הערב (רביעי) ב-20:00 יוזנק מרוץ הר לעמק ה-8. כ-8,050 רצים ב-1,150 קבוצות יכבשו את המסלול מהאריה השואג בתל חי לאורך הנופים של עמק החולה, הכנרת, בקעת בית נטופה, הרי מנשה, עמק יזרעאל, ויסיימו בתל שמרון לרגלי היישוב "תמרת". ההזנקות מדורגות ומחולקות לשני מסלולים : "מסלול הירח" הכולל את כל ההזנקות הנערכות ביום רביעי בין השעות 20:00 ל-1:00 וסיום ביום חמישי בערב.
"מסלול השמש" הכולל את כל ההזנקות הנערכות ביום חמישי, בין השעות 7:00 ל-15:00 וסיום ביום שישי בבוקר. במשך השנים הפך הר לעמק למרוץ המבוקש ביותר בישראל, מרוץ שההרשמה אליו נסגרת תוך דקות ספורות (15 בממוצע). אבל הסיפור האמיתי של המרוץ הוא בחוג האנשים שיזם, מפעיל, ומלווה את המרוץ במשך כל השנה, שנה שמגיעה לשיאה בימי המרוץ. זה הסיפור של היישוב תמרת שכל תושביו שובתים מכל פעילות בימי המרוץ ומהווים את חוד החנית לעוד יישובים מהסביבה, שביחד בהתנדבות מלאה בכל שנה, עומדים מאחורי הלוגיסטיקה המורכבת שמקימים לצורך קיום מרוץ שמתקיים במשך כמעט 40 שעות רצופות בהן יותר מ-8,000 איש רצים מסביב לשעון מלווים באלפים נוספים שמרכיבים את המעגל השני של כל קבוצה.
קצת היסטוריה: המרוץ התחיל וממשיך ביישוב תמרת ב-2006, אז אחד מחברי העמותה שעוד לא הוקמה , גדעון גל הוזמן למרוץ שליחים בארצות הברית באיטקה. מרוץ שליחים של 200 מייל. המרוץ המאתגר של מאות קילומטר בקבוצת שליחים לא היה מוכר בכלל בישראל, תרבות מרוצי השטח בכלל ומרוץ אתגרי שמתפרש על ימים בכלל היה זר לחובבי הריצה מישראל. הוא גייס את חבריו ליישוב שיכינו אותו למרוץ הקשה, וככה 9 אנשים בנו מסלולים שיידמו את המסלול בארצות הברית ובעצם רצו במשך חודשיים כדי להכין זוג חברים למרוץ המטורף. מתוך ההתגייסות הזו, קמה למעשה העמותה ששנתיים מאוחר יותר קיימה את המרוץ הראשון בישראל. חברי העמותה שכולם תושבי תמרת הצליחו לגייס כמעט את כל היישוב לשיגעון שאחז בהם והוציאו את המרוץ הראשון עם 670 משתתפים רשומים. מספר שהלך וגדל מדי שנה וכבר בשנה הרביעית הגיע למספר של יותר מ- 8000 רצות ורצים שכובשים את מסלולי השטח בגליל לשלושה ימים רצופים. בכדי להבין את גודל ההצלחה, ניתן להשוות אותו למרוץ המפורסם בעולם , של מרוץ שליחים בשטח "הד טו קוסט בארצות הברית, מרוץ של 12,000 רצים.
אבל לא מספיק אנשי העמותה בכדי לתפעל את המבצע הלוגיסטי העצום ולצידם פועלים כ-400 מתנדבים שמפעילים לצד אנשי העמותה את תחנות התחלופה לאורך המסלול, מעל 20 תחנות מאוישות יום ולילה,"מרשלים" שמסיירים לאורך המסלול, תחנות רענון, הכוונה, שתיה ואוכל שהפכו במשך השנים ל"קניינם" ולדבריהם, התחנות כבר רשומות בטאבו, ושום דבר לא יזיז אותם משם. אנשים שבימים רגילים מנהלים ומפקדים על חברות, צבא, בטחון ועוד.