קורע לב. כדורגלנית העבר ספיר כדורי הלכה לעולמה היום (חמישי) לאחר מאבק הירואי במחלת הסרטן. כדורי, בת 33 במותה, שיחקה בקבוצות הנוער של מכבי כישרונות חדרה ואף שיחקה בהפועל רעננה, כאשר היו לה מספר הופעות בנבחרת ישראל.
כדורי נאבקה שנים במחלת הסרטן, מאז 2018, והייתה לאחת הדמויות האהובות בכדורגל הנשים הישראלי. יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ ספד: "עצב עצום עם קבלת הידיעה על מותה של ספיר כדורי. אישה מלאת חדוות חיים, ספורטאית בלב ובנפש, לוחמת בכל רמ״ח אביריה, שנאבקה שנים במחלה הארורה, לרגעים אף גברה עליה, ולימדה את כולנו שיעור מאלף באהבת החיים והאדם".
זוארץ המשיך: "ספיר היתה שוערת נבחרת ישראל ונבחרה להנהלת ענף כדורגל נשים מתוך רצון עז להמשיך לתרום לענף שכל כל אהבה והאמינה ביכולתו לשנות חיים. חיבקנו אותה, סייענו וקיווינו לנס, אבל הסוף אחר. זכרה יישאר אתנו לעד. נוחי על משכבך בשלום".
שמעון מימון, סגן יו"ר ההתאחדות והממונה על ענף כדורגל הנשים: "ליוויתי את ספיר לאורך כמעט שני עשורים, נפעם תמיד מהנחישות, טוב הלב, האומץ והרצון כל הזמן לחתור למצוינות, לעזור לשחקניות צעירות ולתרום לענף שהיה בית עבורה. גם ברגעים הכי קשים לאורך השנים האחרונות, היא גרמה לכולנו להאמין ששוב תנצח. נדע למצוא את הדרכים להנציח את זכרה. היא כל כך ראויה לזה. דמות שהיא מופת והשראה עבור כל אחד ואחת".
הלב מסרב להאמין.
אני מכירה את ספיר מאז שהייתה ילדה בת 14, ראיתי אותה גדלה ומתפתחת, עם חיוך ענק, לב פתוח וחלום גדול, הופכת לשוערת בנבחרת ישראל. אבל מי שהכיר את ספיר יודע שהכדורגל היה רק חלק מהסיפור שלה. לפני הכול היא הייתה בן אדם נדיר. מלאך אמיתי. חברה מהסוג שכל אדם היה מתפלל שתהיה לו בחיים.
קארין סנדל, יו"ר ארגון השחקנים והשחקניות: "הלב מסרב להאמין. ספיר הייתה אחת שלא תפגע בזבוב. תמיד עם חיוך, תמיד רוצה לעזור, תמיד שם בשביל אחרות ואחרים בלי חשבון ובלי רעש. כזאת היא הייתה. לב ענק עטוף באור. בימים האחרונים היינו לצידה וניסינו לעשות הכול כדי לגייס עבורה את הכסף לתרופה שהייתה צריכה. התפללנו, קיווינו, ונאחזנו בכל שביב של סיכוי, בעיקר כי כל מי שמסביבה רצה להחזיר לה מעט מכל הטוב שהיא נתנה לעולם".
סנדל המשיכה: "כיו״ר ארגון השחקנים והשחקניות, אבל קודם כל כחברה שלה, אני רוצה לומר בשם כולנו, ספיר הייתה חלק ממשפחת הכדורגל הישראלית, ממשפחת כדורגל הנשים, ומהלב של כל מי שזכה להכיר אותה. האובדן שלה הוא כאב עצום לענף כולו, אבל הרבה לפני זה כאב אישי, אנושי, בלתי נתפס. ספיר אהובה שלנו, תודה על הטוב שלך. על החיוך. על החברות. על הנתינה. על הלב הכי גדול שיש. הלוואי שהיית יודעת כמה אהבו אותך וכמה תחסרי. מחבקת את המשפחה שלה, את החברות והחברים, ואת כל קהילת הכדורגל שכואבת היום יחד".
יהי זכרה ברוך