מבוגר אחראי: המהפך של גיא פניני בחולון

זה היה באפריל 1996, לפני 17 שנים וחצי, כשמכבי חיפה הנוצצת של רביבו וברקוביץ' אירחה את מכבי תל אביב הלוחמנית של דרור קשטן למשחק העונה בליגה הלאומית. טלעד עליה השלום העבירה בשידור ישיר וחגיגי, קרית אליעזר היה מלא והירוקים הריחו אליפות כשירדו למחצית ביתרון 0:1. לחצי השני, הצהובים עלו בטירוף.

"דרור לא דיבר עם אף אחד, הוא אמר לנו שננוח שתי דקות ונביא את האליפות", אמר אז הקפטן ניר קלינגר. שחקני מכבי הקדימו לדשא ב-11 שלמות (!), בהן הם פשוט המתינו לחיפאים. הפסקת המחצית הלא-שגרתית הזו החלה את המהפך – דריקס, קלינגר ונמני סידרו 1:3 למכבים, שהמשיכו לדאבל על הראש על הקבוצה המרשימה של גיורא שפיגל.

יכול להיות שגם בעוד 17 שנים וחצי מהיום, ההיסטוריה תזכור את הפסקת המחצית של הפועל חולון בחצי גמר הגביע מול הפועל ירושלים. אבל בתפקיד קשטן, זה יהיה גיא פניני.

אחרי רבע שני איום, הפורוורד בן ה-34 ביקש את רשותו של דן שמיר לקיים שיחה בין השחקנים לבין עצמם. פניני נכנס אחרון לחדר, צעק "אני הולך לפרק פה חדר ההלבשה" ואת רעש טריקת הדלת שלו אפשר היה לשמוע עד ההיכל החדש בחולון. הוא הרגיש שאם הוא לא יתערב, המשחק הזה יברח לחולוניה מהידיים. אחרי הכל – מי כמוהו יודע מה צריך בשביל לנצח משחקי גביע, ואם זה דורש ניעור של החברים שלו, אז זה מה שיקרה. הוא צעק על כל השחקנים. קילל קצת. דיבר על לב, התייחס לגישה הבעייתית, למחסור במחויבות ולכך שכל אחד משחק בשביל עצמו, דווקא במשחק הכי חשוב של העונה. "זה גיא, וכשגיא מדבר, כולם מקשיבים", אמר אחד השחקנים.

כששמיר נכנס לחדר ההלבשה, האנרגיות כבר היו אחרות. גם על המגרש.

קליק סגול
אחרי שמונה עונות במכבי תל אביב, השתיים האחרונות מסויטות, פניני סיים חוזה. בחולון אומרים שלשני הצדדים היה ברור שהשידוך בדרך. שאם הוא עוזב את מכבי, זה יהיה רק לחולון, שמצידה רצתה מאוד להנחית ישראלי בכיר – והרי כמה כאלה יש על המדף בכל קיץ. הכימיה היתה מיידית: 10-12 דקות של פגישה בין צדדים הספיקו - ופניני סגר לשנתיים. היום כבר אומרים שם, שזה מרגיש כאילו הוא "גדל במועדון".

למתבונן מהצד, זה יכול היה להיראות כמו הימור עבור חולון. נכון, מדובר בשחקן מוכח, אבל בעסק אכזרי כמו ספורט מקצועני, כשאתה בן 34 ואחרי שגם עברת פציעה קשה, פרט ליוצאים מן הכלל, השיא שלך מאחוריך. אלא שגם החשש הקטן ביותר שקפטן מכבי לשעבר הגיע לחולון לסיבוב דאווין ופרישה, התפוגג במהרה. "גיא הוא אחד הווינרים הגדולים שאני מכיר, החל מתחרויות קליעה מצחיקות באימון ועד למשחקים הכי חשובים על התארים הכי גדולים", מעיד ליאור ליובין, שעבד כעוזר מאמן במכבי ת"א. "הרצון שלו לנצח הוא כל כך גדול, לא משנה איפה הוא יהיה. החלק הכי חזק אצלו זו הגישה". גם בחולון הבינו את זה מהר. מהרגע הראשון, פניני הבהיר שהוא לא הצטרף כדי להעביר את הזמן ולסחוט את הלימון עד סופו, אלא כדי לנצח ולזכות בתארים.

אם במכבי תל אביב לקח לו זמן כדי לרכוש את המעמד המיוחד, אז בחולון זה קרה מהר מאוד. בכל זאת, לא בכל יום מגיע לך לחדר ההלבשה אלוף אירופה. הקריירה שלו מדברת בעד עצמה, אבל לא היא זו שגורמת לכולם בחולון להסתכל עליו ביראת כבוד. פניני מתעל את כל הניסיון שלו כדי ליצור אינטראקציה עם כל אחד ואחד בחדר ההלבשה. הוא זה שמחבר את העסק. במשחקים, כשהוא על הספסל, הוא כמעט ולא יושב. הוא כל כך שונא להפסיד, אומרים בחולון, שזה מדבק ומדביק את כל השחקנים מסביב. ישראלים, זרים, ותיקים, צעירים.

את גלן רייס ג'וניור הוא כבר אמר שהוא לוקח כ"פרויקט מיוחד". הוא ממש חונך אותו לפעמים. מדריך אותו, מרגיע אותו. ההשפעה שלו עליו חיובית מאוד, גם תוך כדי משחקים, ברגעים שבהם הדם קצת עולה לראש לכוכב האקספלוסיבי. לפעמים, גם צעקה של "מבוגר אחראי" מספיקה - ולא באמת צריך כאן קורא שפתיים.

via GIPHY

אבל זה לא רק רייס. בזמן המשבר של פתיחת העונה, הוא נשאר רגוע ושוחח לא אחת עם השחקנים, גם הזרים, שלא התאקלמו בקלות. הוא מפרגן מאוד לצעירים, שמסתכלים עליו בחצי-הערצה – הוא ישן עם תמיר בלאט בחדר בנסיעות לחו"ל, כשבטיסות עצמן הוא לפעמים ישב ליד טל זך בן ה-20. עם שלומי הרוש יש לו את שפה המשותפת מכולן. אחרי ניצחון הליגה על הפועל תל אביב, בזמן שהשחקנים הלכו להודות לקהל, הוא ניגש לקפטן המתוסכל, שלא קיבל דקות וחיבק אותו, כאילו אומר – "יהיה בסדר".

כשהרוש חזר לרוטציה וקלע חמש שלשות במשחק מול גלבוע/גליל, פניני אמר בסיום כמה הוא "מאושר בשביל שלומי, הוא נתן פה הצגה". ההגעה של פניני שידרגה מאוד את הרוש, רק לא מבחינת כדורסל. בחולון מספרים שהוא ממש לומד מה זה להיות קפטן, במלוא מובן המילה.

נחזור לשיחה ההיא. אם שחקן אחר היה מכנס את הישיבה הזו, בכלל לא בטוח שהיא הייתה יוצרת אותו אימפקט. להיפך, היא אפילו היתה יכולה לעורר אנטגוניזם או מחנאות , גם כי הוא נמצא במועדון פחות משנה. אבל לא בחולון הזו. בקבוצה הבינו שפניני לא עושה את זה כי הוא מחפש להיות מנהיג או שיכור מכוח. הוא פשוט פונה למכנה המשותף הרחב ביורת בקבוצת הספורט: אין דבר שהוא רוצה יותר מאשר לנצח.

סרט תדמית
הקריירה של מספר 10 בסגול-צהוב ידעה הרבה עליות ומורדות. אסוציאטיבית, הוא מתויג כ"בד-בוי" של הכדורסל הישראלי. אין מה לעשות, מישהו צריך למלא את המשבצת הזו. אבל העונה, נראה שמשהו בתדמית הזו נסדק. אולי זו העזיבה של מכבי, אולי זה בגלל שכבר זמן רב שמו לא נקשר לאיזושהי פרובוקציה. אפילו אוהדי הפועל ירושלים, בקושי קיללו אותו בחצי הגמר. "הוא היה מעורב בעבר בכמה תקריות שהוציאו אותו ה-'ילד הרע' במובן הרע של המילה", אומרת הפרסומאית, נירה שניירדמן. "בשנים האחרונות הוא עדיין אותו 'ילד רע', אבל במובן הטוב של המילה. זה שחקן שבגלל האופי הזה, של הילד הרע שבו הוא זה שבסוף מביא ניצחונות ותארים, וזה מה שאוהדים הכי אוהבים".

כולם יודעים כמה מורכבת יכולה להיות מערכת יחסים בין שחקן לאוהדים, על אחת כמה וכמה כשמדובר בשחקן שהיה סמל בקבוצה אחרת בליגה. הרוש נחשב ליקיר הקהל החולוני, גם גוני יזרעאלי שעזב הקיץ היה כזה. פניני, בתוך זמן כל כך קצר, הפך לקונצנזוס גם ביציע וזה ממש לא מובן מאליו. "יש חיבור מושלם היום בין גיא פניני לקהל של חולון", מספר האוהד, רותם אריאלי. "לפני העונה, אנשים שאלו איך יכול להיות שהשחקן הכי שנוא על האוהדים יהפוך לאהוב כל כך. כשהוא הגיע הרבה גבות הורמו. שחקן בן 34, בשלהי הקריירה, היה חשש אצל האוהדים. אבל אתה רואה את המחויבות, האכפתיות והגישה. הלוואי שכולם היו מקצועיים ומחויבים כמוהו. זה תענוג מבחינתנו. החיבור היה רק עניין של זמן".

פניני הוא מאותם שחקנים שניזונים מהאהבה של הקהל. אחרי משחקים, לא מעט פעמים הוא נשאר אחרון על הפרקט. מצטלם עם כל אוהד שמבקש, מחלק כיפים, מדבר עם כולם. על רוב שלטי החוצות בעיר שקוראים לאוהדים לרכוש מנויים, מופיעה התמונה שלו. וכך, מי שהיה פעם אחד האנשים הפחות אהובים באולם בחולון, הפך ליקיר העיר. "השנאה לפניני היתה שנאה ספורטיבית בלבד", מוסיף אריאלי. "אבל יש לו אופי מיוחד. למרות הכל, אין לו אגו. כמו שהיה לי קל לשנוא אותו ככה קל לי לאהוב אותו. כיף שיש שחקנים כאלה. מה שהוא עשה בחצי גמר הגביע זה דבר ששמור לקפטנים הגדולים ביותר".

לאורך כל הקריירה, כלפי חוץ, זה היה שחור או לבן עם גיא פניני. האוהדים שלו העריצו אותו, אלו שנגדו ראו בו כאויב האולטימטיבי. גם היום, תרצו או לא, השם שלו ימכור. עדיין ימשוך אש. ובחולון מרגישים את זה. גם בעונה שעברה הקבוצה הצליחה ורצה טוב בליגה, אבל העונה ההייפ סביבה הוא אחר לגמרי. זה שילוב של כמה דברים – קצת רייס ג'וניור המהפנט, קצת הכדורסל שובה העין וקצת פניני. "הוא תמיד מעניין בגלל מי שהוא", קובעת שניירדמן.

שחקן גביע טיפוסי
על הפרקט, פניני של חולון הוא עדיין פניני. נכון, היתה לו תקופה קצת פחות טובה, גם בהגנה וגם בהתקפה, אבל מעמיד ממוצעים של 10 נקודות למשחק, ב-37% מחוץ לקשת, יחד עם 2.6 אסיסטים ו-2.6 ריבאונדים. גם מקצועית, לפחות עד עכשיו, החיבור הזה מוכיח את עצמו. "גיא תמיד יודע מה נכון לעשות, בזה הגיל אף פעם לא משנה", מסביר ליובין. "לפעמים הגוף אולי ימנע את זה ממנו, אבל ברמת השכל וההבנה, אין לו תחרות באירופה. הוא לא יותר גבוה או יותר חזק או יותר אתלט, אבל חוסר הפחד שלו ומוסר העבודה שלו הפכו אותו למי שהוא. אני בטוח שהוא גם יהיה מאמן מצוין".

גיא פניני לא הפסיד משחק גביע בישראל מאז 2007. חולון לא זכתה בתואר הזה מאז 2009. הנוסחה פשוטה: אם אתה לא יכול לנצח אותו, קח אותו אליך. למעשה, דן שמיר צירף את אחד הגורמים המרכזיים שמנעו מחולוניה את הגביע בשנים הללו. ופניני? הוא עכשיו בצד השני, מול הקבוצה שבה שמו כתוב באותיות גדולות בספרי ההיסטוריה. "יהיה לו קשה מול מכבי? זה אפילו לא בלקסיקון שלו", ליובין קובע נחרצות. "גם אם הוא מתרגש, זה רק מעלה לו את רמת הביצוע. בוודאי שהוא ירגיש שזה משחק יותר גדול, אבל זה רק יעשה אותו יותר טוב. הלוואי שאפשר היה ללמד את מה שיש לו בראש, כי כשהכסף על השולחן, הוא השחקן האחרון שאתה רוצה להיות נגדו".

אי אפשר לקרוא לגמר הזה מבחן עבור פניני, כי הוא כבר לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. מה שכן, הגמר הזה הוא לא עוד משחק בשבילו, מהסיבות הרגשיות הברורות. "זה יהיה סרט יפה", הוא אמר במסיבת העיתונאים אחרי הניצחון על ירושלים. "אי אפשר להתחמק מזה שהאולם הזה קרוב אליי". רצף שמונה הזכיות של מכבי תל אביב החל בדיוק בעונה שבה הוא הגיע, ולא יהיה דבר סמלי יותר עבורו גם מלסיים את הרצף ולהתחיל משהו חדש בחולון. גם בחייו האישיים הוא עומד בפני התחלה חדשה לגמרי – אשתו נמצאת בהריון מתקדם וצפויה ללדת את בנם הבכור ממש בקרוב. את השבוע הזה הוא עוד יכול לסיים עם דאבל, גביע וילד. מה אדם צריך יותר בחיים?