אחד הספורטאים הגדולים ביותר בכל הזמנים, אם לא הגדול שבהם, הלך הבוקר (שבת) לעולמו. מוחמד עלי, הסובל בשלושת העשורים האחרונים ממחלקת הפרקינסון, אושפז אתמול בבית החולים בפיניקס שליד ביתו בשל קשיים בנשימה ונאבק על חייו במשך יותר מיממה עד שנכנע. משפחתו הייתה לצידו כדי להיפרד בבית החולים.
האיש ששמו היה לשם נרדף למקצוע האגרוף וכונה "הגדול ביותר", הפך לספורטאי נערץ בכל העולם לא רק בגלל ההישגים שלו בזירה, אלא בעיקר מחוצה לה. הוא נולד ב-1942 בלואיוויל כקאסיוס קליי וב-1964, מעט אחרי שזכה באליפות העולם בפעם הראשונה אחרי ניצחון על סאני ליסטון, שינה את שמו בעקבות תהליך שעבר בו המיר את דתו לאיסלאם.
לאורך כל הקריירה הישגיו היו שזורים במעשים שהצביעו על גדולתו כאדם. הוא השתמש ביכולת הדיבור יוצאת הדופן שלו (טבע את הביטוי "מרחף כמו פרפר ועוקץ כמו דבורה") על מנת לקדם נושאים חשובים כמו מלחמה בגזענות וחופש הדת והיווה דוגמא לספורטאים אחריו.
ב-1967, למשל, נלקח ממנו התואר העולמי ורישיון האגרוף, לאחר שסירב להתגייס לצבא האמריקני שנלחם בוויאטנם בשל האמונה הדתית שלו והתנגדותו למעורבות האמריקאית במדינה, כשהוא מציין בצורה אופיינית: "אף אחד בוויאטקונג לא קרא לי כושון". הוא נאלץ לחכות ארבע שנים, בהן היה יכול לשלוט בעולם האגרוף, עד שהוא הורשה שוב לחזור לזירה, רק כדי להפסיד בקרב על התואר ליריבו הגדול ביותר, ג'ו פרייזר, במה שכונה "קרב המאה".
כל זה לא מנע ממנו להפוך ליחיד שזכה באליפות העולם באגרוף שלוש פעמים. ב-1974 הוא החזיר לעצמו את התואר אחרי "הראמבל בג'ונגל" בזאיר, בו ניצח את ג'ורג פורמן הצעיר באחת
ההפתעות הגדולות ביותר בתולדות האגרוף. עלי איפשר ליריבו העדיף להכות אותו במשך כמעט שמונה סיבובים, תוך שהוא מתגרה בו ואז יצא למתקפה והצליח להפיל לקרשים את פורמן העייף. ב-1978 זכה בתואר שוב אחרי ניצחון על לאון ספינקס בהחלטת שופטים.
עוד לפני שקטף את התואר העולמי בפעם הראשונה, עלי הספיק להתחרות בצורה חובבנית ולקחת מדליית הזהב באולימפיאדת רומא ב-1960. על פי האוטוביוגרפיה שלו, הוא זרק את המדליה לנהר לאחר שלא הורשה להיכנס למסעדה של "לבנים בלבד" בארה"ב. שחזור של אותה מדליה הוענק לו ב-1996.
למרות שמצבו הבריאותי המשיך להדרדר והוא כבר הודיע כי החליט לפרוש מאגרוף ב-1979, עלי ניסה לזכות באליפות העולם בפעם הרביעית בקריירה שלו מול לארי הולמס ב-1980. כשהוא תחת תרופות ואחרי החלטה מעוררת מחלוקת של מחלקת הספורט בנבאדה לאפשר לו להתאגרף, הוא ספג את הנוקאאוט היחיד בקריירה שלו. הוא עוד הספיק לערוך קרב אחד, מול טרבור ברביק, ולהפסיד, לפני שפרש סופית בגיל 39. בסך הכל מאזנו במשך קריירה שנמשכה 21 שנים הוא 56 ניצחונות, מתוכם 37 בנוקאאוט, ו-5 הפסדים ב-61 קרבות.
האגרוף הפך את עלי לאחד הספורטאים המוכרים ביותר בעולם. הוא הוכתר על ידי "ספורטס אילוסטרייטד" לספורטאי המאה ולאישיות הספורט של המאה על ידי BBC. הוא ניצל את הפרסום הרב שלו למטרות הומניטריות ושימש כשגריר של רצון טוב מטעם ארה"ב. שליט עירק לשעבר, סדאם חוסיין, אף הסכים להיפגש עימו ב-1991 בזמן מלחמת המפרץ כדי לנהל משא ומתן על השבויים האמריקאים וב-2002 נשלח לאפגניסטן כ"שליח של שלום".
בשנים האחרונות מחלת הפרקינסון איתה התמודד לקחה ממנו את יכולת הדיבור המפורסמת כשיש הטוענים שהיא נגרמה בעקבות המכות הרבות שספג. למרות זאת, זה לא מנע ממנו להגיע לאירועים ציבוריים. אחד מהם היה ב-1996, כאשר קיבל את הכבוד להדליק את הלפיד האולימפי לפני פתיחת המשחקים באטלנטה. עלי נישא ארבע פעמים ונולדו לו תשעה ילדים, שבע נות ושני בנים. אחת מבנותיו, לילה עלי, הפכה למתאגרפת.