בתום שלוש שעות של טניס עצבני ומותח, זה הגיע: בפעם הרביעית ברצף ובשביעית בקריירה, נובאק ג'וקוביץ' הוא אלוף ווימבלדון. המילים האלה נהיו רגילות ללשון, כאלה שכבר כמעט ברור שיצאו והערב (ראשון) הן יצאו בטבעיות למרות משחק מצוין של קיריוס, שהקשה מאוד על הסרבי הערב.
כבר במערכה הראשונה היה נראה שהמשחק הולך לכיוון אחר. קיריוס כמעט ללא טעויות מול טעויות לא מחויבות של ג'וקוביץ', בנוסף לשבעה אייסים במערכה הראשונה, העניקה אותה לאוסטרלי, שגרם לסרבי להזיע ולדאוג עם 4:6. לא ברור מה נתן לקיריוס את הכוח לנצח במערכה הראשונה, אבל מה שזה לא היה, הוא נעלם מיד לאחר מכן.
בהמשך המשחק קיריוס החל לאבד את הסבלנות והעצבים והחל לתקוף. את השופט, את הקהל, את כל מי שלא נראה לו באותו רגע, והטניס היה בהתאם. האוסטרלי החל לרשום טעויות, לאבד הגשות ולמעשה לאבד את המשחק לג'וקוביץ', כשבמערכה השנייה הייתה תצוגת עצבים של האוסטרלי, שצעק על השופט והתווכח עם הקהל ולבסוף הפסיד 3:6.
המערכה השלישית לא הייתה שונה. קיריוס המשיך להיות עצבני ודיבר לעצמו ולשופט כמעט לפני כל סרב. העצבים שלו עלו לו לבסוף גם במערכה הזו, אותה ניצח ג'וקוביץ' 4:6. אגב, לאורך כל המשחק קיריוס הציג יכולת אדירה וסיים את ההתמודדות הזו עם לא פחות מ-30 אייסים.
לבסוף קיריוס נרגע, חזר לשחק את הטניס שהציג במערכה הראשונה וגם כמעט שבר את ג'וקוביץ' מספר פעמים, אבל הסרבי, שלאורך רוב המשחק היה רגוע ושליו, שמר על ההגשות שלו. בשובר השיוויון העצבים של קיריוס כבר עלו לו ביוקר והוא רשם מספר טעויות, האחרונה הייתה זו שעלתה לו בתואר.
אז בסיום, ג'וקוביץ' עשה כל מה שהוא צריך כדי לנצח. הוא ליקט גראנד סלאם מספר 21 בקריירה ועקף את רוג'ר פדרר בטבלת כל הזמנים, כשכעת הוא שני אך ורק לרפאל נדאל. התואר השביעי של הסרבי בגראנד סלאם הבריטי מציב אותו שני בטבלת כל הזמנים (יחד עם פיט סאמפרס ו-וויליאם רנשואו) ואם יזכה בתואר גם בשנה הבאה הוא ישתווה לפדרר. מנגד, קיריוס יכול לסכם את הגמר הראשון שלו בווימבלדון כאכזבה, אך יכול להיות מרוצה מהיכולת שהפגין, לפחות במערכה הראשונה.