אין ספק שניצחון באליפות אירופה תמיד מחמם את הלב. גם אם הנבחרת לא מצליחה להעפיל והיריבה בצד השני היא איטליה, זה תמיד נחמד לצאת עם היד על העליונה, אלא שהערב (שני) היה צריך הרבה מזל בשביל לא לסיים את המשחק בביזיון. נבחרת ישראל הוליכה בשיאה ביתרון 21 הפרש על האזורי ופתחה את הרבע האחרון בהובלה של 19 נקודות על פני ברניאני וחבריו, שרצו ל-0:19 והצליחו לאחר מכן לכפות הארכה. גם בסיום רעדו לשחקנים הידיים, אבל עבירה שטותית שלחה את יניב גרין לקו, האחרון קלע 1 מ-2 וקבע 95:96. דרמטי? ועוד איך. משכנע? ממש לא.
נכון, יש הרבה רעש סביב החבורה של שיבק. מדברים שם על תככים, הביקורת מהצד רק גוברת, במיוחד אחרי ההדחה המהירה מהיורובאסקט וזה התבטא היטב מול האיטלקים. לראות מצב שהסל הראשון שעובר בטבעת האיטלקית מגיע רק 16.2 שניות לסיום זה לא משהו אידיאלי. יש שם בעיה מנטאלית, חוסר ביטחון טוטאלי. האזורי היו חמים בסוף, הם האמינו שאפשר לעשות את זה, לנו היה את גרין שעוד החסיר כמה פעימות מהצופה הישראלי בהחטאה מהקו, אבל תיקן מיד.
אז מה היה לנו בליטא? שלושה הפסדים בפתיחה שגררו אחריהם, מן הסתם, ביקורת ואכזבה. אחר כך הגיע כדור ההרגעה מול לטביה ולסיום, מתוק משהו, הניצחון על איטליה. לא ברור מה יהיה עתידו של שיבק והקולות שקוראים לפיטוריו או חתימה לקדנציה נוספת חצויים כעת. אבל מה שבטוח זה שבטורניר הגדול הבא הציפיות לא ישתנו והשאיפה לעבור את הבתים תישאר, ולא משנה מי יעמוד על הקווים ואילו שחקנים יהיו על הפרקט.
לקראת סיום הזמן החוקי ליאור אליהו קיבל מכה חזקה בברך ובנבחרת יערכו לו בהקדם בדיקת MRI כדי לשלול קרע קטן או מתיחה בשריר, מאחר שמדובר במכה כואבת מאוד. טל בורשטיין לא שותף ברוב המשחק בשל מתיחה בשריר הכתף.
קלעו לישראל: פניני (22 נק'), בלו (17), אליהו (16), הלפרין וכדיר (10 כ"א), נסים וגרין (7 כ"א), אוחיון (4), מקל (3). לאיטליה: ברניאני (26), גלינארי (19), מאנצ'ינלי (16), האקט (15), בלינלי (6), מורדנטה וצ'יצ'אריני (5 כ"א), דאטומה (3).
מהלך המשחק
כמו בשני המשחקים האחרונים הנבחרת פתחה חזקה ועלתה ל-5:8 עם סלים של פניני ואליהו. הקצב המהיר נמשך ובלינלי העלה את האיטלקים ליתרון עם יד טובה מבחוץ (15:18). עד לסיום הרבע העניינים המשיכו להיות רופפים בשני הצדדים - 27:28 לישראל.
גם הרבע השני נפתח באותו האופן רק שעכשיו חניכיו של שיבק היו מרוכזים מעט יותר. שלשה של ניסים ועבירה בלתי ספורטיבית של האיטלקים הביאה להפרש שיא (29:39) אבל ריבאונד ההגנה שוב היה בעכרי הנבחרת והאיטלקים חזרו (34:39). עד ההפסקה בלו הפגיז מבחוץ ודאג ליתרון נאה, בטח ביחס לרמת המשחק - 41:49 לישראל.
הרבע השלישי נפתח עם ריצת 2:6 שסידרה לישראל יתרון שיא 43:57. עוד שתי שלשות של הלפרין ובלו ואנחנו כבר ב-47:65. חטיפה של הלפרין העבירה את גבול עשרים ההפרש - 51:72. עד לסיום הרבע ההפרש נשמר - 60:79. את הרבע הרביעי האיטלקים פתחו עם ארבע נקודות רצופות.
הרבע האחרון עם ריצה של 0:13 לטובת האזורי. כדיר התקשה מול ברניאני, שעזר לאיטלקים לצמק ל-73:79. בצד השני הכדור פשוט סרב להיכנס כשבלו ומקל לא הצליחו לצלוף מחוץ לקשת. האקט הלך לקו, קלע 1 מ-2 וברניאני הצליח לצמק לנקודה בלבד. שיבק לקח פסק זמן וכשנותרו 16 שניות בלבד לסיום הרבע הצליח מקל לדחוק מהקו את הנקודה הראשונה של ישראל ברבע, 78:80. חשבתם שזה יספיק? איטליה לא ויתרה, הצליחה לצמק ושוב ושלשה של ברניאני עם הבאזר קבעה שוויון 84:84, הולכים להארכה.
המומנטום האיטלקי נמשך ומאנצ'ינלי הצליח לקבוע מהפך, 88:89 לאזורי. ככל הנראה שזה הספיק לחבורה בלבן. גרין הצליח להחזיר את ההובלה פעם נוספת ושלשה של פניני קבעה 89:93 לישראל. לא נגמר. ברניאני שוב נתן אקסטרה והצליח למחוק גם את הפיגור הזה בדרך ל-93:93. גרין סחט עבירה, הלך אל הקו והצליח להשיב את היתרון ל-93:95, אבל צ'יצ'אריני צינן את ההתלהבות עם שוויון 95:95. השעון תיקתק לאחור ועם הבאזר ברניאני ביצע עבירה על גרין, שהלך לקו, החטיא את הזריקה הראשונה אבל קלע את השניה בשביל להכריע, סוף סוף, את המשחק. 95:96 לישראל בסיום.