טורניר הכדורסל הגדול של השנה מתקרב אלינו בצעדי ענק. גם אם אליפות המכללות היא לא מה שהייתה פעעם, היא טורניר מספיק גדול בשביל להעסיק את כל ארצות הברית לחודש הקרוב. מטירוף הבראקטים, דרך ההתלהבות של כל מכללה ומכללה ועד לדרמה עצמה, יכול להיות שהחודש הקרוב יהיה יותר נצפה ממה שקורה בפלייאוף ה-NBA.
יש קשר מיוחד בין האמריקאים לבין טורניר המכללות. השילוב בין אווירת הכאוס בטורניר שכולו נוק-אאוט, כזה שבו גם המקום האחרון יכול באופן תיאורטי לעבור סיבוב עם קצת מזל, לבין גאוות היחידה יוצר מוצר כמעט מושלם, גם אם הכדורסל שלו לא גדול. האמריקאים העבירו שנים מעצבות בחייהם במכללות, בין 18 ל-21, מה שיוצר את הדבר הקרוב ביותר שיש להם לגאוות היחידה שלנו, כמובן בלי כל האלמנט הקרבי שכרוך בכך.
למרות זאת, המעמד של כדורסל המכללות כטורניר כדורסל בדעיכה. בדראפט של 2023 רק אחד מ-5 הראשונים שיחק במכללות (ברנדון מילר), וגם השנה צפוי להיות שחקן אחד בחמישייה הראשונה מהקולג'ים (קודי וויליאמס, אחיו של ג'יילן מאוקלהומה). גם השחקנים שנבחרים דרך המכללות, ברוב המוחלט של המקרים, לא עושים את זה כי הם מרשימים בטורניר עצמו.
למרות זאת, זאת הזדמנות גדולה לשחקנים כמו עמנואל שארפ ודני וולף לשחק מול סקאוטים ותקשורת שלמה. גם אם הם יודחו בשלב מוקדם, כשייל המדורגת 13 תפגוש את אובורון הרביעית ויוסטון הראשונה יכולה להגיע רחוק יותר כמדורגת ראשונה בקונפרנס שלה, הם יזכו לסיקור ארצי ויכולים להיות ויראליים או למשוך סקאוטים. למה באמת אנחנו יכולים לצפות?