אליפות העולם בג׳ודו תצא לדרך מחר (ראשון) בבאקו שבאזרבייג׳אן, עם 11 ג׳ודוקות שייצגו את ישראל. בראש, יעמוד שני הרשקו, מאמן העל של הנבחרת, כשזו תהיה לפעם הראשונה במסגרת אליפות העולם שנבחרת ישראל תתחרה במתכונת מאוחדת, לאחר שנבחרות הגברים והנשים התאחדו. בשנה שעברה חלק מהספורטאים לא הורשו להתחרות באליפות שנערכה בבודפשט בעקבות סבב נוסף מול איראן, שהביא להסרת השתתפותם מהאליפות בשל חששות ביטחוניים כבדים.
מאמן העל שיתף על רמת המוכנות, השאיפות והציפיות מהנבחרת, על הדור המנוסה לצד הדור הצעיר, נקודת המוצא בדרך למשחקים האולימפיים בלוס אנג׳לס 2028, והאחריות והגאווה הלאומית על הבמה הגדולה בשנה.
שני בהצלחה באליפות. אנחנו לקראת רגע האמת, מה דעתך על רמת המוכנות של הנבחרת באופן כללי?
״זו נבחרת גדולה, יש פה הבדלי רמות, ויש פה גם הבדלי מוכנות. יש לנו פה בנבחרת ספורטאיות וספורטאי שביום נתון יכולים להגיע לאזור הפודיום, וזאת השאיפה שלנו. לצד זה יש לנו ספורטאים יותר צעירים, פחות מנוסים, אולי פחות מוכנים, שאנחנו מצפים לראות את ההתקדמות שלהם דווקא באליפות עולם. בסופו של דבר אליפות עולם היא פלטפורמה להתכונן לתחרות מטרה שקורית פעם בארבע שנים, המשחקים האולימפיים״.
״באליפות העולם הקודמת לא יכולנו ממש להשתתף בגלל הבעיה הביטחונית שהייתה אז. כך שלמעשה זה יהיה ניסוי כלים ראשון לקראת המשחקים האולימפיים, לראות איך הספורטאים מתפקדים, איך הם מגיבים, גם לתוכנית אימונים וגם כנבחרת מעורבת שלמעשה פעם ראשונה כולם מתחרים באופן מלא. הציפייה שלנו היא כמו תמיד, בכל תחרות שאנחנו עושים, להגיע לפודיום. השאיפה המרכזית שלנו היא לראות איך הספורטאים הצעירים והפחות מנוסים מתקדמים, ואיך אלה שאמורים להוביל את הנבחרת מתקרבים לאזור המדליות״.
ניגע במובילי הנבחרת, באיזה כושר רז הרשקו מגיעה לאליפות?
״אני חושב שרז עדיין לא בשיא שלה, והיא גם לא צריכה להיות כרגע בשיא שלה. היא אולי אחת הספורטאיות האולימפיות, לא רק בג'ודו, אני אומר בכלל בספורט הישראלי, שיחסית חזרה מהר מאוד לפודיומים באליפויות אירופה ובתחרויות מטרה, והיא מדורגת ראשונה בעולם. עדיין לא הכל 100%, גם הקטגוריה שלה השתנתה, יש שם כמה יריבות מאוד מאוד חזקות, כולל כאלו שהיא עדיין לא ניצחה, ויותר מאחת. המטרה שלנו לראות באליפות עולם שהיא התקדמה עוד קצת. אחרי התחרות בבודפשט היא עשתה תחרות לא רעה בכלל. אנחנו לא מסתכלים רק על המדליות, מסתכלים על הביצוע בתוך הקרבות. גם שם, בבודפשט, היו לה כמה קשיים תוך כדי התחרות, שזה מצד אחד טבעי, ומצד שני אלה דברים שאפשר לשפר אותם ואנחנו מנסים לשפר אותם. אני חושב שהיא תגיע לאליפות עולם ברמת מוכנות הכי גבוהה שהיא הייתה אולי מאז המשחקים האולימפיים בפריז, אבל צריך לראות מה יהיה בשטח. ג'ודו זה ענף מאוד מורכב, ונקווה שההפתעות הטובות יהיו לצדנו. אני חושב שרז אולי ביום לא הכי מושלם שלה, מותנה ביריבות שלה, כן יכולה להתקרב לפודיום״.
גפן פרימו זכתה בזהב לאחרונה וקיבלה הרבה ביטחון, תמנע נלסון לוי תמיד מועמדת להתקדם בתחרויות. מה מידת המוכנות שלהן?
״אני חושב שתמנע וגפן צריכות יום מושלם כדי להגיע קרוב לפודיום. אם הן יהיו ביום מושלם, הן יכולות להתקרב לשם. גם להן יש יריבות בקטגוריה שהן עדיין לא ניצחו, יריבות שהן מאוד מתקשות איתן. אני חושב שתמנע וגפן יהיו מאוד מוכנות לאליפות עולם. גם עליהן אנחנו נראה את זה בשטח, נראה את ההגרלה, נראה איך הג׳ודו שלהן יהיה מקרב לקרב, ואני מאוד מקווה שהן יתקרבו לפודיום״.
ניגע בדור הצעיר יותר. יש לנו את יצחק אשפיז שעושה עונת תחרויות מופלאה, ומסתמן כג'ודוקא מאוד מצליח כבר מגיל צעיר. בסופו של דבר הוא לא מנוסה באליפות עולם לבוגרים. איך אתה רואה את נקודת הפתיחה שלו עוד לפני שהאליפות מתחילה?
״אני חושב שיצחק היום הגיע למעמד שאין ספורטאי בקטגוריה שלו שלא חושש ממנו, ולא מעדיף שלא להתחרות נגדו. הוא גם ספורטאי שיודע לעלות לקרב ולשים את ה-100% שלו על המזרן. אני חושב שהוא לא מנוסה מבחינת השנים, אבל הוא עבר דרך מדהימה באחד עשר החודשים האחרונים. הוא גם התחרה כמעט עם כל היריבים החזקים, ניצח חלק גדול מהם, הפסיד גם לחלק מהם. זה יהיה מעניין, הקטגוריה שלו מאוד מעניינת. אני חושב שגם יצחק, אם הוא יבוא ביום מושלם, אז כל תוצאה היא אפשרית. מצד שני, הדרך איתו היא דרך ארוכה, אנחנו רוצים להכין אותו למשחקים האולימפיים בלוס אנג׳לס. אני מקווה שהוא לא יעשה טעויות, אבל אם חייבים לעשות טעויות, אז שזה יהיה לפני המשחקים האולימפיים״.
לא נתחרה הפעם בתחרות הקבוצתית גם בעקבות פציעה וגם בעקבות החלטה מקצועית שלקחתם. כמה זה משהו שכן היית רוצה לנסות ולראות בנקודת הזמן הזאת?
״קודם כל צריך להגיד את האמת, אנחנו כרגע לא נבחרת חזקה בפן הקבוצתי. יש לנו בעיה קצת בגברים אין לנו משקל כבד, וגם יוסיף סימין בעד 100 ק״ג הוא עדיין לא ברמה של הטופ העולמי. לצד זה, כמו שקרה במשחקים האולימפיים בפריז, השיקול שלי להשתתף היה שאמרתי שזה חשוב שהם יטעמו מזה, כי יש לנו שאיפה מאוד גדולה להשתתף בתחרות הקבוצתית. להגיע לקבוצתי זה יותר קשה מאשר לעשות מדליה אולימפית, אנשים אולי לא מעריכים את זה מספיק, אבל עצם ההשתתפות בתחרות הקבוצתית היא כבר הישג יוצא דופן. רציתי שהספורטאים יחוו פעם אחת לפני המשחקים את התחרות הקבוצתית. הבסיס היה שרז ויולי עלמה מישינר יקחו על עצמן את המשקל הכבד כי שתיהן מתחרות ביום האחרון. זה חתיכת אירוע להתחרות ביום האחרון, ראינו את זה על רז בפריז, היא כמעט ולא תפקדה בתחרות הקבוצתית שהייתה יום אחרי יום התחרות שלה. יולי מאוד התקדמה ורציתי לחלק ביניהן את העומס האליפות, אבל לצערי יולי נפצעה, פציעה שלא מצריכה ניתוח, אבל מצריכה כמה חודשי התאוששות. לכן החלטתי לגנוז את העניין הזה, כי להגיע לתחרות הקבוצתית ללא המשקל הכבד שלנו, שהוא אמור להיות אחד מהחוזקות שלנו, זה לא יהיה אותו הדבר אז החלטתי לבטל את זה בצער. אני מקווה שבאליפות העולם הבאה נוכל להתחרות בתחרות הקבוצתית״.
האליפות הזו קורית בשבוע הכי רגיש אולי שהיה לנו אי פעם במדינה, ובשנה שעברה לא כולם זכו להתחרות באליפות בעקבות אירועים ביטחוניים. כמה אחריות אתה מרגיש שיש לכם בייצוג של המדינה?
״אני חושב שציונות והרגשת מחויבות כלפי המדינה תמיד היו, אבל אני חושב שאחרי השבעה באוקטובר זה התחדד מאוד גם אצל הספורטאים והספורטאיות שלנו. אנחנו לוקחים את זה כחלק מהאחריות שלנו, וכל אחד פה נושא איתו גם אחריות אישית כי יש לכל אחד פה מישהו שהוא מכיר, מישהו שהוא מלווה, מישהו שבאיזושהי צורה החיים שלו נגדעו, משפחות שהוא מכיר. אני חושב שזה רק גורם לנו למוטיבציה יותר גדולה. אז נכון שאנחנו תחת אבטחה מאוד מאוד מוקפדת, ואנחנו די נעולים במלון, והחופש תנועה שלנו מאוד מוגבל, ואנחנו לא יכולים להסתובב עם סמלי ישראל, ועוד המון המון בעיות. אני חושב שכל הדבר הזה הוא לא נעים, אבל מתוקף האחריות שלנו זה נותן לנו יותר מוטיבציה וזה לא תירוץ עבורנו, זה בדיוק הפוך, יש לנו עוד סיבה להילחם עליה״.