"אם לא הייתי קצת ערס, הייתי מובס בכל משחק"

סטפנוס דדאס לא המאמן הטיפוסי. הוא אמונציונלי, ישיר, לא אחד שיברור מילים. ייתכן שזו הסיבה לכך שהוא מצליח בחולון: "ניקח העונה תואר. הבלקנית נחשבת?". ראיון לא שגרתי

עמרי מנהיים
א א א א ( שנה גודל )
תחילת כתבה

"אני יודע שלפני שאנשים מכירים אותי, הם יכולים לשאול 'מי זה המאמן הזה, מה הוא עושה? הוא צועק ומשתולל, הוא נראה כמו איכר'. אבל אחרי שמבינים אותי ורואים איזה מאמץ אני עושה בשביל הקבוצה, מבינים שאני בן אדם נורמלי".

המשפט הזה מתמצת אולי בצורה הטובה ביותר את סטפאנוס דדאס - כי כמה מאמנים אתם מכירים שהיו מדברים כך על עצמם? אבל דדאס הוא טיפוס שונה. מאוד אמונציונלי, מאוד ישיר, לא אחד שיברור מילים גם כשמולו יש מצלמת טלוויזיה או מכשיר הקלטה. "הגישה שלי לחיים ולכדורסל היא די זהה", הוא אומר בראיון לערוץ הספורט, אחרי שחתם על הארכת חוזה בהפועל חולון, ורגע לפני חצי גמר גביע המדינה מול מכבי תל אביב. "אני אוהב להשתמש בהרבה הומור, בסרקזם, גם מול השחקנים. אני אוהב לצחוק, אני בן אדם די מצחיק. אני חושב שזו גישה נכונה תמיד".

"הפועל חולון מבליטה את החוזקות שלי ומצלחה לכסות על החולשות שלי"
במהלך העונה שעברה הפועל חולון החתימה מאמן יווני אלמוני בשם סטפאנוס דדאס. בזמנו זה נראה היה כמו סוג של הימור, אבל טבעם של הימורים הוא לעיתים להצליח, וזה בדיוק מה שקרה עם דדאס, שימשיך גם בעונה הבאה. "אני מאמין ביחסים אישיים ויש בינינו התאמה טובה", הוא אומר. "אני מחובר היטב להנהלה ולאוהדים, כך שעבורי הארכת החוזה לא היתה צעד מפתיע. טוב לי פה ואני יודע שמרוצים ממני. מה שהכי חשוב זה שאפשר להתחיל לדבר עם שחקנים שאנחנו רוצים לעונה הבאה, לשמור על הליבה של הקבוצה בלי קשר לתוצאות. אני מאמין בכימיה ובהמשכיות".

איך נוצר החיבור הזה בינך לבין הפועל חולון?
"אני בחור אמוציונלי, כזה שחי את המשחק, ככה שהאווירה בחולון - שהיא אפילו יותר אמוציונלית, גורמת לי להיראות נורמלי".

אתה מרגיש שאתה מוציא את המיטב שלך?
"כן, הפועל חולון מבליטה את החוזקות שלי ומצלחה לכסות על החולשות שלי. בדיוק כמו אצל שחקנים, שאתה רוצה להסתיר את החולשות שלהם ולהבליט את החוזקות, ככה זה גם אצל מאמנים. בחולון אני יכול לאמן בלי הפרעות מיותרות, זה לא באמת משנה שאני זר. ובואו נודה על האמת, אני לא משווייץ, אני מיוון. זה קרוב. אחרי שאנחנו מנצחים האוהדים שולחים לי שירים ביוונית, שירים שאני אפילו לא מכיר".

"האוהדים שולחים לי שירים ביוונית שאני אפילו לא מכיר"
"האוהדים שולחים לי שירים ביוונית שאני אפילו לא מכיר"

כמה חסר לך לאמן מול הקהל?
"יצא לי "להכיר" את האוהדים שלושה חודשים, לפני הקורונה בעונה שעברה, ועדיין כואב לי הראש מהצעקות שלהם מאחורי הספסל. אני מתגעגע אליהם, ברור. בסגל הזה במיוחד, כשיש שחקנים אגרסיביים, שומרים, שמייצרים מומנטום תוך כדי המשחק - זה היה מדהים אם הם היו איתנו, אני בטוח שאם הם היו איתנו, היינו אפילו יותר טובים. אנחנו צריכים אותם ברגעים הקשים. עם אוהדים, לדוגמה, לא היינו מפסידים לנס ציונה, אין לי ספק. הם חסרים ברגעים הקשים. אבל אני יודע שהם מעריכים את המאמץ שלנו גם מהבית, שאנחנו משחקים עד הכדור האחרון, שאנחנו לא מתפרקים. אני מקווה שהם יחזרו לפחות לפלייאוף, מצידי שיהיו רק חמישים, שיעשו בלאגן. אולי זה אפילו מספיק, ככה אתה יכול לשלוט עליהם...".

"אנחנו לא צריכים יום גרוע של היריבה שלנו כדי לנצח"
דדאס מוביל את חולון עד כה לעונה מצוינת: הקבוצה התגברה על משבר בפתיחת העונה ועלתה על דרך המלך, כשהיא מעפילה בפעם הראשונה לשלב השני בליגת האלופות של פיב"א - תוך שהיא משחקת כדורסל שובה עין, שמבוסס בעיקר על קלעים וריווח התקפי. "ככה בדיוק רציתי שנשחק", מסביר דדאס. "היו לנו כמה פציעות בתחילת העונה, אבל אחרי שמקסים דה זאו הגיע, הצלחנו עוד יותר להנחיל את הסגנון שאני רוצה. אנשים שרואים רואה את המשחק שלנו יכולים להגיד שזה נראה כאילו שאנחנו משחקים סטריט בול, אבל כולם פה מבינים כמה קשה לשחק ככה".

למה אתה כל כך מאמין בכדורסל הזה?
"בשיטה הזו, מה שחשוב זה שאנחנו אף פעם אנחנו לא תלויים ביריבה שלנו, אנחנו מתמרנים את המשחק בדרך שאנחנו רוצים, וזה לא משנה אם אנחנו משחקים מול מכבי תל אביב או מול נהריה. אנחנו לא צריכים יום גרוע של היריבה שלנו כדי לנצח, אנחנו מנסים להיות דומיננטיים כל הזמן. זה לא היה קל לשכנע את השחקנים, ההנהלה והאוהדים שזו הדרך הנכונה לשחק, שכולם קולעים מבחוץ. אבל כשאתה רואה את הפרטים, את תוצאות, את נתוני ריבאונד ההתקפה, את הנקודות פר פוזשן, אתה מבין שבנינו פה משהו טוב. יש לנו הכי מעט נקודות בהתקפות מתפרצות בליגה אבל אנחנו קולעים הכי הרבה נקודות בליגה לפוזשן. יש לנו את ההתקפה הכי יעילה, רואים באנליטיקס. זה לא קל, זה שונה, זה מיוחד".

המפתח הוא הגבוהים?
"כן, זה ההבדל הגדול מבחינתי. קומבו גארדים אמריקאים שיוצרים - זה ה'חלק הקל' בבניה של הקבוצה, יש הרבה שחקנים בסגנון הזה. הגבוהים הם אלו שהופכים אותנו למיוחדים. אני לא מבין למה כל הקבוצות לא משחקות ככה, למה הן מעדיפות אלי-הופים של השחקנים הגבוהים בהשוואה לשלשות. אבל מבחינתי זה טוב, כי זה מאפשר לנו לנצח יותר משחקים... הסגנון הזה גם נותן יותר חופש לגארדים שיכולים לחדור ולייצר נקודות מבחוץ.  יש פתרונות פשוטים בשיטה הזו. אתה לא יכול לנצח את כל המשחקים, אבל אני מרגיש בנוח, שולט במשחק בצורה שבה אני רוצה".

"לפעמים אני מגזים בתגובות שלי"
גם ההתנהגות של דדאס על הקווים - לפני, אחרי, ובמהלך משחקים - היא לא בדיוק קונבציונלית. דדאס מגיב הרבה פעמים בזעם, מקלל וכועס: הוא פוצץ פעם מסיבת עיתונאים אחרי משחק באירופה, העונה הורחק אחרי עימות קולני עם השופט ספי שמש, ובאופן כללי הוא מסוג המאמנים שפשוט לא מייצרים שניה אחת של שקט על הספסל. "אני צופה במשחקים שלנו, בין בניצחונות או בהפסדים, ואני מודה שלפעמים אני מגזים בתגובות שלי", הוא אומר. "אני חייב להיות טוב יותר, אני יודע. לא בשבילי או בשביל התדמית שלי, אלא כי יש דרך שצריך להתנהג בה. ברור לי שיש הנהלות שהיו מעדיפות מאמנים שנראים שהם תחת שליטה, שהם חושבים תוך משחק, שקטים כאלה. אני לא נראה כזה, אבל בפנים אני מרגיש שאני שולט יותר במה שקורה. אני לא מאמן שיושב בחיבוק ידיים כי זה לא באופי שלי".

"אני לא מאמן שיושב בחיבוק ידיים"
"אני לא מאמן שיושב בחיבוק ידיים"

איך השחקנים מקבלים את זה?
"אני אספר לך סיפור. בעונה שעברה שלחו לי ראיון שגיא פניני נתן. קראתי אותו במלון בססארי, אמרו לי שהוא קרא לי "ערס". ניסו להסביר לי מה "ערס" כי זו לא מילה שקיימת ביוונית. שאלתי אותו בצחוק "למה הוא אמר את זה?", הוא ענה לי שזה לא דבר רע. אני מאמן גם בסגנון הזה, אני אגרסיבי, לפעמים צועק על השחקנים, לפעמים צועק דברים לא יפים, אבל אני גם מרשה להם לענות לי. אני מאמין שככה אני גורם להם להיות מוטיבציוניים, לעצבן אותם. לגרום להם להבין שבזמן שהם נמצאים עם הקבוצה, בסך הכל שעתיים ביום, הם צריכים "למות" בשבילה".

אחרי שהבנת מה זה, אתה מסכים עם פניני? אתה ערס?
"כן, כי אם אני אנסה להיות משהו אחר, אפסיד כל משחק ב-40 נקודות. אני לא יודע, אולי הייתי מנצח יותר אם הייתי יותר רגוע, אבל זה אני. אם השחקנים מבינים שאני לא מתנהג ככה כי אני רוצה להוכיח להם משהו, שזה לא בא מאגו, אז קורים בסוף דברים טובים. חלק מהשחקנים הם חברים טובים שלי, אנחנו מדברים הרבה מחוץ לכדורסל. האופי שלי עוזר לי ליצור קשרים טובים עם השחקנים שלי בעתיד. באופן כללי אני מסכים שלפעמים התקריות האלה נראות לא טוב, אבל הן נותנות לי הרבה, יותר ממה שהן לוקחות".

"מבין למה המאמנים הישראלים הגיבו ככה"
דדאס הגיע לכאן בעונה שעברה כחלק מגל המאמנים הזרים, היוונים בעיקר, ששטף את הכדורסל הישראלי, ומצא את עצמו - גם אם בעל כורחו - במרכזה של סערה שעסקה במעמד המאמן הישראלי, כשאחד הטיעונים העיקריים היו שחולון העדיפה לקחת אותו לאו דווקא בשל הרזומה, הכשרון או היכולת, כי אם בשל העובדה שהוא זול יותר. "לא נעלבתי מזה או מהקריטריונים החדשים שעשו פה עכשיו", אומר דדאס. "אבל בסופו של דבר הקבוצות ברובן הן קבוצות פרטיות, או שמחוזקות בידי העיריה - ויש להן את הזכות להחליט מי יהיה המאמן. בסוף כולם רוצים להצליח ולנצח".

אבל אתה מבין את התסכול של המאמנים הישראלים, שמרגישים ש"לוקחים" להם מקומות עבודה?
"ברור, זה היה טבעי שהמאמנים הישראלים יגיבו ככה. זה היה גם ביוון כשהיה הרבה כסף, הגיעו מאמנים יוגוסלבים ואמריקאים, זה חלק מהכדורסל. בכל מדינה יש מאמנים טובים והם רוצים להילחם עבור עצמם. אבל לדוגמה, למה יש כל כך הרבה אמריקאים בקבוצות? כי יש הרבה שחקנים טובים, יש מבחר גדול, ובסופו של דבר מביאים אותם כדי לעשות את הקבוצה טובה יותר. זה ככה גם עם מאמנים בעיניי - יש יותר אופציות של מאמנים זרים שיכולים להתאים לקבוצה ספציפית. זה לאו דווקא אומר שהמאמנים הזרים טובים יותר מהישראלים, יש פשוט יותר אפשרויות".

יש עליך יותר לחץ כי אתה זר וצריך להוכיח שמגיע לך?
"אני לא מרגיש את הלחץ הזה בגלל שאני זר כי אני מרגיש במאוד בנוח בחולון. זה לא משנה אם אני ישראלי או יווני, כל עוד יש חיבור טוב עם המועדון. יכול להיות שהיה יותר קל לי אם הייתי בן אדם רגוע, שלא מגיב על כל דבר. אבל אז מה היו אומרים עלי? שאני אדיש, שאני לא עושה כלום, היו שואלים למה הביאו מאמן יווני... אתה חייב להיות עצמך, לא משנה איפה אתה נמצא, כי בסוף אין הבדל גדול בין ישראל לטורקיה או ליוון".

פניני עם דדאס. לימד אותו את המילה "ערס" (פיב"א)
פניני עם דדאס. לימד אותו את המילה "ערס" (פיב"א)

איך העברית שלך?
"עדיין ככה-ככה, אבל אני מבין מושגים של כדורסל. כשאני רואה את השידורים, אז כששחקן עושה פעולה לא טובה זה 'למה'? זריקה שלא מגיעה לטבעת - 'קצר'. 'וורקמן - בלאגן'. את השפה של הכדורסל אני מבין".

"יש מאמנים שיגידו שלא אכפת להם, אבל כולם קוראים הכל"
דדאס הוא מסוג המאמנים שגם נגישים לתקשורת ולאוהדים. הוא עונה באריכות יתרה במסיבות עיתונאים ופעיל מאוד ברשתות חברתיות. "אני מאוד אקטיבי בטוויטר, זו דרך להעביר מסרים, להיות קצת פוליטיקאי", הוא אומר בחיוך. "אם הפסדנו אני יכול לכתוב שהיו פציעות. אם ניצחנו, זה כי יש מאמן מדהים... אם משתמשים בפלטפורמה הזו בצורה הנכונה, היא יכולה להראות את הצדדים הטובים שלך. אני אוהב את זה".

אתה יודע מה כותבים עליך ומה אומרים עליך?
"אני מאמן מהדור החדש, ישר מקבל נוטיפיקציות של מי דיבר עליי ומה נאמר. אני אוהב לדעת מי אמר מה ומי כתב מה. יש מאמנים שיגידו שלא אכפת להם, אבל כולם קוראים הכל, ואם לא - אז יש מישהו ששולח להם מה כתוב".

איך אתה חי עם ביקורת?
"אני לוקח את זה כאתגר. אם מישהו אומר שדדאס הוא מאמן מגוחך, שהוא לא יודע לאמן כדורסל - אני רואה בזה מוטיבציה לנצח את המשחק הבא. בסוף אני יכול לבוא ולהגיד לו שלא שכחתי מה שהוא אמר עליי".

"המוטיבציה שלי היא לזכות בתארים, לא לנצח את יאניס"
עכשיו לדדאס מחכה משימה בפרופיל גבוה במיוחד: חצי גמר גביע המדינה מול מכבי תל אביב, אליו תופיע חולון עם חמישה זרים אחרי קמפיין גיוס ההמונים למימון העניין. עבור דדאס זה סוג של דרבי מול יאניס ספרופולוס, איתו עבד בראשית ימיו, אי שם בתחילת שנות ה-2000 בפאוק סלוניקי.

עם ספרופולוס. עבדו ביחד לפני יותר מ-20 שנה (אלן שיבר)
עם ספרופולוס. עבדו ביחד לפני יותר מ-20 שנה (אלן שיבר)

יש מוטיבציה מיוחדת לנצח את יאניס?
"לא ממש, זו לא הגישה אני בא איתה למשחק הזה. כשאני נכנס למשרד בהיכל בחולון, אני רואה על הקירות תמונות של קבוצות שזכו בתארים. אני מבין שזה אפשרי, וזו המוטיבציה שלי, זה עושה אותי רעב לתארים. זה קרה וזה יכול לקרות שוב. אני לא בא למשחק רק כדי לנצח את יאניס, שהיה המנטור שלי.

איך אתה רואה את יחסי הכוחות?
"אני חושב שמכבי ת"א היא קבוצה טובה יותר, איכותית יותר ועמוקה יותר מאיתנו, אבל גם לנו יש יתרונות. זה גביע, משחק אחד, מפעל של אנדרדוגים. הם ניצחו אותנו במשחק קודם, אבל לא שיחקו טוב יותר מאיתנו. לכן אני מרגיש שגם לנו יש איזשהו יתרון יחסי, עם כל הכבוד למכבי שיש לה מאמן מצוין ושחקנים מצוינים. אנחנו מגיעים למשחק הזה במצב טוב מאוד".

גביע עם חולון יעשה גם לך שם טוב
"חולון זו קבוצה שנותנת לך את האפשרות להצליח בדרך למעלה. שחקנים טובים עברו פה, אולי גם עבור מאמנים. אני עובד במקצוע הזה כמעט 20 שנה, מגיל 19. אם כמאמן לא היתה את האמביציה הזו להתקדם, אז למה אני פה? ברור שלהיות מאמן יורוליג זו מטרה עבורי. לא חלום, מטרה, אבל אני יודע שגם אם זה יקרה, זה ייקח זמן. אתה צריך סבלנות וקצת מזל כדי להגיע לרמות הגבוהות".

חולון תזכה בתואר העונה?
"כן, כן, נזכה בתואר. הליגה הבלקנית נחשבת גם"?

מעבר לתגובות