"מתאזרחות? בוחנים שחקניות אם הן טובות"

קרדיט: אלן שיבר

כבר קרוב לשלושה עשורים ששרון דרוקר עומד על הקווים במגרשי הכדורסל ברחבי הארץ, ולמרות שנראה שעבר כבר כמעט הכול, בגיל 55 הוא עדיין ניצב בפני אתגרים חדשים. המשימה הבאה שעומדת בפני המאמן הוותיק היא הובלת נבחרת הנשים ביורובאסקט, כשמחר (רביעי) תעלה החבורה בכחול לבן למסע משחקי אימון אירופי לקראת הטורניר שייצא לדרך בהיכל שלמה בתל אביב ב-15 ביוני.

"אני לא שיניתי שום דבר מעצמי", ענה דרוקר כשנשאל על על האופן בו מתנהל בתפקיד הראשון שלו בכדורסל נשים, "אני מדבר עם השחקניות באופן מאוד ישיר כי זו הפילוסופיה שלי. השחקניות יודעות את הגבולות בדיוק כמו השחקנים שלי. אנחנו לא יוצאים בערב לשתות או דברים כאלה, אבל אני כן רוצה להיות מעורב בחיים שלהם, ולדעת אם אפשר לעזור. יש לי שחקנים שגם אחרי שנים ידברו איתי על קמפיינים ועונות שעברנו ביחד. בכלל, אני לא מהמאמנים שמשתוללים וצועקים באימונים, אז אין באמת צורך שאני אעשה איזושהי התאמה".
 
אחרי עונה די מטלטלת בהפועל חיפה, שהתחילה בצורה מדהימה ביורופקאפ, הגיע רצף הפסדים ארוך שהוביל להחלטת הפיטורים של דרוקר. חודש לפני סיום דרכו בכרמל דרוקר התמנה להיות עוזר המאמן של אריאל בית הלחמי בנבחרת הגברים, ובכך מצא את עצמו מחזיק בשלושה כובעים שונים כמאמן.

אתה לא חושב שיש משהו בעייתי במאמן שמכהן בשלושה תפקידים שונים בו זמנית?
"אני חושב שיש הרבה אנשים בעולם שעושים הרבה דברים, ובטח בכדורסל הנבחרות. בכובע השלישי שלי כעוזר של אריאל לא עשינו שום פעילות חוץ מישיבות, והעבודה שלי שם תתחיל רק אחרי היורובאסקט נשים. אני חושב שאם זה מקובל על אנשי האיגוד אז זה רק מחמיא לי שרצו אותי, ואני אעשה בשביל זה הכול".

המינוי היה מתוכנן כבר תקופה, או שהפנייה אליך הפתיעה אותך?
"ממש לא בהפתעה. האיגוד ראה את לוח הזמנים שלי והבין שזה לא ייצור שום בעיה, לא מחליטים על עוזר או עוזר מאמן בהפתעה. היו עוד כמה אופציות, ובסוף החליטו על אריאל ועליי. בקצרה, אני חושב שהצוות שנבחר זה צוות שבא מלמטה וחפר את עצמו מהבלטות עד לנבחרת הלאומית. בשבילי לשמוע המנון לאומי זה המון, עבדתי בנבחרות צעירות בעבר, ואמרתי את זה גם לאריאל, אני חושב שיש לנו צ'אנס גדול להצליח".

בוא נדבר על נבחרת הנשים עצמה. זה ברור שיש בעיית עומק בצבע, מה לטעמך סגנון המשחק הכי נכון עם חומר השחקניות הקיים?
"אנחנו צריכים להפוך את החיסרון ליתרון, ולגרום לבעיות אצל הקבוצה השנייה. ראינו את זה במשחק נגד ליטא, שכל שחקנית שם הייתה 2 מטר, וגרמנו להם לצאת לקליעה שלנו. נגד שבדיה שיחקנו עם 4 גארדיות, וחלקן תרמו לנו המון בריבאונד. לנסות לכפות 'טראפים' ולעשות לחץ, זה מה שנצטרך לעשות. גם בנבחרות עתודה הייתה לנו את אותה הבעיה, לא היו לנו שחקני 2.12 מ' בפס ייצור, אז צריכים למצוא פתרונות, ותמיד מצאנו".

הנבחרת הזו גם משקפת לנו גם את סוגיית המתאזרחים בכדורסל הישראלי. אלכס כהן, אליסה בארון וג'ני סימס, שלוש מתאזרחות שצפויות להיות גם שחקניות חמישייה. איפה אתה עומד בדיון של קידום שחקנים 'צברים' אל מול "חיזוק מבחוץ"?
"יש המון שחקניות יהודיות שפונות אלינו שרוצות להצטרף, סוכנים שמדברים איתנו כדי להתחמש. אנחנו מדינה קטנה ולא התברכנו בכל האלמנטים, אבל התברכנו במוח. אנחנו מנסים למצוא פתרונות נכונים שיוכלו לקדם את הכדורסל הישראלי. אם בסוף משחק ילדות צעירות מגיעות לבקש חתימות משחקניות כמו אליסה בארון או ג'ני סימס אנחנו יכולים להרוויח עוד שחקנית לעתיד. זה בלי להוריד מערכם של עדן רוטברג, דניאל רבר, גילי אייזנר וה'גרזוניות'. אין פה נבחרת של 12 מתאזרחות".

דניאל רבר סיפרה שהמטרה זה לעלות שלב, מה הציפיות שלך?
"בדרך כלל מאמנים אוהבים להקטין ציפיות, אבל אני אוהב שהשחקניות שלי חושבות בגדול ומסתכלות בעיניים של כל יריבה, גם אם מדובר בנבחרות טופ עולמי כמו בלגיה ואיטליה. אנחנו צריכים לשחק בבית מול הקהל שלנו, את הכדורסל שלנו, ואני מאמין שנעשה דברים טובים. במשחק נגד שבדיה הקהל עמד בסוף ומחא לנו כפיים, לא בגלל כדורסל גדול אלא בגלל ששיחקנו עם לב, נשמה".

זה ברור שהקיץ הקרוב יכול להוות נקודת מפנה קריטית עבור כדורסל הנשים הישראלי, שרוצה להחזיר את מקומו למרכז הבמה של בספורט בארץ. בקיץ הקודם הנבחרות הצעירות רשמו קמפיינים מצוינים במסגרת אליפויות אירופה, והופעה טובה של הנבחרת הבוגרת הקיץ תוכל לייצר מומנטום חיובי עבור הענף, שמשווע לשפר את התדמית שלו.
 
"אנחנו עובדים במבט לעתיד. דניאלה גיל ממכבי חיפה לדוגמא, כבר מתוכננת להשתלב בנבחרת בהמשך. הילה קארש התאמנה עם הסגל הרחב של הנבחרת, למרות שהיא תהיה מיועדת לעתודה, כי אנחנו רוצים שהיא תהיה חלק מהעתיד. אנחנו לא מסתכלים על מתאזרחות בגלל שהן מתאזרחות, אנחנו מסתכלים על מי שטובה. צריך לזכור שכדורסל הנשים לא נגמר באליפות אירופה, יש לנו נבחרות צעירות שיתמודדו על עלייה לאליפות אירופה, ואנחנו רוצים נבחרת שתעלה בעתיד בזכות ולא בגלל שאנחנו מארחים".

בוא נדבר רגע על העבודה שלך באיגוד. אנחנו מודעים למערכת היחסים המעורערת שלך ושל פיני גרשון, התלבטת אם לקבל את התפקידים בנבחרות בגלל הנוכחות שלו?
"פיני מנהל נבחרות צעירות, הוא לא שייך לנבחרת לאומית. מתי שהוא היה שם אני לא הייתי, וכמו שאמרתי בעברי, לצערי. הלוואי ומערכת היחסים בינינו הייתה אחרת, ויכולתי להחזיר את הגלגל אחורה כדי לדעת על מה שהוא כועס. מה שפיני עושה באיגוד והעבודה שלו בנבחרות הצעירות טובה מאוד, זה אני יכול להגיד".

לא היה ניסיון ליישר את ההדורים?
"עדיין לא היה ניסיון, אבל אני תמיד חושב שאם הוא וצביקה שרף השלימו אחרי כל השנים אז גם אנחנו יכולים לעשות את זה, הדלת שלי פתוחה".

אני רוצה לקחת אותך למועדון שעבדת בו בעבר, הפועל ירושלים. איך היה עבורך לראות את ההצלחה של הקבוצה השנה באירופה?
"יש לי המון זכרונות טובים מהקבוצה שלנו שזכתה ביול''ב קאפ ב-2004. בזמן האחרון דיברו איתי המון בגלל גמר ליגת האלופות, ואני יכול לספר שלפני המשחק כבר הכנתי ברשתות שלי פוסט עם הכותרת 'ירושלים של זהב' יחד עם השיר של רביב כנר. לצערי זה קצת התפספס, אבל צריך להסתכל על התמונה כולה. הייתה פה עבודה מדהימה של ראשי המועדון, דז'יקיץ', השחקנים, וכל אירופה יודעת עכשיו מי זאת הפועל ירושלים. הכי חשוב שזה לא יהיה הישג חד פעמי, שהקבוצה תשמור על הסטנדרט כקבוצה מובילה באירופה, כי זו מועדון שיכול להיות ביורוליג".

מ-1995 עד עכשיו לא הייתה שנה שלקחת הפסקה. יש רצון לעשות פסק זמן או שהראש כבר ביעד הבא?
"האמת ששמעתי את ברק בכר בראיון לאחרונה והוא סיפר שכשהוא מגיע ליעד אחד אז ישר הוא חושב מה האתגר הבא. כרגע הראש שלי וכל מעייני נמצאים בנבחרת והיורובאסקט, אבל אני בן אדם מעשי שיכול להתרכז בכמה דברים. אם תגיע הצעה מהארץ או בחו''ל ויעניין אותי אז אני אשקול אותה".

אז חו''ל זו גם אופציה?
"אם יש משהו מעניין ורלוונטי הכול פתוח. אני לא שוכח את ההתחייבויות שלי לאיגוד שנתן לי בית, ומבחינתי אני קודם אעשה הכול עבור הכדורסל הישראלי".