שינויים בהרגלי הצריחה: סיכום רבעי הגמר

ההשתוללות של יאניס ספרופולוס, הבומרנג שגיא גודס החזיר למכבי ת"א וההצהרה של חולון: "הולך למוניטור", על רבעי גמר גביע המדינה שפתחו את התיאבון לקראת פברואר

תגיות: גביע המדינה

רועי כהן
רועי כהן  
א א א א (שנה גודל)
תחילת כתבה

מפלגת "שינוי". הצעקות של יאניס ספרופולוס בחדר ההלבשה של מכבי ת"א נתנו תחושה של דה ז'ה וו. שזה כבר קרה בעבר. היום זה ספרופולוס, אתמול זה היה ספאחיה, לפניו ז'אן טבק, ואפילו גיא גודס ששלשום היה בצד המנצח. התפאורה משתנה, אבל הבמה היא אותה הבמה.

יש הרבה דברים שצריכים להשתנות במכבי ת"א כדי שהיא תחזור להיות מכבי ת"א. לא כדי להיות האימפריה שמייצרת עוד שושלת, כי לעת עתה האוהדים יסתפקו בקבוצת יורוליג לגיטימית שמתחרה עד הסוף. הרבה דובר על מבנה ההנהלה ועל תהליך קבלת ההחלטות, ותהיו בטוחים שבעלי הקבוצה הם הראשונים שלא ישנים בלילה שבו גביע המדינה לא רלוונטי כבר ברבע הגמר.

כבר עכשיו, ביום הראשון של 2019, גם הם יודעים שרק שינויים דרמטיים בקיץ יכולים להבריא את מכבי, חלקם יהיו כרוכים בוויתור כואב מצידם על כוח ומעמד, אולי תידרש השקעה גדולה יותר של כסף, אולי פרידה מבעלי תפקידים שכבר הפכו לחלק בלתי נפרד מהמערכת. וגם הבעלים יודעים, שאם השינויים הללו לא יגיעו, אז השינויים היחידים יהיו שינויים בהרגלי הצריחה. היום זה ספרופולוס, מחר זה מאמן אחר.

הגודל כן קובע. במסיבת העיתונאים החגיגית של מכבי ת"א לרגל פתיחת העונה, שאלתי את ניקולה ווייצ'יץ' ואת נבן ספאחיה אם הם לא חושבים שהגודל בקו האחורי, שהיה אז ועודנו הקטן ביותר ביורוליג, עלול להתגלות כבעיה. וויצ'יץ' ענה בביטול, ספאחיה גיחך בהפגנתיות והעביר את המיקרופון לג'רמי פארגו, שלא הבין מי העיתונאי החוצפן שקרא לו "קטן".

ספק אם מישהו במכבי זכר שלשום כיצד הם התייחסו בביטול לאותה השאלה. רצה הגורל ודווקא עוזרו של ספאחיה, גיא גודס, הכאיב למכבי בדיוק באותה הנקודה שאליה הם התייחסו בזלזול: הגודל. שימו לב לגבהים בקו האחורי של מכבי ראשל"צ (לא צסק"א מוסקבה, כן?): אלכס המילטון - 1.93, אדם אריאל - 1.92, איגור קולשוב -1.96, קמרון לונג - 1.91, נמרוד טישמן -1.97.

ספרופולוס, הפעם הוא היה זה שצרח (דני מרון)
ספרופולוס, הפעם הוא היה זה שצרח (דני מרון)
שחקני מכבי אחרי ההפסד, הבדלי הגובה השפיעו (דני מרון)
שחקני מכבי אחרי ההפסד, הבדלי הגובה השפיעו (דני מרון)

למה אנחנו מתעכבים על נושא הגודל? כי עם גארדים גדולים כאלה, היתרון המשמעותי ביותר בהגנה הוא שהמאמן יכול להורות על חילופים אוטומטיים בראש שקט, בלי לחשוש ממיס-מאץ' של גודל, וזה בדיוק מה שעשה גודס. כשאתה יכול לעשות את זה נגד גארדים קטנים כמו ג'ון דיברתולומיאו וסקוטי ווילבקין, אתה למעשה יוצר מיס-מאץ' לצד השני, וכשאתה עושה את זה מול דיאנדרה קיין ומייקל רול, אתה נמנע מנחיתות בגודל.

זו הסיבה שלאט לאט שחקן כמו נמרוד טישמן בא על חשבונו של עמית עבו. מבחינת כישרון גולמי, עבו אולי עדיף על טישמן, אבל 17 הסנטימטרים העודפים של האחרון נותנים מענה הגנתי טוב בהרבה. ומי כמו גודס, שישב בצד באותה מסיבת עיתונאים וכנראה ידע עמוק בפנים שהקבוצה שלו בבעיה - יידע טוב יותר להשתמש בנשק הזה נגדה, ממש כמו בומרנג.

מאני טיים רמי. אחת הביקורות שנמתחות על רמי הדר גורסות כי הוא מאמן ש"נחנק" במאני טיים. אז הלכנו אחורה כדי לבדוק מה מאזנו של רמי הדר במשחקים צמודים. לצורך הבדיקה, הגדרנו משחק "צמוד" ככזה שנגמר בלא יותר מ-5 נקודות הפרש לכאן או לכאן. כמאמן ראשי מ-2015, היו לרמי הדר 28 משחקים כאלה בליגת העל; ב-15 מתוכם הוא הפסיד, ב-13 מתוכם הוא ניצח. מדובר ב-46% הצלחה - לא נתון מחמיא יותר מדי, אבל גם לא כזה שיכול לקבוע בהחלטיות כי רמי הדר הוא אכן מפסידן סדרתי במשחקים צמודים.

נכון, העונה הדר עומד על מאזן לא טוב של 5 הפסדים מתוך 5 משחקים צמודים, אבל עד העונה המאזן של הדר עמד על 13 נצחונות מ-23 משחקים, כלומר 56% הצלחה שאינם נותנים אינדיקציה לכאן או לכאן כי מדובר במאמן שקורס במאני טיים על בסיס קבוע. אבל אין ספק שהוא צריך לעשות עוד הרבה עבודה בצד המנטלי העונה בבאר שבע, כדי להגיע למצב שהקבוצה תנצח במשחקים צמודים.

טישמן, גודס ידע לנצל את היתרונות שלו (דני מרון)
טישמן, גודס ידע לנצל את היתרונות שלו (דני מרון)
הדר, אחוזים לא מדהימים במשחקים צמודים (אלן שיבר)
הדר, אחוזים לא מדהימים במשחקים צמודים (אלן שיבר)

מחזיקה מעמד. בהפועל חולון היו מאד מודאגים מרבע גמר הגביע נגד הפועל אילת. היה בקבוצה מי שחשב שלקבל את הדרומיים בחוץ, במומנטום שיא של 7 נצחונות רצופים, ועוד אחרי תבוסה סגולה בארנה - זה מתכון בטוח לאיבוד הגביע.

אבל אם אומרים שאלופה צריכה לדעת לשחק כמו אלופה, אז חולון שיחקה כמו מחזיקה, הזכירה לכולם שהיא מחזיקת הגביע, והכניעה את אילת ללא תנאי, למרות כל המומנטום ויתרון הביתיות. כנראה שכדי להפריד בין בחור בשם גיא פניני לבין הגביע שאותו הוא הניף ב-8 השנים האחרונות ברציפות, צריך קצת יותר ממומנטום טוב.

הארנה כבר מוכנה. גם בהפועל ירושלים חששו מהגרלת רבע הגמר שלהם, שזימנה משחק קשה בגן נר. וכשהם הגיעו לגלבוע נטולי פורוורדים, עם 8 שחקנים בריאים בלבד, הייתה תחושה שגם השנה הגביע יירד מרשימת המטרות עוד לפני 2019. אבל החבורה של עודד קטש יצאה עם ניצחון, אפילו משכנע, ואנשי הקבוצה כבר מתחילים לדבר במונחים של קבוצה "מיוחדת" ו"קסומה".

נכון, ירושלים עשתה ניצחון יפה, אך צריך להזכיר שבשבוע הגדול שלה עד כה בעונה, היא נחלה שני הפסדים, לאא"ק אתונה ולמכבי ת"א, והראתה לא מעט נקודות תורפה. אבל עם שחקני מאני טיים כמו ג'יימס פלדין וג'ייקובן בראון, ותמיר בלאט שממשיך לשחק כמו רכז ותיק שכבר ראה הכל, ובמיוחד כשהארנה מארחת את הפיינל פור של המפעל - האדומים יכולים להמשיך לחלום על גביע ראשון מאז 2008.

המופע של שיא הרגש. ההתפרצות של רמי הדר קצת גנבה מאור הזרקורים של הפועל ת"א, שלמרות העונה הקשה שעוברת עליה, הצליחה להשתחל לפיינל פור הגביע. המשחק נגד ב"ש היה במידה רבה סממן של העונה כולה עד כה, עם שמיטת יתרון דו ספרתי מבטיח, עד לכמעט קריסה בהארכה והפסד על הבאזר.

אבל אז ג'רל מקניל הראה מדוע דני פרנקו התעקש עליו כל כך עם תצוגה הירואית, שנתנה את האות לחגיגה מתוקה כל כך של האדומים בבירת הנגב. אחרי שחטפו מכל כיוון על ההתנהלות בפרשת רפי מנקו, ואחרי שכבר טעמו את המקום האחרון בליגת העל, בהפועל ת"א יכולים להיות מרוצים ולרשום לעצמם הישג ראשון לעונה.

חולון, משחקת כמו מחזיקת גביע (אלן שיבר)
חולון, משחקת כמו מחזיקת גביע (אלן שיבר)
פלדין, האיש במאני טיים של קטש (ניר קידר)
פלדין, האיש במאני טיים של קטש (ניר קידר)
הוסף תגובה