זה סיפור על נערה אמיצה ונאיבית בשם סינדרלה. לסינדרלה יש חלום, חלום שבו היא עושה את הבלתי יאומן ומגשימה את כל השאיפות שלה. הסביבה צחקה עליה, לא נתנה לה שום סיכוי, אבל היא המשיכה בשלה, עודנה נלחמת ומאמינה שיום יבוא והיא תהפוך לנסיכה.
האגדה הזאת מתארת באופן מושלם את החיים שלנו, אוהדי מכבי ראשון לציון, בשנים האחרונות. כ"כ הרבה שנים חווינו אכזבות, מאבקי תחתית ודשדוש במרכז הטבלה במקרה הטוב. היה לנו קשה לחלום שיום אחד אולי נוכל להניף איזה תואר, ומי שהעז לדבר על כך בקול רם היה נחשב לפנטזיונר חסר תקנה שמוטב וירד מהעץ עליו טיפס בחלומות.
והנה אנחנו כאן היום, רק כמה שנים לאחר מכן, עומדים בפני עוד מעמד של גמר. כמה כיף שאנחנו כבר מתחילים להתרגל להיות שם. עם הזמן זה מקבל תחושה אחרת, כבר אין תחושה של גניבה, של חוסר התאמה למעמד, של לעשות את הבלתי יאומן.
פתאום זה מרגיש לגמרי אפשרי, הרי כבר היינו שם, בדיוק שם, לפני שנתיים וחצי, באותו תאריך שנחקק בספרי ההיסטוריה של המועדון כיום בו זכינו בתואר ראשון – אלופת המדינה. גם אז מול אותה קבוצה, מול אותו קהל, באותו מגרש ביתי ועוטף. אותו יום בו סינדרלה זכתה להגשים חלום בפעם הראשונה בחייה. עשינו את זה אז ואנחנו יכולים לעשות את זה שוב.
אין ספק שאנחנו עדיין מגיעים בתור אנדרדוג, הן מבחינת קהל והן מבחינת חומר שחקנים.ירושלים משחקת בבית שלה עם הקהל העוטף שלה שירעיד את האולם, אבל אנחנו ממש לא באים כדי לפנות להם את הדרך לגביע. אנחנו באים להילחם ולא מפחדים. עשינו את זה בתחילת העונה בגביע ווינר, עשינו את זה מול מכבי ת"א ברבע גמר הגביע ואנחנו בהחלט באים כדי לעשות את זה גם הפעם.
לא הכל היה כזה ורוד העונה. בארבעת החודשים שעברו מתחילת העונה עברנו רכבת הרים על המגרש שגרמה לנו לרכבת הרים רגשית. את תחילת העונה פתחנו בהיי מטורף עם מאזן מושלם במשחקי טרום העונה, כולל זכייה בגביע ווינר תוך הדחה סנסציונית של מכבי ת"א והפועל ירושלים. היינו בעננים, לא האמנו שככה אנחנו פותחים עונה והתחלנו לפנטז על עונה שבה נהיה סוף סוף בצמרת לאורך כל העונה ותואר נוסף לא היה מילה גסה.
רק התחילה העונה וכבר ירדנו אל הקרקע והבנו שקל זה לא הולך להיות. מהר מאוד ראינו איך אנחנו מתדרדרים במורד הטבלה ולרגעים גם חששנו מירידת ליגה. אבל במכבי ראשון כמו במכבי ראשון, יודעים לעשות את ההתאמות הנדרשות בשביל להביא לשינוי משמעותי וכשהשלד הישראלי מורכב מצעירים רעבים בעלי פוטנציאל גדול שבאים לטרוף את המגרש ולהראות מה הם שווים, השינוי לא איחר לבוא ושוב התחלנו לפנטז ולחלום. והנה אנחנו רחוקים מרחק של 40 דקות מלהגשים לסינדרלה שלנו חלום נוסף.
מכבי ראשון לציון של היום היא מודל משופר של תחילת העונה. יש חיבור, יש כשרון ויש נשמה, מלחמה והגנה חזקה. פתאום שוב יש תחושה של משהו מיוחד באוויר, של קבוצה מיוחדת, תחושה שלא זרה לי, אני זוכרת אותה היטב מעונת האליפות. לא קבוצה מושלמת, קבוצה עם מגבלות אבל עם מאמן שיודע להסתיר אותם, קבוצה שביום טוב שלה יכולה לנצח כל קבוצה בארץ. וגמר זה משחק אחד בלבד.
אז נכון, כל הפרשנים למיניהם לא כל כך מייחסים לנו חשיבות וממהרים להכתיר את היריבה. מה שהם לא מבינים הוא שחוסר האמונה בנו רק מדרבן את הרצון לגרום להם לאכול עוד ועוד כובעים. כנראה שהם לא מכירים את הסיפור על סינדרלה שלנו. כנראה שהם עדיין לא מבינים שהיא עוד תמצא את הסוף הטוב שלה ואולי כבר היום, כשתעלה על המגרש ותעשה את הבלתי ייאמן שכבר מזמן הפך לייאמן - לקחת תואר שני העונה ושלישי בסך הכול למועדון. ואולי רק היינו כחולמים?
*הכתובת הינה אוהדת של מכבי ראשון לציון