ס-נ-ס-צ-י-ה. לא פחות. ההדחה של סרינה וויליאמס בידי ווירג'ין רזאנו כבר בסיבוב הראשון של הרולאן גארוס היתה ההפתעה הגדולה של הימים הראשונים בצרפת, בעיקר בשל העובדה שהטניסאית האמריקאית הגיע לגראנד סלאם בכושר פשוט פנטסטי ונראתה כאחת המועמדות הבכירות לזכות בתואר. לאחר ההפסד, האחות הצעירה לבית וויליאמס נסתה למצוא סיבות. למען האמת, לא כל כך היו לה.
"אני לא זוכרת את עצמי משחקת כל כך גרוע אף פעם", הודתה סרינה, "ביצעתי כל כך הרבה שגיאות שאני לא רגילה לבצע, הייתי רחוקה מאוד מרמתי הרגילה וממש לא שיחקתי בצורה שבה מתאמנת. לא יודעת מה קרה לי".
במהלך המערכה השניה, בשובר השיוויון, דמעות ירדו מעיניה של וויליאמס. "אני תמיד הייתה ותמיד אהיה עצבנית כשאני משחקת, אני לא רואה בזה חיסרון", התייחסה המדורגת 5 לבכי והוסיפה: "אני חושבת שזה נורמלי, אבל העצבים שלי הם לא תירוץ. הפסדתי בגלל מכלול של דברים, העצבים שלי לא היו חלק מזה".
סרינה סיכמה את הטורניר, שנגמר מבחינתה מוקדם מדי: "הדברים היו יכולים להיות הרבה יותר גרועים, צריך לקחת דברים בפרופורציה הנכונה. ודאי שאני לא שמחה עכשיו. אני פשוט עברתי תקופה לא קלה בחצי השנה האחרונה ואני חושבת שדברים יכולים להיות גרועים יותר".
לבסוף, וויליאמס התייחסה לסיפור של יריבתה רזאנו, שחוותה טרגדיה אישית לפני כשנה כשארוסה מת: "כן, אני מכירה את הסיפור. זה עצוב, לכל אחד מאיתנו יש את הסיפור שלו, את המטען שהוא סוחב איתו. גם אני כמעט מתתי ולאחותי ונוס היו תקופות נוראיות. אלה החיים והיא מתמודדת עם זה בצורה מרשימה".