יום עצוב לספורט ולתרבות הישראלית: מודי בר-און הלך לעולמו בגיל 59. מי שהחל את הקריירה כקומיקאי, והפך לדמות המזוהה ביותר עם כדורגל בישראל, נכנע למחלה קשה בטרם עת. בר-און הפך לאחד מאנשי הטלוויזיה האהובים בישראל, ולדמות אהובה - גם ממש כאן, בערוץ הספורט.
בר-און שנולד בקריית טבעון ב-1962, שירת בחטיבת הנח"ל במלחמת לבנון הראשונה, והחל את דרכו על הבמות כסטנדאפיסט בשנות השמונים, חבר בצוות "איך זה עובד באמת", יחד עם גדי פור ויוסי פרץ. בהמשך שיחק גם בסרטים ובמחזות, כשבשנת 1993 הגיע לעבודה הראשונה - ואחת המזוהות שלו, בתור אחד הכותבים של תכנית הסאטירה "החמישייה הקאמרית" בערוץ 2. בהמשך, בר-און כתב טורים כעיתונאי ב"זמן תל אביב" וב"גלובס".
בשנת 1994 הוא החל את העבודה המרכזית והמזוהה ביותר שלו, כשהחל להגיש את "חמש על האש" בערוץ הספורט, ובשנת 1997 הגיש לראשונה את אולפן ליגת האלופות.
זו היתה הפעם הראשונה שבה הוקם משדר "קדם משחק" מושקע, ובמסגרתו הצליח להכניס את הכדורגל ולפתוח אותו לקהלים חדשים. רק בשנת 2021, אחרי 24 שנים, בשל המחלה ממנה סבל, הוא ירד מן הבמה הזאת. בשבת האחרונה, רגע לפני גמר ליגת האלופות, השאיר דרישת שלום אחת אחרונה - עם כתבה מיוחדת פרי עטו.
בנוסף, בר-און הגיש שלל תכניות אחרות בערוץ הספורט, ביניהן מגזין הכדורסל "סל בסלון", תכניות סיכום המחזור של ליגת העל בכדורגל, "שער חמש" ו"חי משבת", את מגזין הכדורגל העולמי "עולם הכדורגל" ובשנים האחרונות גם את האולפן שקדם לשידורי המשחק המרכזי.
דרך ההצלחה של אולפן האלופות, בר-און הפך גם לאיש טלוויזיה מצליח - מתכניות כמו "הכל פתוח" ו"הכל אנשים" בטוויזיה החינוכית, הסדרות "תל-אביב יפו", "כביש 90" (בערוץ 8) ו"שיעור מולדת" וגם "במדינת היהודים", שעסקה בתולדות הבידור וההומור בישראל ושודרה בערוץ הראשון.
בשנת 2015 גם הגיש תכנית אירוח בערוץ 2, סביב מערכת הבחירות שהתקיימה באותו זמן, וגם החליף את ירון לונדון בהגשת תכנית הטלוויזיה "לונדון את קירשנבאום" בין 2016 ל-2017. לאחר מכן, הקים חברת הפקה משותפת יחד עם ענת זלצר - והיה אחראי גם לסדרה הדוקומנטרית "גיבורי תרבות", שליוותה כמה מאנשי התרבות הגדולים בישראל, ביניהן עלי מוהר ז"ל וחוה אלברשטיין תבדל"א.
מי שפרץ דרך עולם הספורט, הגיע במהרה לכל בית בישראל - והפך לנכס צאן ברזל של יצירה, של אמנות, של תרבות ושל אהבת כדורגל אמיתית. מערכת ערוץ הספורט מרכינה ראש לזכרו, ומקווה להמשיך את המורשת העצומה שהנחיל.
יהי זכרו ברוך.