"סטף לפני סטף". ההצגה שבלאט לא ישכח

בזמן שהספורט עצר מלכת ומאפשר לנו לנבור קצת בארכיונים, עולים, כמובן, ההישגים הגדולים של הקבוצות הישראליות במפעלים האירופים ומעל כולן, מכבי תל אביב, הקבוצה הישראלית המעוטרת ביותר. אלא שהיום לפני 17 שנים היה אחד הימים השחורים ביותר בהיסטוריה של המועדון הזה בחסות הופעה שבאירופה לא ישכחו זמן רב.

לפני מעט פחות משנה הודיע הגארד הקרואטי מרקו פופוביץ' על פרישה מכדורסל בגיל 36. ארון התארים שלו מלא בכל טוב. מזכייה ביורוקאפ פעמיים (2011 ו-2015), אליפויות בקרואטיה ובליטא וגביעים בטורקיה וברוסיה. אבל המשחק הכי טוב בקריירה שלו, לפחות לפיו, היה דווקא בתחילתה, בגמר הליגה האדריאטית מול מכבי ת"א ב-2003.

הסיפור של אותו גמר בלובליאנה התחיל עוד בקיץ. רגע אחרי שהפסידה בחצי גמר הפיינל פור של היורוליג לפנאתינייקוס, מכבי ת"א נאלצה לפרק את הקבוצה שהעפילה לאירוע השיא של הכדורסל האירופי שלוש פעמים ברציפות ולבנות מחדש. נייט האפמן עזב ל-NBA, אנתוני פארקר עבר לרומא, נדב הנפלד פרש/הופרש ואריאל מקדונלד נחטף על ידי פנאתינייקוס.

מי שהופקד על בניית הקבוצה מחדש הוא דייויד בלאט, אחד המוחות המבריקים בכדורסל העולמי ומי שידוע כמאתר כישרונות בחסד. לעמדות הפורוורד צורפו קווינסי לואיס, שחקן עם עבר בחמישייה ב-NBA ומרכוס גורי הצעיר והכישרוני. ההתלבטות הכי גדולה הייתה בעמדת הרכז. בתקשורת דווח כי שלוש שמות עלו כמחליפים אפשריים למקדונלד: מרקו פופוביץ' מזאדאר, בנו אודריך מלובליאנה ויאקה לקוביץ' מנובו מסטו.

בסופו של דבר הפור נפל על אודריך, אבל זו לא הייתה החלטה הגדולה ביותר שנלקחה באותו קיץ. כמיטב המסורת, הסגל של בלאט בנה היה ארוך ועמוק וכדי להעניק דקות גם לשחקנים ה-11 וה-12 מכבי ת"א קיבלה את ההזמנה לשחק בליגה האדריאטית. בשביל ראשי הליגה המזרח אירופאית היה מדובר בכבוד גדול, והיה די ברור שהצהובים יטיילו במפעל בדרך לזכייה קלילה.

אלא שמהר מאוד הבינו במכבי ת"א שהליגה הזו ממש לא הולכת להיות טיול בפארק. הקבוצה שבנה בלאט לא התחברה, קווינסי לואיס ובנו אודריך לא סיפקו את הסחורה ולא הצליחו להוביל את הקבוצה להופעה נוספת בפיינל פור ובעונה הסדירה של הליגה האדריאטית הקבוצה סיימה במקום השני בלבד אחרי הכוכב האדום בלגרד.

למרות זאת, ההשתפות העניקה לה הזדמנות לסיים את העונה עם תואר אירופי ביד. בחצי הגמר הקבוצה של בלאט גברה על לובליאנה, שאירחה את המפעל ובגמר היא הייתה צפויה לפגוש את הכוכב האדום. אלא שלזאדאר הקרואטית היו תכניות אחרות ואחרי חצי גמר סוער, שכמעט פוצץ, היא ניצחה 77:78 (מוכרת לכם התוצאה?) בזכות שלשה בשניות בסיום והעפילה לגמר.

אם מול הכוכב האדום מכבי ת"א הייתה פייבוריטית הרי שנגד החבורה האלמונית מקרואטיה בהובלת הגארד בן ה-20 זה לא היה אמור להיות כוחות. הרי לא יכול להיות ששחקן אחד ינצח קבוצה לבד, ועוד את אחת הגדולות והמפוארות בכדורסל האירופי, אבל לפופוביץ' היו תכניות אחרות.

זאדאר נשארה צמודה לאורך כל המשחק והתפוצצות של פופוביץ', שסיים את המשחק עם 27 נקודות (21 במחצית השניה) וחמישה אסיסטים, וכללה שלשות מאיזור הלוגו של החצי, השאירה את ההגנה הצהובה בהלם. "אי אפשר לעצור אותו", צעק השדר ו-13 שנים לאחר מכן בתקשורת הקרואטית טוענים כי הכישרון הצעיר נתן הצגה של סטף קרי לפני שסטף הופיע. יותם הלפרין וליאור ליובין עוד הצליחו לצמצם מעט את הפער בסיום, אבל זה לא מנע מזאדאר לחגוג ניצחון מפואר ותואר אירופי אחרון לקבוצה קרואטית.

"טיילנו בעולם ועמדנו בעומסים בלתי רגילים", סיכם בלאט את החוויה באדריאטית, "לנו היה 25 אנשים ולהם 1,000 וזה גם השפיע. אני לא מאוכזב, אני שמח שעשינו מה שעשינו. נלמד מזה ונמשיך הלאה. אני לא מחליט אבל אני נהניתי בליגה האדריאטית ומבחינתי נמשיך בה".

פופוביץ', כאמור, המשיך לקריירה סבירה באירופה, ולמרות שהיה מועמד ללבוש את המדים הצהובים כמה פעמים, זה לא צלח. אבל ההפסד הצורב ההוא אולי השפיע יותר מכל על הקריירה של דייויד בלאט. בעונה שלאחר מכן נקבע שהפיינל פור האירופי יהיה בתל אביב ולשם כך הוחזר אנתוני פארקר והוחתם שאראס.

בלאט, שלא זכה לפופולריות שהוא זוכה לה היום, הוריד מכבודו וזז הצידה כדי שפיני גרשון יוכל להיות המאמן הראשי והוא עוזרו. רק ב-2010 בלאט יעשה את התיקון, יחזור למכבי ת"א כמאמן ראשי וכן, גם יזכה בליגה האדריאטית (ב-2012) וביורוליג. את השם מרקו פופוביץ' לקח לו הרבה זמן לשכוח.