתנה 35 דקות מצוינות נגד איטליה עד ההרחקה וקינחה בניצחון יפה על אנגליה. נבחרת שמבחינה מקצועית השתפרה ממשחק למשחק. כל מה שצריך כרגע זה בעיקר פורפורציות. לא לחסל אחרי הפסד, ולא להשתגע אחרי ניצחון. עזבו אתכם מתוצאות מופלאות כרגע, כי כל הצלחה תהיה מקרית ולא תשקף את הכדורגל שלנו, עד שלא נבנה דרך ונהיה מוכנים לספוג מכשולים, טעויות והרבה סלחנות בכל מה שקשור לתוצאות.
למרות הניצחון של הנבחרת אתמול, היורו הזה הבהיר לנו כמה אנחנו רחוקים בין הציפיות המופרכות למציאות היום יומית. צריכים לדרוש, להשקיע ולעבוד מגיל צעיר בגישה בלתי מתפשרת, כדי שחצי השעה הראשונה מול איטליה תהיה הדוגמא לצורת משחק של כל נבחרת בכל גיל. שתהיה אבן דרך
לאגרסיביות,דינאמיות, משחק מהיר ומדויק תחת לחץ וקצב גבוה. עד אז נמשיך להיות מתוסכלים ולהוציא את זה בצורה מזלזלת על נבחרות ישראל, כי זה הפך בזמן האחרון לספורט הלאומי שלנו.