קריירה אדירה בכחול לבן מגיעה היום (חמישי), באופן רשמי, אל סיומה. אורי ששון, המדליסט האולימפי מריו וטוקיו, החליט לפרוש מפעילות ספורטיבית בגיל 31 והוא הודיע על כך במסיבת עיתונאים.
"למעלה מ-20 שנה שאני נמצא בתוך הג'ודו - עולם מופלא ועוצמתי שמביא אותי כל פעם מחדש לרגעים יוצאי דופן. היום אני מודיע על פרישה מהענף שהפך אותי למי שאני", התרגש, "מאז ומתמיד מערכת היחסים שלי עם הג'ודו הייתה מורכבת - מצד אחד התשוקה להגשים את החלום ולהיות מדליסט אולימפי ומצד שני לא מעט ספקות ושאלות פנימיות האם אני מסוגל לעשות את זה. ב-2016 באולימפיאדת ריו ניצחתי את כל הפחדים על הפודיום. זה היה שווה כל קושי וכל פחד וזה מסר שחשוב לי להעביר לילדים - לכל אחד יש פחדים וספקות, ולכל אחד יש את הכוחות להתגבר".
"אחרי הזכייה יכולתי לפרוש, היה לי את כל מה שחלמתי עליו אבל בחרתי לאתגר את עצמי ולהמשיך לעוד אולימפיאדה. אחת החוויות הכי חזקות שחוויתי הייתה בגרנד סלאם תל אביב, זכיתי שנה שאחרי שנה וזה היה מטורף לחוות את הקהל הישראלי כל כך קרוב למזרון. המשחקים הטוקיו 2020 היו חוויה בלתי נשכחת.
הבנתי מה זה ספורט קבוצתי - בטורניר המיוחד הזה היה משהו אחר. כל אחד היה בשביל השני והשנייה כמו שאף פעם לא היה. המון אנשים התרגשו מההישג ובצד, בזכות חבריי וחברותיי הייתי הג'ודאי הישראלי הראשון שמחזיק בשתי מדליות אולימפיות. אם הייתי פורש אחרי ריו לא הייתי סולח לעצמי, איזה מזל היה לבחור נכון.
אחרי טוקיו בחרתי להתנתק ולחשוב על המשמעות מבפנים. הבנתי שכבר אין בי את האש להתמודד עם כל האתגרים. אני מרגיש שמיציתי את הקריירה שלי ולא מתחרט על דבר. שמתי את הלב שלי על המזרן בכל קרב, גם כשלא הלך. למדתי שהתמדה מביאה את התוצאות. אני פורש שלם - שלם עם המאמצים, עם הדרך, עם ההפסדים ועם הניצחונות".
שר התרבות והספורט, חילי טרופר, בירך: ״אורי ששון הוא מהספורטאים המוכשרים בישראל. עם הרבה נחישות והתמדה הצליח אורי במהלך השנים לקטוף הישגיים משמעותיים שהסבו למדינת ישראל גאווה גדולה, בראשם זכייה במדליה אולימפית בריו שגרמה לכולנו להתרגש ולשמוח יחד איתו. במסגרת תפקידי כשר הספורט פגשתי את אורי לא פעם וגיליתי שמאחורי ההישגים והניצחונות יש גם לב רחב והוא פועל רבות למען האחר. אורי היקר, מאחל לך הרבה הצלחה בהמשך הדרך״.
גם יו"ר איגוד הג'ודו, משה פונטי, דיבר: "פעם שאלו אותי מי זה אורי. אורי זה סוד - או שהוא מביא מדליית זהב או מפסיד בקרב ראשון. אי אפשר לדעת. אחד הדברים היפים ביותר בג'ודו זה האנשים - הם אנשים מיוחדים, אנשים שעובדים שעות מחוץ לאור הזרקורים וסובלים מכאבי פציעות שאיש לא ראה. כדי להיות ג'ודאי צריך תעצומות נפש גדולות ולדעת להתגבר על כאבים, קשיים ותחרויות שאתה מפסיד בסיבוב הראשון. צריך להיות בן אדם מיוחד, ובין כולם יש אחד שבלט במיוחד - זה אורי ששון. איש גדול מימדים, לו עוצמה גדולה שמסתירה הלב ענק ונפש עצומה".
"תודה על הרגעים הגדולים שלך, תודה על כך שנשארת כפי שאתה", המשיך, "הדרך שלך היא דוגמה ומופת לכל כך הרבה ילדים. בשם איגוד הג'ודו וכל כך הרבה ישראלים שהתרגשו בזכותך, וגם בשמי, אני אומר לך שתי מילים - תודה, ובהצלחה".
מאמן נבחרת הג'ודו, אורן סמדג'ה: "אורי שינה אצלי משהו בגישה. היו לנו הרבה מאוד שיחות. בתחילת הדרך הגישה שלי אליו הייתה לא נכונה והיו הרבה חיכוכים ואי הסכמות. ברגע שהדברים התחילו להסתדר ולמדתי לאמן את אורי בצורה שמתאימה לנו, הגיעו ההישגים".
גם אחיו של אורי, אלון ששון, דיבר גם כן: "אחי הקטן-גדול, החבר הכי טוב. אני גאה בך על הקריירה מיוחדת - הגשמת את החלום שלך, החלום של כל ילד וזכית במדליה אולימפית. זכית להשמיע את ההמנון הישראלי פעם אחר פעם אבל יותר מכל זכית בלב הקהל. המשפחה התאהבה באדם שהפכת להיות. מחבקים ואוהבים, גאים בך, המשפחה".
שיא הקריירה של ששון, כמובן, הגיע במשחקים האולימפיים בריו. הישראלי הגיע עד לחצי הגמר במשקל החופשי (100+) בו הפסיד לטדי רינר הענק, אבל ניצח בקרב שלאחריו וזכה במדליית הארד. בקיץ האחרון הוא זכה במדליית ארד נוספת יחד עם נבחרת ישראל בג'ודו אחרי ניצחונות על איטליה, ברזיל והוועד האולימפי הרוסי.
מעבר לשתי המדליות שהשיג במשחקים האולימפיים, ששון זכה במדליות כסף באליפויות אירופה ב-2015 וב-2016. בנוסף קטף הג'ודאי ארבע מדליות זהב בתחרויות מהסבב העולמי שתיים מהן ברציפות בגראנד פרי תל אביב ב-2019 וב-2020.