בעוד הטניס בישראל נמצא בהדרדרות מתמדת בשנים האחרונות, יש נציג אחד שעדיין מצליח לייצג אותנו בכבוד בעולם - דודי סלע. היום (שבת) סלע סיפר איך זה מרגיש להיות הטניסאי הבכיר בישראל בעמוד האינסטגרם של הטניסאי האמריקאי נואה רובין.
"זה באמת קשה להפוך לטניסאי מקצוען במדינה קטנה כמו ישראל", אמר סלע בן ה-34 שמדורג במקום ה-134 בעולם. "אני באופן אישי לא הייתי צריך להתמודד עם הצבא מכיוון שהייתי אתלט, אבל הרוב צריכים. המשפחה שלי תמיד הייתה מוקפת סביב הספורט הזה. אחי, שמבוגר ממני ב-13 שנים, שיחק גם הוא בסבב. ההורים שלי עובדים שניהם במועדון טניס, שם אבי הוא מאמן ואמי מזכירה".
"אהבתי כל רגע על מגרש הטניס בתור ילד", המשיך סלע לספר. "בהתחלה זה היה כיף גדול, בייחוד לאור העובדה שהייתי טוב בזה כבר מגיל צעיר. בכל קבוצת גיל ששיחקתי בה הוכחתי שאני הטוב בישראל. כשהתחלתי לשחק בטורנירים מסבב הפיוצ'ר המשכתי ביכולת הטובה והפכתי לאחד משחקני הנוער הטובים בעולם. הייתי אחד הצעירים הראשונים שהגיע לטופ 200 בעולם".
על החוסר בתמיכה כלכלית אמר: "אחרי הקפיצה, התמודדתי עם כמה בעיות. בעיקר בעיות כלכליות שהוריי לא יכלו לעזור בהם והתאחדות הטניס בישראל לא גם עזרה. בנוסף למחסור בכסף, היו לי גם כמה פציעות שהפכו את הדברים לקשים יותר. בזמן הזה כבר הייתי בן 20-21 וחשבתי ללכת בעקבות אחי ולעבור לדאלאס כדי להיות סוכן נדל"ן. היה לי המון מזל שהיה לי את המאמן שלי, רון סטיל, שתמך בי הן מבחינה מנטלית והן מבחינה כלכלית. לעזרה שלו הייתה השפעה עצומה וקפצתי מהמקום ה-350 בעולם למקום 110".
"העזרה הזו הייתה חשובה לי מאוד, גם היום שחקנים בישראל עושים את הדברים בעצמם עם קצת עזרה מבחוץ. האירועים שקורים במדינה שלי מעולם לא לקחו חלק משמעותי בחיים שלי. לא חשבתי על זה יותר מידי עד שנולדו לי ילדים. קשה לדעת שאתה במדינה אחרת והאזעקה לפתע מתחילה לפעול. אני צריך לקוות שהמשפחה שלי בסדר בזמן שהם תופסים מחסה".
"הירידה מהטופ 100 בגלל הפציעה לא הייתה קלה בשבילי", חזר סלע לדבר על הפן המקצועי. "בכנות, בחמש או שש השנים האחרונות אני משחק טניס כדי לעשות כמה שיותר כסף ולא בגלל האהבה למשחק, בגלל שהשיטה בטניס קשה מאוד. אני רוצה לתמוך המשפחה שלי וטניס זו האפשרות הטובה ביותר עבורי. אני אנסה להיכנס לטופ 100 שוב השנה. המטרה המרכזית היא לראות כמה קרוב אגיע ואם לא, אעצור ואעשה משהו אחר".
במקביל, סלע התחרה היום בחצי גמר צ'לנג'ר קולומבוס מול ג'י סונג נאם הקוראני אשר ממוקם במקום ה-349 בעולם. סונג נאם שבר את הישראלי במערכה הראשונה וניצח בקלילות 3:6, כאשר במערכה השנייה סלע הצליח לשבור בחזרה אבל אז נשבר פעמיים ובמצב של 5:3 פרש מהתחרות ואיבד הזדמנות להעפיל לגמר. הסיבה לפרישה היא כנראה עייפות מצטברת והעובדה שסלע יטוס לאנגליה לטורניר על מגרש דשא בשבוע הבא, רגע לפני שייקח חלק במוקדמות הווימבלדון. בכל מקרה, סלע יגיע מעודד, שכן הוא קפץ למקום ה-158 בעולם.
View this post on Instagram
“It’s truly difficult to become a professional tennis from a small country like Israel. I didn’t have to deal with the army since I was an athlete, but most do. My family was always surrounded by this sport. My brother, who is thirteen years older than me played on tour. My parents were both working in a tennis club, where my father was a coach and my mother was a secretary. I loved every moment playing as a child. In the beginning it was a lot of fun, especially since I was successful from a young age. Each age group I played in, I proved I was the best in Israel. When I started to play ITF events I fortunately continued my success by becoming one of the best juniors in the world. I was one of the first juniors my age to become top 200 in the world. After the jump, I faced some issues. There were financial problems where my parents couldn’t afford the sport and we weren’t receiving help from the Israeli Federation. Combining the lack of money, I had a couple injuries that made it difficult. At this time I was around 20-21 years old and was thinking about following my brother’s path and move to Dallas to be in Real Estate. I was lucky enough to have my coach, Ron Steele, that ended up supporting me mentally and financially. His help had a huge impact as I moved in the rankings from 350 to 110. It meant a lot to have that help because even today each player in Israel is really doing their own thing with little help. The issues taking place in my home country never had a tremendous affect on my life. I didn’t think much about it until I had kids. It’s difficult when I am in a different country and the sirens go off. I have to hope that my family is alright while they are taking shelter. It also has not been easy dropping out the Top 100 due to injury last year. I’ll be honest, the last five to six years I have just played tennis to make as much money as possible, less about the love since the system of tennis is very difficult. I wanted to support my family and tennis is the best option for me right now. I am trying to get back into the Top 100 this year. My goal is to see how close I can get and if I’m not, I‘m going to stop and do something else.” -Dudi Sela
A post shared by Behind The Racquet (@behindtheracquet) on